Yevamot — Daf 69b

עיברה לא תאכל בתרומה נחתך העובר במעיה תאכל היה כהן שבא על בת ישראל לא תאכל בתרומה עיברה לא תאכל ילדה תאכל נמצא כחו של בן גדול משל אב

העבד פוסל משום ביאה ואינו פוסל משום זרע כיצד בת ישראל לכהן בת כהן לישראל וילדה הימנו בן והלך הבן ונכבש על השפחה וילדה הימנו בן הרי זה עבד היתה אם אביו בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה בת כהן לישראל תאכל בתרומה

ממזר פוסל ומאכיל כיצד בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל וילדה הימנו בת והלכה הבת ונישאת לעבד או לעובד כוכבים וילדה הימנו בן הרי זה ממזר היתה אם אמו בת ישראל לכהן תאכל בתרומה בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה

כהן גדול פעמים שהוא פוסל כיצד בת כהן לישראל וילדה הימנו בת והלכה הבת וניסת לכהן וילדה הימנו בן ה"ז ראוי להיות כהן גדול עומד ומשמש על גבי המזבח מאכיל את אמו ופוסל אם אמו זאת אומרת לא כבני כ"ג שהוא פוסלני מן התרומה:

גמ׳ תנינא להא דת"ר שוטה וקטן שנשאו נשים ומתו נשותיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום

כיצד היה ישראל שבא על בת כהן תאכל בתרומה עיברה לא תאכל כיון דעיברה לא תאכל ליחוש שמא עיברה מי לא תנן מפרישין אותן ג' חדשים שמא מעוברות הן

אמר רבה בר רב הונא ליוחסין חששו לתרומה לא חששו ולתרומה לא חששו והתניא הרי זה גיטיך שעה אחת קודם למיתתי אסורה לאכול בתרומה מיד

אלא אמר רבה בר רב הונא בנישואין חששו בזנות לא חששו

ובנישואין מי חששו והתניא בת כהן שנישאת לישראל ומת טובלת ואוכלת בתרומה לערב

אמר רב חסדא טובלת ואוכלת עד ארבעים דאי לא מיעברא הא לא מיעברא ואי מיעברא עד ארבעים מיא בעלמא היא

אמר ליה אביי אי הכי אימא סיפא הוכר עוברה במעיה תהא מקולקלת למפרע מאי מקולקלת עד ארבעים

איתמר הבא על ארוסתו בבית חמיו רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי אמר רבא מסתברא מילתיה דרב דדיימא מעלמא אבל לא דיימא מעלמא בתרא דידיה שדינן ליה

אמר רבא מנא אמינא לה דקתני ילדה תאכל היכי דמי אילימא דדיימא מעלמא ילדה אמאי תאכל אלא לאו מיניה דיימא ולא דיימא מעלמא

ומה התם דלהאי איסורא ולהאי איסורא בתרא דידיה שדינן ליה הכא דלהאי איסורא ולהאי היתירא לא כל שכן

א"ל אביי לעולם אימא לך כל היכא דדיימא מיניה אע"ג דלא דיימא מעלמא אמר רב הולד ממזר מ"ט דאמרינן מדאפקרא נפשה לגבי ארוס אפקרא נפשה לעלמא ומתני' שהיו שניהם חבושים בבית האסורין

איכא דאמרי בבא עליה כ"ע לא פליגי דבתריה דידיה שדינן ליה והכי איתמר ארוסה שעיברה רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי אמר רבא מסתברא מילתיה דרב דלא דיימא מיניה ודיימא מעלמא

