Yevamot — Daf 78b

והא אמר רב כהנא לא שנו אלא רובו אבל כולו חוצץ שאני עובר דהיינו רביתיה

כי אתא רבינא א"ר יוחנן באומות הלך אחר הזכר נתגיירו הלך אחר פגום שבשניהם באומות הלך אחר הזכר כדתניא מנין לאחד מן האומות שבא על הכנענית והוליד בן שאתה רשאי לקנותו בעבד שנאמר (ויקרא כה, מה) וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו

יכול אפי' אחד מן הכנענים שבא על אחת מן האומות והוליד בן שאתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל אשר הולידו בארצכם מן הנולדים בארצכם ולא מן הגרים בארצכם:

נתגיירו הלך אחר פגום שבשניהם: במאי אילימא במצרי שנשא עמונית מאי פגום שבשניהם אית בה עמוני ולא עמונית אלא בעמוני שנשא מצרית אי זכר הוי שדייה בתר עמוני אי נקבה הוי שדייה בתר מצרית:

מתני׳ ממזרין ונתינין אסורין ואיסורן איסור עולם אחד זכרים ואחד נקבות:

גמ׳ אמר ריש לקיש ממזרת לאחר עשרה דורות מותרת יליף עשירי עשירי מעמוני ומואבי מה להלן נקבות מותרות אף כאן נקבות מותרות

אי מה להלן מיד אף כאן מיד כי אהני גזירה שוה מעשירי ואילך

והאנן תנן ממזרים ונתינין אסורין ואיסורן איסור עולם אחד זכרים ואחד נקבות לא קשיא הא כמאן דאמר דון מינה ומינה

הא כמאן דאמר דון מינה ואוקי באתרא

שאלו את רבי אליעזר ממזרת לאחר עשרה דרי מהו אמר להם מי יתן לי דור שלישי ואטהרנו אלמא קסבר ממזרא לא חיי וכן אמר רב הונא ממזרא לא חיי

והא אנן תנן ממזרין אסורין ואיסורן איסור עולם אמר רבי זירא לדידי מפרשא לי מיניה דרב יהודה דידיע חיי דלא ידיע לא חיי דידיע ולא ידיע עד תלתא דרי חיי טפי לא חיי

ההוא דהוי בשבבותיה דר' אמי אכריז עליה דממזרא הוה בכי ואזיל אמר ליה חיים נתתי לך

אמר רב חנא בר אדא נתינים דוד גזר עליהם שנאמר (שמואל ב כא, ב) ויקרא המלך לגבעונים ויאמר אליהם והגבעונים לא מבני ישראל המה וגו'

מאי טעמא גזר עלייהו דכתיב (שמואל ב כא, א) ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחר שנה שנה ראשונה אמר להם שמא עובדי עבודת כוכבים יש בכם דכתיב (דברים יא, טז) ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם ועצר את השמים ולא יהיה מטר וגו' בדקו ולא מצאו

שניה אמר להם שמא עוברי עבירה יש בכם דכתיב (ירמיהו ג, ג) וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך וגו' בדקו ולא מצאו

שלישית אמר להם שמא פוסקי צדקה ברבים יש בכם ואין נותנין דכתיב (משלי כה, יד) נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר בדקו ולא מצאו

אמר אין הדבר תלוי אלא בי מיד ויבקש דוד את פני ה' מאי היא אמר ריש לקיש ששאל באורים ותומים

מאי משמע א"ר אלעזר אתיא פני פני כתיב הכא ויבקש דוד את פני ה' וכתיב התם (במדבר כז, כא) ושאל לו במשפט האורים לפני ה'

ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית הגבעונים אל שאול שלא נספד כהלכה ואל בית הדמים על אשר המית הגבעונים וכי היכן מצינו בשאול שהמית הגבעונים אלא מתוך שהרג נוב עיר הכהנים שהיו מספיקין להם מים ומזון מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן

קא תבע אל שאול שלא נספד כהלכה וקא תבע על אשר המית הגבעונים אין דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (צפניה ב, ג) בקשו את ה' כל ענוי ארץ אשר משפטו פעלו באשר משפטו שם פעלו

