Zevachim — Daf 102a

ואין זר רואה את הנגעים וא"ת אהרן הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים אלא כבוד גדול חלק לה הקב"ה למרים אותה שעה אני כהן ואני מסגירה אני חולטה ואני פוטרה

קתני מיהת משה זר ואין זר רואה את הנגעים

אמר רב נחמן בר יצחק שאני מראות נגעים דאהרן ובניו כתובין בפרשה

מיתיבי חמש שמחות היתה אלישבע יתירה על בנות ישראל יבמה מלך אישה כהן גדול בנה סגן בן בנה משוח מלחמה ואחיה נשיא שבט ואבילה על שני בניה

קתני מיהת יבמה מלך מלך אין כ"ג לא אימא אף מלך

כתנאי (שמות ד, יד) ויחר אף ה' במשה רבי יהושע בן קרחה אומר כל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם וזה לא נאמר בו רושם

ר"ש בן יוחי אומר אף זה נאמר בו רושם שנאמר (שמות ד, יד) הלא אהרן אחיך הלוי והלא כהן הוא הכי קאמר אני אמרתי אתה כהן והוא לוי עכשיו הוא כהן ואתה לוי

וחכמים אומרים לא נתכהן משה אלא שבעת ימי המלואים בלבד ויש אומרים לא פסקה כהונה אלא מזרעו של משה שנאמר (דברי הימים א כג, יד) ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי ואומר (תהלים צט, ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו

מאי ואומר וכי תימא לדורות הוא דכתיב ואומר משה ואהרן בכהניו

וכל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם והכתיב (שמות יא, ח) ויצא (משה) מעם פרעה בחרי אף ולא א"ל ולא מידי אמר ר"ל סטרו ויצא

ומי אמר ר"ל הכי והכתיב (שמות ז, טו) ונצבת לקראתו על שפת היאור ואמר ר"ל מלך הוא והסביר לו פנים ורבי יוחנן אמר רשע הוא והעיז פניך בו איפוך

א"ר ינאי לעולם תהא אימת מלכות עליך דכתיב (שמות יא, ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי ואילו לדידיה לא קאמר ליה

רבי יוחנן אמר מהכא (מלכים א יח, מו) ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב

אמר עולא בקש משה מלכות ולא נתנו לו דכתיב (שמות ג, ה) אל תקרב הלום ואין הלום אלא מלכות שנאמר (שמואל ב ז, יח) מי אנכי ה' אלהים [וגו'] כי הביאתני עד הלום

מתיב רבא רבי ישמעאל אומר יבמה מלך אמר רבא לו ולזרעו קאמר

וכל היכא דכתיב הלום לדורות הוא והא גבי שאול דכתיב (שמואל א י, כב) הבא עוד הלום איש הוא אין זרעו לא

איבעית אימא הא הוה איש בשת ואיבעית אימא שאני שאול דאפי' בגויה לא קאים

כדר' אלעזר אמר רבי חנינא בשעה שפוסקים גדולה לאדם פוסקים לו ולזרעו עד סוף כל הדורות שנאמר (איוב לו, ז) לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וגו' ואם הגיס דעתו הקב"ה משפילו שנאמר (איוב לו, ח) ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עוני:

בעלי מומין בין בעלי מומין כו': מנא ה"מ דת"ר (ויקרא ו, יא) כל זכר לרבות בעלי מומין

למאי אי לאכילה הרי כבר נאמר (ויקרא כא, כב) לחם אלהיו מקדשי הקדשים יאכל אלא לחלוקה

תניא אידך כל זכר לרבות בעלי מומין למאי אי לאכילה הרי כבר אמור אי לחלוקה הרי כבר אמור שיכול אין לי אלא תם ונעשה בעל מום בעל מום מעיקרו מנין ת"ל כל זכר

תניא אידך כל זכר לרבות בעל מום למאי אי לאכילה הרי כבר אמור ואי לחלוקה הרי כבר אמור ואי לבעל מום מעיקרו הרי כבר אמור שיכול אין לי אלא בעל מום קבוע בעל מום עובר מנין ת"ל כל זכר