IF SHE BECOMES PREGNANT SHE MAY NO LONGER EAT TERUMAH.  IF THE EMBRYO WAS CUT IN HER WOMB SHE MAY EAT.  IF  A PRIEST HAD INTERCOURSE WITH THE DAUGHTER OF AN ISRAELITE, SHE MAY NOT EAT TERUMAH. [EVEN IF] SHE BECOMES PREGNANT SHE MAY NOT EAT.  IF, HOWEVER, SHE GAVE BIRTH TO A CHILD SHE MAY EAT.  THE POWER OF THE SON IS THUS GREATER THAN THAT OF THE FATHER. A SLAVE, BY HIS COHABITATION, DEPRIVES A WOMAN  OF THE PRIVILEGE OF EATING TERUMAH  BUT NOT AS HER OFFSPRING.  HOW? — IF THE DAUGHTER OF AN ISRAELITE WAS MARRIED TO A PRIEST OR THE DAUGHTER OF A PRIEST WAS MARRIED TO AN ISRAELITE, AND SHE BORE A SON BY HIM, AND THE SON WENT AND VIOLATED A BONDWOMAN WHO BORE A SON BY HIM, SUCH A SON IS A SLAVE;  AND IF HIS FATHER'S MOTHER WAS AN ISRAELITE'S DAUGHTER WHO WAS MARRIED TO A PRIEST, SHE MAY NOT EAT TERUMAH;  BUT IF SHE WAS A PRIEST'S DAUGHTER AND MARRIED TO AN ISRAELITE SHE MAY EAT TERUMAH. A BASTARD DEPRIVES A WOMAN  OF THE PRIVILEGE OF EATING TERUMAH AND ALSO BESTOWS THE PRIVILEGE UPON HER.  HOW? IF AN ISRAELITE'S DAUGHTER WAS MARRIED TO A PRIEST OR A PRIEST'S DAUGHTER WAS MARRIED TO AN ISRAELITE, AND SHE BORE A DAUGHTER BY HIM, AND THE DAUGHTER WENT AND MARRIED A SLAVE OR AN IDOLATER AND BORE A SON BY HIM, SUCH A SON IS A BASTARD; AND IF HIS MOTHER'S MOTHER WAS AN ISRAELITE'S DAUGHTER WHO WAS MARRIED TO A PRIEST, SHE MAY EAT TERUMAH; BUT IF SHE WAS A PRIEST'S DAUGHTER WHO WAS MARRIED TO AN ISRAELITE SHE MAY NOT EAT TERUMAH. A HIGH PRIEST SOMETIMES DEPRIVES A WOMAN  OF HER RIGHT TO EAT TERUMAH. HOW? IF A PRIEST'S DAUGHTER WAS MARRIED TO AN ISRAELITE AND SHE BORE A DAUGHTER BY HIM, AND THE DAUGHTER WENT AND MARRIED A PRIEST AND BORE A SON BY HIM, SUCH A SON IS FIT TO BE A HIGH PRIEST, TO STAND AND MINISTER AT THE ALTAR. HE ALSO BESTOWS UPON HIS MOTHER,  THE PRIVILEGE OF EATING TERUMAH, BUT DEPRIVES  HIS MOTHER'S MOTHER  OF THIS PRIVILEGE. THE LATTER  CAN RIGHTLY SAY, '[MAY THERE] NOT [BE ANOTHER] LIKE MY GRANDSON THE HIGH PRIEST WHO DEPRIVES ME OF THE PRIVILEGE OF EATING TERUMAH. GEMARA. [Here]  we learn what the Rabbis taught: If an imbecile or a minor married and died, their wives are exempt from halizah and from levirate marriage. IF AN ISRAELITE HAD INTERCOURSE WITH THE DAUGHTER OF A PRIEST SHE MAY STILL CONTINUE TO EAT TERUMAH. IF SHE BECOMES PREGNANT SHE MAY NO LONGER EAT. Since she may not eat when she is definitely with child, precaution should be taken against the possibility that she might be with child!  Did we not learn, 'They  must be kept apart  for three months, since it is possible that they are pregnant'?  Rabbah son of R. Huna replied: In respect of genealogy  precautions were taken;  in respect of terumah no such precautions were considered necessary. But was no such precaution considered necessary in respect of terumah? Surely, it was taught: [If a priest said]  'Here is your letter of divorce [which shall become effective] one hour before my death', she is forbidden to eat terumah at once!  — In fact,  said Rabbah son of R. Huna, precautions were taken in respect of legitimate marriage,  but in respect of illegitimate intercourse  no such precaution was considered necessary.  But was such precaution, taken in respect of legitimate marriage? Surely, it was taught: If a priest's daughter was married to an Israelite who died,  she may perform her ritual immersion  and eat terumah the same evening!  — R. Hisda replied: She performs the immersion but may eat terumah only until the fortieth day. For if she is not found pregnant  she never was pregnant;  and if she is found pregnant,  the semen, until the fortieth day, is only a mere fluid.  Said Abaye to him: If so,  read the final clause: If the embryo in her womb can be distinguished she is considered to have committed an offence  retrospectively!  — The meaning is that  she is considered to have committed an offence  retrospectively  to the fortieth day. It was stated: Where a man cohabited with his betrothed in the house of his [future] father-in-law, Rab said: The child is a bastard; and Samuel said: The child is a shethuki.  Raba said: Rab's view is reasonable in the case where the betrothed woman was suspected of illicit relations with strangers.  Where, however, she is not suspected of illicit relations with strangers the child is ascribed to him.  Said Raba: Whence do I infer this? From the statement, IF, HOWEVER, SHE GAVE BIRTH TO A CHILD SHE MAY EAT. For how is this to be understood? If it be suggested to refer to a woman who is suspected of illicit relations with strangers, why should she be allowed to eat terumah when she bore a child!  Consequently it must refer to a woman  who was suspected of illicit relations with him only but not with strangers. Now, if there  where she is forbidden to the one as well as to the other,  the child is regarded as his  how much more so  here  where she is forbidden to all other men and permitted to him. Said Abaye to him: It may still be maintained that Rab is of the opinion that wherever she is suspected of illicit relations with him,  the child is deemed to be a bastard even where she is not suspected of such relations with others. What is the reason? Because it is assumed that as she exposed herself to the man who betrothed her so she exposed herself to others also; but our Mishnah  deals with the case where both of them  were imprisoned in the same gaol. Others say: Where he  cohabited with her, no one disputes that the child is regarded as his; but the statement made was in the following form. Where a betrothed woman became pregnant, Rab ruled: Such a child is a bastard; and Samuel ruled: The child is a shethuki.  Raba said: Rab's view is reasonable where the woman was not suspected of illicit relations with him,  but was suspected of such relations with others,