Zevachim — Daf 62b

(בראשית כה, ד) בני קטורה בני אחתיה דרבי טרפון הוו יתבי קמיה דרבי טרפון פתח ואמר (בראשית כה, א) ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני אמרי ליה קטורה כתיב קרי עליהם בני קטורה

אמר אביי בר הונא אמר רב חמא בר גוריא גזירין שעשה משה אורכן אמה ורוחבן אמה ועוביין כמחק גודש סאה

אמר רבי ירמיה באמה גדומה אמר רב יוסף ולאו היינו דתניא (ויקרא א, ח) על העצים אשר על האש אשר על המזבח שלא יהו עצים יוצאין מן המזבח כלום

תנן התם כבש היה לדרומה של מזבח אורך שלשים ושתים על רוחב שש עשרה מנא ה"מ אמר רב הונא אמר קרא (ויקרא א, יא) ושחט אותו על ירך המזבח צפונה שיהא ירך בצפון ופניו בדרום

אימא ירך בצפון ופניו בצפון אמר רבא רמי גברא אאפיה א"ל אביי אדרבה תריץ ואותיב גברא

א"ל (שמות כז, א) רבוע כתיב והא מיבעי ליה דמרבע רבועי מי כתיב מרובע וליטעמיך מי כתיב רבוץ א"ל רבוע כתיב דמשמע הכי ומשמע הכי

ותנא מייתי לה מהכא דתניא רבי יהודה אומר (יחזקאל מג, יז) ומעלותיהו פנות קדים כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח

ואימא שמאל למזרח לא ס"ד דתני רמי בר (יחזקיה) ים שעשה שלמה (דברי הימים ב ד, ד) עומד על שנים עשר (עמודים) בקר שלשה פונים צפונה ושלשה פונים ימה ושלשה פונים נגבה ושלשה פונים מזרחה כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח

ההוא מיבעי ליה לגופיה א"כ פונים פונים למה לי

שאל רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא את ר' יוסי אומר היה ר"ש בן יוחי אויר יש בין כבש למזבח אמר לו ואתה אי אתה אומר כן והלא כבר נאמר (דברים יב, כז) ועשית עולותיך הבשר והדם מה דם בזריקה אף בשר בזריקה

אמר לו שאני אומר עומד בצד מערכה וזורק

א"ל כשהוא זורק למערכה דלוקה הוא זורק או למערכה שאינה דלוקה הוא זורק הוי אומר למערכה דלוקה הוא זורק התם משום דלא אפשר

רב פפא אמר כי דם מה דם אויר קרקע מפסיקו אף בשר אויר קרקע מפסיקו

אמר רב יהודה שני כבשים קטנים יוצאין מן הכבש שבהן פונים ליסוד ולסובב ומובדלין מן המזבח מלא נימא משום שנאמר סביב ורבי אבהו אמר רבוע

ואיצטריך למכתב סביב ואיצטריך למכתב רבוע דאי כתב רחמנא סביב הוה אמינא דעגיל מעגל כתב רחמנא רבוע ואי כתב רחמנא רבוע הוה אמינא דאריך וקטין כתב רחמנא סביב

תנן התם הכבש והמזבח ששים ושתים הני שיתין וארבעה הוו נמצא פורח אמה על יסוד ואמה על סובב

‘the children of Keturah’.1 The sons of R. Tarfon's sister were sitting before R. Tarfon.2 Thereupon he quoted: And Abraham took another wife, and her name was Johani.3 Said they to him: ‘Keturah’ is written. Then he dubbed them ‘the children of Keturah’.4 R. Abin5 b. Huna said in R. Hama b. Guria's name: The logs which Moses made6 were a cubit long and a cubit broad, and their thickness was that of the instrument for levelling off the top of a se'ah.7 R. Jeremiah observed: [It was measured] with a stumped cubit.8 Said R. Joseph: Is not that which was taught: Upon the wood that is on the fire which is upon the altar:9 [this intimates] that the wood must not project at all beyond the altar?10 We learnt elsewhere: There was an ascent at the south [side] of the altar, thirty-two [cubits] in length by sixteen cubits in breadth. Whence do we know it?11 — Said R. Huna: Scripture saith, And he shall kill it on the side of the altar northward;12 [this intimates] that the side must be in the north and the front in the south.13 Yet say: the side in the north and the face in the north?14 — Said Raba: Throw a man on his face.15 Said Abaye to him: On the contrary, let the man sit upright? — It is written, [The altar shall be] rabua’.16 But surely that is required [to teach] that it must be square? — Is then meruba’ written?17 And on your reasoning, is then rabuz written?18 Rather, rabua’ is written, which implies both,19 Now, a Tanna infers it from the following. For it was taught. R. Judah said: And the steps thereof shall look toward the east:20 every turning which you take must be rightward to the east.21 Yet say: must be leftward to the east?22 — You cannot think so. For Rami b. Ezekiel recited: The sea which Solomon made ‘stood upon twelve oxen, three looking toward the north, and three looking toward the west, and three looking toward the south, and three looking toward the east:23 [this teaches that] every turning which you take must be to the right, eastward.24 But that is required for its own purpose25 — If so, why must ‘looking toward’ be repeated?26 R. Simeon b. Jose b. Lakunia asked R. Jose: Did R. Simeon b. Yohai maintain that there was a space between the ascent and the altar?27 — And do you not maintain so? he replied. Surely it is said, And thou shalt offer thy burnt-offerings, the flesh and the blood:28 [this intimates that] just as the blood requires throwing,29 so does the flesh require throwing?30 I assert that he stood at the side of the place of the pile and threw it, he answered.31 Said he to him: When he threw, did he throw on to a burning pile or on to a pile that was not burning? Surely on to a burning pile, and there it would be impossible [to do otherwise].32 R. Papa said: [It must be] like the blood. Just as [in the case of the] blood, the air-space above the pavement interposed, so [in the case of the] flesh, the air-space above the pavement interposed.33 Rab Judah said: Two small stairways branched off from the [major] ascent, by which one turned to the base and to the terrace. and these were separated from the altar by a hairsbreadth, because ‘round about’ is said.34 Whilst R. Abbahu quoted rabua’[foursquare].35 Now, both ‘round about’ and ‘rabua’’ must be written. For if the Divine Law wrote ‘round about’ [only].I would say that it can be circular; therefore the Divine Law wrote rabua’. Whilst if the Divine Law wrote rabua’ [only], I would say that it could be long and narrow;36 hence the Divine Law wrote ‘round about’.37 We learnt elsewhere: The ascent and the altar were sixty-two [cubits]. But they were sixty four?38 — Hence it is found that it overhung a cubit of the base and a cubit of the balcony. 39 stick, called a ‘strike’. — Sh. M. observes that as the place of the pile itself on Moses’ altar was only one cubit square, these logs must have been stood endways upon it, with wood chips between to assist the fire to catch on. generous cubit, i.e., slightly more than a cubit. This makes the difficulty that follows more plausible. Sh. M.: how then can it be a ‘generous’ cubit? — The objection remains unanswered. stretched northward and his face in the south. The side of the altar having this ascent would naturally be the front. man lying down. standing by the altar, has to turn round the side, he will turn right, and go eastward. That is possible only if the ascent is at the south. go to the west. to throw it, which implies that there was a gap. it. But in that case, since it was impossible to do otherwise, no text would be required. Hence the text must teach that there was a gap between the ascent and the altar, not that there was one between the priest and the pile. the ascent actually joined the altar, this could not be done.