Yoma — Daf 39a

בא למדוד נפט אומר לו מדוד אתה לעצמך בא למדוד אפרסמון אומר לו המתן לי עד שאמדוד עמך כדי שנתבסם אני ואתה

תנא דבי רבי ישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר (ויקרא יא, מג) ולא תטמאו בהם ונטמתם בם אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם

תנו רבנן (אל) תטמאו בהם ונטמתם בם אדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה מלמטה מטמאין אותו מלמעלה בעולם הזה מטמאין אותו לעולם הבא

תנו רבנן (ויקרא יא, מד) והתקדשתם והייתם קדושים אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה מלמטה מקדשין אותו מלמעלה בעולם הזה מקדשין אותו לעולם הבא

הדרן עלך אמר להם הממונה

מתני׳ טרף בקלפי והעלה שני גורלות אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך ואם של שם עלה בשמאלו ראש בית אב אומר לו אישי כ"ג הגבה שמאלך

נתנן על שני השעירים ואומר לה' חטאת רבי ישמעאל אומר לא היה צריך לומר חטאת אלא לה' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

גמ׳ למה לי טרף בקלפי כי היכי דלא ניכוין ולישקול

אמר רבא קלפי של עץ היתה ושל חול היתה ואינה מחזקת אלא שתי ידים

מתקיף לה רבינא בשלמא אינה מחזקת אלא שתי ידים כי היכי דלא ליכוין ולישקול אלא של חול נקדשה אם כן הוה לה כלי שרת של עץ וכלי שרת דעץ לא עבדינן ונעבדה דכסף ונעבדה דזהב התורה חסה על ממונן של ישראל

מתניתין דלא כי האי תנא דתניא רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר הסגן וכהן גדול מכניסין ידן בקלפי אם בימינו של כהן גדול עולה הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך ואם בימינו של סגן עולה ראש בית אב אומר לו לכהן גדול דבר מילך

ונימא ליה סגן כיון דלא סליק בידיה חלשא דעתיה

במאי קא מיפלגי מר סבר ימינא דסגן עדיף משמאליה דכהן גדול ומר סבר כי הדדי נינהו

ומאן האי תנא דפליג עליה דרבי יהודה רבי חנינא סגן הכהנים הוא דתניא רבי חנינא סגן הכהנים אומר למה סגן מימינו שאם אירע בו פסול בכהן גדול נכנס סגן ומשמש תחתיו

תנו רבנן ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק היה גורל עולה בימין מכאן ואילך פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל והיה לשון של זהורית מלבין מכאן ואילך פעמים מלבין פעמים אינו מלבין והיה נר מערבי דולק מכאן ואילך פעמים דולק פעמים כבה

והיה אש של מערכה מתגבר ולא היו כהנים צריכין להביא עצים למערכה חוץ משני גזירי עצים כדי לקיים מצות עצים מכאן ואילך פעמים מתגבר פעמים אין מתגבר ולא היו כהנים נמנעין מלהביא עצים למערכה כל היום כולו

ונשתלחה ברכה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים וכל כהן שמגיעו כזית יש אוכלו ושבע ויש אוכלו ומותיר מכאן ואילך נשתלחה מאירה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים וכל כהן מגיעו כפול הצנועין מושכין את ידיהן והגרגרנין נוטלין ואוכלין ומעשה באחד שנטל חלקו וחלק חבירו והיו קורין אותו בן