אמר דוד שאול נפקו להו

surely [it may be retorted] R. Kahana stated: This applies only in respect of its greater part, but when the whole of it is effected a legal interposition is constituted!  — The case of the embryo is different since its position  is that of its natural growth. When Rabina  came, he stated in the name of R. Johanan: Among the other nations follow the male.  If they are converted  follow the more tainted of the two. 'Among the other nations follow the male, as it was taught: Whence is it deduced that if one of the other nations  cohabited with a Canaanitish  woman and begat a son, that son may be purchased as a slave?  It is said, Moreover of the children of the strangers  that do sojourn among you, of them may ye buy.  As it might have been assumed that even if one of the Canaanites  had cohabited with one of the women of the other [gentile] nations  and begat a son, you may buy that son as a slave, it was explicitly stated, That they have begotten in your land;  only from those who were begotten  in your land, but not from those who dwell in your land. 'If they are converted, follow the more tainted of the two'. In what case? If it be suggested that it refers to an Egyptian  who married an Ammonitess,  how could the expression 'the more tainted of the two', be applicable when Scripture explicitly said, An Ammonite,'  but not an Ammonitess?  — Rather, the reference is to an Ammonite  who married an Egyptian wife.  If [the child of such a marriage] is a male, he is ascribed to the Ammonite;  if it is a female, she is ascribed to the Egyptian. MISHNAH. BASTARDS AND NETHINIM  ARE INELIGIBLE,  AND THEIR INELIGIBILITY IS FOR ALL TIME, WHETHER THEY BE MALES OR FEMALES. GEMARA. Resh Lakish said: A woman bastard is eligible  after ten generations. This is derived from an analogy between tenth,  and tenth  mentioned in respect of the Ammonite and the Moabite; as in the latter case the females are permitted  so are they permitted in the former case.  Should you suggest that as in the latter case eligibility begins forthwith so it does in the former case, [it may be replied] that the analogy can only be effective in respect of the generations after the tenth.  But, surely, we learned, BASTARDS AND NETHINIM ARE INELIGIBLE, AND THEIR INELIGIBILITY IS FOR ALL TIME, WHETHER THEY BE MALES OR FEMALES!  — This is no difficulty: One statement  is in agreement with him who holds  that a deduction is carried through in all respects,  while the other  is in agreement with him who maintains  that a deduction is restricted by its original basis. R. Eliezer was asked: What [is the legal position  of] a female bastard after ten generations? 'Were anyone to present to me', he replied, 'a third generation. I would declare it pure!' He is obviously of the opinion [that the stock of] a bastard does not survive.  So also did R. Huna state: A bastard's stock does not survive. Did we not learn, however, BASTARDS ARE INELIGIBLE, AND THEIR INELIGIBILITY IS FOR ALL TIME? — R. Zera replied: It was explained to me by Rab Judah that those who are known  survive;  those who are not known  do not survive; and those who are partly known and partly unknown survive for three generations but no longer. A certain man once lived in the neighbourhood of R. Ammi. and the latter made a public announcement that he was a bastard. As the other was bewailing the action,  [the Master] said to him: I have given you life. R. Hana b. Adda stated: David issued the decree of prohibition  against the nethinim,  for it is said, And the king called the Gibeonites,  and said unto them-now the Gibeonites were not of the children of Israel etc. Why did he issue the decree against them? — Because it is written. And there was a famine in the days of David three years. year after year.  In the first year he said to them, 'It is possible that there are idolaters among you, for it is written, And serve other gods, and worship them … and he will shut up the heaven, so that there shall be no rain etc.'  They instituted enquiries but could not discover any idolaters. In the second year he said to them, 'There may be transgressors among you, for it is written, Therefore the showers have been withheld and there hath been no latter rain; yet thou hadst a harlot's forehead etc.'  Enquiries were made but none was found. In the third year he said to them, 'There might be among you men who announce specified sums for charity in public but do not give them, as it is written, As vapours and wind without rain, so is he that boasteth himself of a false gift'.  Enquiries were made and none was found. 'The matter', he concluded, 'depends entirely upon me; Immediately, he sought the face of the Lord.  What does this mean? — Resh Lakish explained: He enquired of the Urim and Tummim.  How is this inferred? R. Eleazar replied: It is arrived at by an analogy between two occurrences of the expression of 'countenance of'; for here it is written, And David sought the countenance of the Lord,  and elsewhere it is written, Who shall enquire for him by the judgment of the Urim before the countenance of the Lord.  And the Lord said: 'It is for Saul and his bloody house, because he put to death the Gibeonites'.  'For Saul', because he was not mourned for in a proper manner; 'and his bloody house, because he put to death the Gibeonites'. Where, however, do we find that Saul 'put to death the Gibeonites'! The truth is that, as he killed the inhabitants of Nob, the city of the priests who were supplying them  with water and food, Scripture regards it as if he himself had killed them. Justice is demanded for Saul because he was not properly mourned for, and justice is demanded because he put to death the Gibeonites?  — Yes; for Resh Lakish stated: What is meant by the Scriptural text, Seek ye the Lord, all ye humble of the earth, that have executed His ordinance?  Where there is his ordinance,  there are also his executions. David said: As to Saul, there have already elapsed