Yevamot — Daf 57a

הא נמי אכלה ממאי דלמא עד כאן לא קאמרי רבי אלעזר ורבי שמעון התם אלא דיש לו להאכיל במקום אחר אבל הכא דאין לו להאכיל במקום אחר לא

וכי תימא הכא נמי יש לו להאכיל בבת גרים והא מיבעיא בעי לה רבי יוחנן מרבי אושעיא ולא פשיט ליה

איתמר אביי אמר הואיל ומאכילה בלא ידעה

רבא אמר הואיל ומאכילה בעבדיו ושפחותיו הכנענים

אביי לא אמר כרבא קנין דאישות מקנין דאישות ילפינן ולא ילפינן קנין דאישות מקנין דעבדים

ורבא לא אמר כאביי שאני התם שכבר אכלה ואביי שכבר אכלה לא אמרינן דאי לא תימא הכי בת ישראל שניסת לכהן ומית תיכול שכבר אכלה ורבא התם פקע קניניה הכא לא פקע קניניה

גופא בעא מיניה רבי יוחנן מרבי אושעיא פצוע דכא כהן שנשא בת גרים מהו שיאכילנה בתרומה אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי לסוף אתא גברא רבה אחרינא ובעא מיניה מילתא [אחריתא] ופשט ליה ומנו ריש לקיש א"ל רבי יהודה נשיאה לר' אושעיא אטו ר' יוחנן לאו גברא רבה הוא אמר ליה דקבעי מינאי מילתא דלית לה פתרי

למאן אי לרבי יהודה בין בקדושתיה קאי בין לאו בקדושתיה קאי לא אכלה אי בקדושתיה קאי לא אכלה דהא אמר מר בת גר זכר כבת חלל זכר

אי לאו בקדושתיה קאי לא אכלה דהא אמר קהל גרים איקרי קהל

ואי לר' יוסי בין בקדושתיה קאי בין לאו בקדושתיה קאי אכלה בקדושתיה קאי אכלה דהא אמר אף גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה אי לאו בקדושתיה קאי אכלה דהא אמר קהל גרים לא איקרי קהל

אלא אליבא דהאי תנא דתנן רבי אליעזר בן יעקב אומר אשה בת גרים לא תנשא לכהונה עד שתהא אמה מישראל

והכי קמיבעיא ליה כשרות מיתוספא בה ואכלה או דלמא קדושה מיתוספא בה ולא אכלה

תא שמע כי אתא רבי אחא בר חיננא מדרומא אתא ואייתי מתניתא בידיה מנין לפצוע דכא כהן שנשא בת גרים שמאכילה בתרומה שנאמר (ויקרא כב, יא) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו וגו' יאכל בו

למאן אילימא לרבי יהודה האמר בין בקדושתיה קאי בין לאו בקדושתיה קאי לא אכלה ואי לרבי יוסי ל"ל קרא האמר בין בקדושתיה קאי בין לאו בקדושתיה קאי אכלה אלא לאו לרבי אליעזר בן יעקב וש"מ כשרות איתוספא בה ואכלה ש"מ

איתמר רב אמר

this woman also may eat. Whence [is this  proved]? Is it not possible that R. Eleazar and R. Simeon maintain [their opinion] only there because in other circumstances  he is entitled to confer the right of eating, but not here where he is never entitled to confer the right of eating!  And were you to reply that here also he  is entitled to confer upon the daughter of proselytes  the right of eating, surely [it may be retorted] this very question was addressed by R. Johanan to R. Oshaia  who gave him no answer! It was stated:  Abaye said,  Because  he is entitled to confer upon [his wife]  the right to eat [terumah] so long as he does not cohabit with her.  Raba said,  Because  he may confer the right of eating  [terumah] upon his Canaanitish bondmen and bondwomen. Abaye did not give the same explanation as Raba because matrimonial kinyan may be inferred from matrimonial kinyan, but matrimonial kinyan may not be inferred from the kinyan of slaves. And Raba does not give the same explanation as Abaye because there  it is different, since she has already been eating it previously.  And Abaye?  — [The argument], 'since she has already been eating' cannot be upheld;  for should you not admit this,  a daughter of an Israelite who was married to a priest who subsequently died should also be allowed to eat terumah since she has already been eating it! And Raba?  — There,  his kinyan had completely ceased;  here, however, his kinyan did not cease. [To turn to] the main text. R. Johanan enquired of R. Oshaia: If a priest who was wounded in the stones married the daughter of proselytes does he confer upon her the right of eating terumah? The other remained silent and made no reply at all. Later, another great man came and asked him a different question which he answered. And who was that man? Resh Lakish. Said R. Judah the Prince to R. Oshaia: Is not R. Johanan a great man?  The other replied: [No reply could be given] since he submitted a problem which has no solution. In accordance with whose view?  If according to R. Judah,  she is not entitled to eat terumah whether he  does or does not retain his holiness. For if he retains his holiness she may not eat since the Master said  'The daughter of a male proselyte is like the daughter of a male who is unfit for the priesthood';  and if he does not retain his holiness,  she may not eat either, since it has been said that the assembly of proselytes is called an 'assembly'!  If, however, according to R. Jose,  she is entitled to eat terumah whether he does or does not retain his holiness. For if he retains his holiness she may eat, since he  stated that even when a proselyte married a proselyte his daughter is eligible to marry a priest;  and if he does not retain his holiness, she may also eat since he  said that the assembly of proselytes is not called an 'assembly'!  It must rather be  in accordance with the view of the following Tanna. For we learned: R. Eliezer b. Jacob said, 'A woman who is the daughter of a proselyte must not be married to a priest unless her mother was of Israel',  And it is this that his question amounts to: Has only her eligibility  increased  and consequently she is entitled to eat terumah  or has perhaps her sanctity also increased  and consequently she is not permitted to eat? Come and hear: When R. Aha b Hinena arrived from the South, he came and brought a Baraitha with him: Whence is it deduced that if a priest, who is wounded in the stones, married the daughter of proselytes, he confers upon her the right to eat terumah? For it was stated, But if a priest buy any soul, the purchase of his money  etc.,  he may eat of it. Now, in accordance with whose view?  If it be suggested, 'according to R. Judah', surely [it may be retorted] he stated that whether he  does or does not retain his holiness she  is not permitted to eat.  And if  'in accordance with the view of R. Jose', what need [it may be asked] was there for a Scriptural text? Surely, he  stated that whether he  does or does not retain his holiness she  is permitted to eat! Must it not [consequently be assumed that it  is] in accordance with the view of R. Eliezer b. Jacob? And so it may be inferred that only her eligibility  had been increased and that she is consequently permitted to eat. This proves it. It was stated: Rab said,