כלפי לייא אמר רב ששת איפוך

רב אשי אמר לעולם לא תיפוך ואיצטריך סלקא דעתך אמינא

and a zar cannot inspect plagues [of leprosy].1 If you say that Aaron shut her away, Aaron was a relation, and a relation cannot inspect [leprous] plagues. Rather, the Holy One, blessed be He, bestowed great honour upon Miriam in that moment, and declared, I am a priest: I will shut her away, I will declare her a definite [leper], and I will free her. He teaches at all events, ‘Moses was a zar and a zar cannot inspect plagues’? — Said R. Nahman b. Isaac: The inspection of leprosy2 is different, because Aaron and his sons are specified in that section. An objection is raised: Elisheba3 had five joys more than the other daughters of Israel:4 her brother-in-law [Moses] was a king, her husband was a High Priest, her son [Eleazar] was Segan [deputy High Priest], her grandson [Phinehas] was anointed for battle,5 and her brother [Nahshon] was the prince of his tribe; yet she was bereaved of her two sons. At all events he teaches, Her brother-in-law was a king: thus he was a king, but not a High Priest? — Emend, was also a king. This is dependent on Tannaim: And the anger of the Lord was kindled against Moses.6 R. Joshua b. Karhah said: A [lasting] effect is recorded of every fierce anger in the Torah,7 but no [lasting] effect is recorded in this instance. R. Simeon b. Yohai said: A [lasting] effect is recorded in this instance too, for it is said, Is there not Aaron thy brother the Levite?8 Now surely he was a priest? Rather, this is what He meant: I had said that thou wouldst be a priest and he a Levite; now, however, he will be a priest and thou a Levite. The Sages maintain: Moses was invested with priesthood only for the seven days of consecration. Some maintain: Only Moses’ descendants were deprived of priesthood,9 for it is said, But as for Moses the man of God, his sons are named among the tribe of Levi;10 and it says, Moses and Aaron among His priests, and Samuel among them that call upon His name.11 Why [add] ‘and it says’?12 — You might argue that [the first proof-text] is written for [future] generations,13 hence it says, however, ‘Moses and Aaron among His priests’. Now, is then a [lasting] effect recorded of every fierce anger in the Torah? Surely it is written, And he went out from Pharaoh in hot anger,14 and yet he said nothing to him? — Said Resh Lakish: He slapped him and went out. But did Resh Lakish say thus? Surely it is written, And thou shalt stand by the river's brink to meet him,15 whereon Resh Lakish commented: [The Holy One, blessed be He, said to Moses,] He is a king, and thou must show him reverence;16 while R. Johanan maintained: [God said to him:] He is a wicked man, therefore be thou insolent toward him? — Reverse it.17 R. Jannai said: Let the awe of kingship always be upon thee, for it is written, And all these thy servants shall come down unto me,18 but he did not say it of [Pharoah] himself.19 R. Johanan said: It may be inferred from the following: And the hand of the Lord was on Elijah; and he girded up his loins, and ran before Ahab.20 ‘Ulla said: Moses desired kingship, but He did not grant it to him, for it is written, Draw not nigh halom [hither];21 ‘halom’ can only mean kingship, as it is said, [Then David . . . said:] ‘Who am I, O Lord God . . . that Thou hast brought me halom [thus far]?22 Raba raised an objection: R. Ishmael said: Her [Elisheba's] brother-in-law [Moses] was a king? — Said Rabbah b. ‘Ulla:23 He [‘Ulla] meant, for himself and for his descendants.24 Does then ‘halom’ refer to [future] generations wherever it is written?25 Surely it is written in connection with Saul, Is there yet a man come halom [hither],26 yet only he [enjoyed kingship], but not his seed? — If you wish I can answer that there was Ish-bosheth.27 Alternatively, Saul was different, for it [kingship] did not remain even with him.28 This agrees with R. Eleazar's dictum in R. Hanina's name: When greatness is decreed for a man, it is decreed for him and for his seed unto all generations, for it is said: He withdraweth not His eyes from the righteous; but with kings upon the throne He setteth them for ever.29 But if he becomes arrogant, the Holy One, blessed be He, abases him, for it is said [And they are exalted . . . ] And if they be bound in fetters, and be holden in cords of affliction.30 MEN WITH A BLEMISH, WHETHER TRANSIENT. How do we know this?- Because our Rabbis taught: Every male [may eat of it]:31 this includes men with a blemish. In which respect? If in respect of eating, surely it is said elsewhere, He may eat the bread of his God, both of the most holy, and of the holy?32 Hence it means in respect of sharing.33 Another [Baraitha] taught: ‘Every male’: this includes men with a blemish. In which respect? If in respect of eating, surely that is already stated [elsewhere]; if in respect of sharing, surely that [too] is already stated?34 Hence [it is required] in respect of a man blemished from birth.35 For I might think: I know it only of an unblemished [priest] who became blemished; how do I know it of a man blemished from birth? Therefore it says, ‘Every male’. Another [Baraitha] taught: ‘Every male’ includes a man with a blemish. In which respect? If in respect of eating, surely it is already stated; if in respect of sharing, surely it is already stated; if in respect of a man blemished from birth, surely it is already stated? For I might think: I know it only of a man with a permanent blemish; how do I know it of a man with a transient blemish? Therefore it says, ‘Every male’. Surely this should be reversed!36 — Said R. Shesheth: Reverse it. R. Ashi said: After all, do not reverse it, yet it is necessary. For I might argue, it may not prove that he was a priest. not enjoy kingship for future generations. and he lost it only through his own instability. Talmud now interprets each one.