: If [a purchaser] comes to measure naphtha, he [the shopkeeper] says to him: Measure it out for yourself; but to one who would measure out balm he says: Wait, till I measure together with you, so that both I and you, may become perfumed. The school of R. Ishmael taught: Sin dulls the heart of man, as it is said: Neither shall ye make yourselves unclean with them, that ye should be defiled thereby.1 Read not we-nitmethem [that you should be defiled], but u-netamothem [that you should become dullhearted].2 Our Rabbis taught: ‘Neither shall you make yourselves unclean that you should be defiled thereby.’ If a man defiles himself a little, he becomes much defiled: [if he defile himself] below, he becomes defiled from above; if he defile himself in this world, he becomes defiled in the world to come. Our Rabbis taught: Sanctify yourselves, therefore, and be ye holy:3 If a man sanctify himself a little, he becomes much sanctified. [If he sanctify himself] below, he becomes sanctified from above; if he sanctify himself in this world, he becomes sanctified in the world to come. MISHNAH. HE SHOOK4 THE URN AND BROUGHT UP THE TWO LOTS. ON ONE WAS INSCRIBED: ‘FOR THE LORD’, AND ON THE OTHER: ‘FOR AZAZEL’. THE DEPUTY HIGH PRIEST WAS AT HIS RIGHT HAND, THE HEAD OF THE [MINISTERING] FAMILY AT HIS LEFT. IF THE LOT [HAVING] ‘FOR THE LORD’ [INSCRIBED THEREON] CAME UP IN HIS RIGHT HAND, THE DEPUTY HIGH PRIEST WOULD SAY TO HIM: SIR HIGH PRIEST, RAISE THY RIGHT HAND! AND IF THE LOT [WITH THE INSCRIPTION] ‘FOR THE LORD’ CAME UP IN HIS LEFT HAND, THE HEAD OF THE FAMILY WOULD SAY: SIR HIGH PRIEST, RAISE THY LEFT HAND! THEN HE PLACED THEM ON THE TWO HE-GOATS AND SAID: A SIN-OFFERING ‘UNTO THE LORD!’ R. ISHMAEL SAID: HE DID NOT NEED TO SAY: A SIN-OFFERING, BUT ‘UNTO THE LORD’. AND THEY ANSWERED AFTER HIM: BLESSED BE THE NAME OF HIS GLORIOUS KINGDOM FOR EVER AND EVER!5 GEMARA. Why was it necessary to shake the urn? — Lest he take one intentionally.6 Raba said: The urn was of wood and profane and could hold no more than the two hands [at its mouth]. — Rabina demurred to this: It is quite right that [its mouth] could contain no more than his two hands, i.e., to prevent his taking one intentionally [through manipulation] but why should it be profane? Let it be sanctified? — That would result in our having a ministering vessel of wood, and we do not make ministering vessels of wood. Then let it be made of silver, or of gold? — ‘The Torah has consideration for the money of Israel’.7 Our Mishnah is not in accordance with the following Tanna, for it was taught: R. Judah said in the name of R. Eliezer: The deputy high priest and the high priest put their hand into the urn. If the lot [‘For the Lord’] comes up in the hand of the high priest, the deputy high priest said to him: Sir high priest, raise thy hand! And if it came up in the right hand of the deputy high priest, the head of the [ministering] family says to him: Say your word!8 -Let the deputy high priest address him? — Since it did not come up in his hand, he might feel discouraged.9 In what [principle] do they10 differ? — One holds, the right hand of the deputy high priest is better than the left hand of the high priest, the other holding, they are of even importance. Who is the Tanna disputing R. Judah? — It is R. Hanina, deputy high priest. For it was taught: R. Hanina, deputy high priest, says: Why does the deputy high priest stand at the right? In order that if an invalidating accident should happen to the high priest, the deputy high priest may enter [the Sanctuary] and officiate in his stead.11 Our Rabbis taught: Throughout the forty years that Simeon the Righteous ministered, the lot [‘For the Lord’] would always come up in the right hand; from that time on, it would come up now in the right hand, now in the left. And [during the same time] the crimson-coloured strap12 would become white. From that time on it would at times become white, at others not. Also: Throughout those forty years the westernmost light13 was shining, from that time on, it was now shining, now failing; also the fire of the pile of wood kept burning strong,14 so that the priests did not have to bring to the pile any other wood besides the two logs,15 in order to fulfil the command about providing the wood unintermittently; from that time on, it would occasionally keep burning strongly, at other times not, so that the priests could not do without bringing throughout the day wood for the pile [on the altar]. [During the whole period] a blessing was bestowed upon the ‘omer,16 the two breads,17 and the shewbread, so that every priest, who obtained a piece thereof as big as an olive, ate it and became satisfied with some eating thereof and even leaving something over. From that time on a curse was sent upon ‘omer, two breads, and shewbread, so that every priest received a piece as small as a bean: the well-bred18 ones withdrew their hands from it, whilst voracious folk took and devoured it. Once one [of the latter] grabbed his portion as well as that of his fellow, wherefore they would call him ‘ben responding with ‘Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever’. improve upon chance by dexterous manipulation. arrogance of the successful. service whatsoever, in opposition to R. Judah. He, had forgiven Israel's sin. Cf. Though your sins be as scarlet, they shall be as white as snow (Isa. I, 18, Rashi). all the other lights were extinguished, that light buried oil, in spite of the fact that it had been kindled first. This miracle was taken as a sign that the Shechinah rested over Israel. V. Shab. 22b and Men. 86b.