Yevamot — Daf 72a

ואיבעית אימא משום דלא נשיב להו רוח צפונית דתניא כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נשבה להם רוח צפונית

מאי טעמא איבעית אימא משום דנזופים הוו ואי בעית אימא דלא נבדור ענני כבוד

א"ר פפא הלכך יומא דעיבא ויומא דשותא לא מהלינן ביה ולא מסוכרינן ביה והאידנא דדשו בה רבים (תהלים קטז, ו) שומר פתאים ה':

ת"ר כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא היה יום שלא נשבה בו רוח צפונית בחצי הלילה שנא' (שמות יב, כט) ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו' מאי תלמודא הא קמ"ל דעת רצון מילתא היא

א"ר הונא דבר תורה משוך אוכל בתרומה ומדבריהם גזרו עליו מפני שנראה כערל

מיתיבי משוך צריך שימול מדרבנן ודקארי לה מאי קארי לה הא צריך קתני

קטעי בסיפא ר' יהודה אומר לא ימול מפני שסכנה היא לו אמרו לו והלא הרבה מלו בימי בן כוזיבא והולידו בנים ובנות שנאמר (בראשית יז, יג) המול ימול אפי' מאה פעמים ואומר (בראשית יז, יד) את בריתי הפר לרבות את המשוך

מאי ואומר וכי תימא האי המול ימול לרבות ציצין המעכבים את המילה ת"ש את בריתי הפר לרבות את המשוך

הוא סבר מדקא נסיב לה הש"ס קרא דאורייתא היא ולא היא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא

מיתיבי טומטום אין אוכל בתרומה נשיו ועבדיו אוכלין משוך ונולד כשהוא מהול הרי אלו אוכלים אנדרוגינוס אוכל בתרומה ואין אוכל בקדשים טומטום אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים

קתני מיהת משוך ונולד כשהוא מהול הרי אלו אוכלין תיובתא דרב הונא תיובתא

אמר מר טומטום אינו אוכל בתרומה נשיו ועבדיו אוכלים נשיו לטומטום מנא ליה אילימא דקדיש דתניא טומטום שקידש קדושיו קדושין נתקדש קדושיו קדושין

אימר דאמר לחומרא לקולא מי אמרינן ספק אשה הוא ואין אשה מקדשת אשה

אמר אביי כשביציו ניכרות מבחוץ

רבא אמר מאי נשיו אמו אמו פשיטא מהו דתימא מוליד מאכיל שאין מוליד אינו מאכיל קמ"ל

ת"ש טומטום אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים בשלמא לאביי תנא רישא ערל ודאי וקתני סיפא ספק ערל

אלא לרבא טומטום דסיפא ל"ל מאי טומטום ערל

השתא ספק ערל לא אכיל ודאי ערל אכיל מה טעם קאמר מה טעם טומטום אינו אוכל בתרומה מפני שספק ערל הוא וערל אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים

לימא כתנאי משוך (ונולד כשהוא מהול) וגר שנתגייר כשהוא מהול וקטן שעבר זמנו ושאר כל הנימולים לאיתויי מי שיש לו שתי ערלות אינן נימולין אלא ביום רבי אלעזר בר שמעון אומר בזמנו

and if you prefer I might say: Because the North wind  did not blow upon them. For it was taught: In all the forty years during which Israel was in the wilderness the North wind did not blow upon them. What was the reason? — If you wish I might say: Because they were under divine displeasure.  And if you prefer I might say: In order that the clouds of glory  might not be scattered. R. Papa said: Hence, no circumcision may be performed on a cloudy day or on a day when the South wind  blows; nor may one be bled  on such a day. At the present time, however, since many people are in the habit of disregarding these precautions,  The Lord preserveth the simple. Our Rabbis taught: In all the forty years during which Israel was in the wilderness  there was not a day on which the North wind  did not blow at the midnight hour; for it is said, And it came to pass at midnight, that the Lord smote all the firstborn etc.  How is the deduction arrived at? — By this we were taught that an acceptable time  is an essential. R. Huna said: A mashuk  is Pentateuchally permitted to eat terumah but has been forbidden to do so by Rabbinical ordinance, because he appears to be like one uncircumcised. An objection was raised: The mashuk requires to be [re-] circumcised!  — Only by Rabbinical ordinance. But he who raised the objection on what ground did he raise it, when it was definitely stated 'requires'!  — He misunderstood the final clause: R. Judah said, He  should not be circumcised because such an operation is dangerous in his case.  They said to him: 'Surely many were circumcised in the days of Ben Koziba  and yet gave birth to sons and daughters, [such circumcision being lawful] as, in fact, it is said in Scripture, Must needs be circumcised,  even a hundred times. And, furthermore, it is said, He hath broken My covenant,  which includes the mashuk'.  What need was there for the additional text? — In case you might argue that Must needs be circumcised  includes only the shreds which render a circumcision invalid  [so he added]. Come and hear, He hath broken My covenant  which includes the mashuk.  He  consequently thought that, as the Talmud  made use of a Scriptural text, the law  must be pentateuchal; but the fact is that it is only  Rabbinical, and the Scriptural text is a mere prop. An objection was raised: A tumtum  may not eat terumah,  but his women  and slaves may eat of it. A mashuk  and one born circumcised  may eat of it. The hermaphrodite  may eat terumah but not holy food  while the tumtum may eat neither terumah nor holy food.  At all events, it was taught here that the mashuk and one born circumcised may eat terumah; is not this a refutation against R. Huna!  — It is indeed a refutation. The Master said,'A tumtum may not eat terumah, but his women  and slaves may eat of it'. By what legal act could a tumtum acquire his wives?  If it be suggested, by betrothing them; for it was taught. 'If a tumtum betrothed a woman, his betrothal is valid and if he was betrothed by a man his betrothal is also valid',  it might be retorted that the validity was intended only as a restrictive measure;  was it, however, intended also as a relaxation of a law?  He  is possibly a woman, and no woman, surely, may betroth a woman! — Abaye replied: Where his testes can be distinguished externally. Raba replied: 'What is the meaning of "his women"? — His mother'. But [is not the case of his mother] self-evident? It might have been presumed that only one capable of procreation bestows the privilege of eating terumah, but one who is incapable does not bestow it, hence we were taught [that even a tumtum may bestow the privilege]. Come and hear: A tumtum may eat neither terumah nor holy food.  According to Abaye, this  is quite correct, since the first clause speaks of the certainly non-circumcised person  while the final clause speaks of the doubtful one; according to Raba, however, what need was there for the mention of the tumtum in the final clause? — The meaning of  tumtum  is 'the uncircumcised'.  If, however, one whose status as a non-circumcised person is in doubt is not permitted to eat terumah,  would any one who is definitely an uncircumcised person be permitted to eat it?  — The final clause is an interpretation of the first:  Why may not 'a tumtum eat terumah'? Because he might have the status of an uncircumcised person,  and a man who is uncircumcised 'may eat neither terumah nor holy food'. May it be assumed that this  is a question in dispute among Tannaim: A mashuk,  and  a proselyte whose conversion took place while he was already circumcised,  and a child, the proper time of whose circumcision had passed,  and all other circumcised persons, this means to include one who has two foreskins, may be circumcised in the daytime only. R. Eleazar b. Simeon, however, said: At the proper time