Skip to content

Parallel Talmud

Tamid — Daf 33b

Babylonian Talmud (Gemara) · Soncino English Talmud

א בזמן שכ"ג נכנס להשתחות שלשה אוחזין בו אחד בימינו ואחד בשמאלו ואחד באבנים טובות

וכיון ששמע הממונה קול רגליו של כ"ג שהוא יוצא הגביה לו את הפרוכת נכנס (יוצא) והשתחוה ויצא נכנסו אחיו הכהנים השתחוו ויצאו:

ב באו ועמדו על מעלות האולם עמדו הראשונים לדרום אחיהם הכהנים וחמשה כלים בידם הטני ביד אחד והכוז ביד אחד והמחתה ביד אחד והבזך ביד אחד וכף וכסויו ביד אחד

וברכו את העם ברכה אחת אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת במקדש היו אומרים את השם ככתבו ובמדינה בכנויו

במדינה הכהנים נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול שאין מגביה את ידיו למעלה מן הציץ ר' יהודה אומר אף כהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ שנאמר (ויקרא ט, כב) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם:

ג בזמן שכ"ג רוצה להקטיר היה עולה בכבש והסגן בימינו הגיע למחצית הכבש אחז הסגן בימינו והעלהו

והושיט לו הראשון הראש והרגל וסמך עליהן וזרקן הושיט השני לראשון שתי הידים נותנן לכהן גדול וסמך עליהן וזרקן נשמט השני והלך לו וכך היו מושיטין לו שאר כל האברין והוא סומך עליהן וזורקן ובזמן שהוא רוצה הוא סומך ואחרים זורקין

בא לו להקיף את המזבח מהיכן הוא מתחיל מקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית נתנו לו יין לנסך

הסגן עומד על הקרן והסודרים בידו שני כהנים עומדין על שלחן החלבים ושתי חצוצרות בידם תקעו והריעו ותקעו

באו ועמדו אצל בן ארזא אחד מימינו ואחד משמאלו שחה לנסך והניף הסגן בסודרים והקיש בן ארזא בצלצל ודברו הלוים בשיר הגיעו לפרק תקעו והשתחוו העם על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה השתחויה זהו סדר התמיד לעבודת בית אלהינו יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן:

ד השיר שהיו הלוים אומרים במקדש ביום הראשון היו אומרים (תהלים כד, א) לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה בשני היו אומרים (תהלים מח, ב) גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלהינו הר קדשו בשלישי היו אומרים (תהלים פב, א) אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט ברביעי היו אומרים (תהלים צד, א) אל נקמות ה' אל נקמות הופיע בחמישי היו אומרים (תהלים פא, ב) הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב בששי היו אומרים (תהלים צג, א) ה' מלך גאות לבש לבש וגומר בשבת היו אומרים (תהלים צב, א) מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים:

הדרן עלך בזמן שכהן גדול וסליקא לה מסכת תמיד

WHEN THE HIGH PRIEST WENT IN1 TO PROSTRATE HIMSELF,2 THREE PRIESTS SUPPORTED HIM, ONE BY HIS RIGHT AND ONE BY HIS LEFT AND ONE BY THE PRECIOUS STONES.3 WHEN THE SUPERINTENDENT HEARD THE SOUND OF THE FOOTSTEPS OF THE HIGH PRIEST AS HE WAS ABOUT TO ISSUE [FROM THE HEKAL], HE RAISED THE CURTAIN FOR HIM. HE WENT IN, PROSTRATED HIMSELF AND WENT OUT, AND THEN HIS BROTHER PRIESTS WENT IN AND PROSTRATED THEMSELVES AND WENT OUT. MISHNAH . THEY4 WENT AND STOOD ON THE STEPS OF THE PORCH. THE FIRST SET5 STOOD AT THE SOUTH SIDE OF THEIR BROTHER PRIESTS HOLDING FIVE VESSELS; ONE HELD THE TENI, A SECOND THE KUZ, A THIRD THE FIREPAN, A FOURTH THE DISH, AND THE FIFTH THE SPOON AND ITS COVERING. THEY BLESSED THE PEOPLE WITH A SINGLE BENEDICTION;6 IN THE COUNTRY THEY RECITED IT AS THREE BLESSINGS,7 IN THE SANCTUARY AS ONE.8 IN THE TEMPLE THEY PRONOUNCED THE DIVINE NAME AS IT IS WRITTEN,9 BUT IN THE COUNTRY BY ITS SUBSTITUTE.10 IN THE COUNTRY THE PRIESTS RAISED THEIR HANDS AS HIGH AS THEIR SHOULDERS, BUT IN THE TEMPLE RIGHT ABOVE THEIR HEADS, ALL EXCEPT THE HIGH PRIEST, WHO DID NOT RAISE HIS HANDS ABOVE THE PLATE.11 R. JUDAH SAYS THAT THE HIGH PRIEST ALSO RAISED HIS HANDS ABOVE THE PLATE, SINCE IT SAYS, AND AARON LIFTED UP HIS HANDS TOWARD THE PEOPLE AND BLESSED THEM.12 MISHNAH . WHEN THE HIGH PRIEST DESIRED TO BURN THE OFFERINGS,13 HE USED TO GO UP THE ASCENT WITH THE DEPUTY HIGH PRlest14 AT HIS RIGHT HAND, AND WHEN HE REACHED THE MIDDLE OF THE ASCENT THE DEPUTY TOOK HOLD OF HIS RIGHT HAND AND HELPED HIM UP. THE FIRST [OF THE OFFICIATING PRIESTS] THEN HANDED TO HIM THE HEAD AND THE FOOT OF THE SACRIFICE AND HE LAID HIS HANDS ON THEM15 AND THREW THEM [ON THE ALTAR FIRE]. THE SECOND THEN HANDED TO THE FIRST THE TWO FORE LEGS. AND HE HANDED THEM TO THE HIGH PRIEST WHO LAID HIS HANDS ON THEM AND THREW THEM [ON TO THE ALTAR]. THE SECOND THEN SLIPPED AWAY. IN THE SAME WAY ALL THE OTHER LIMBS WERE HANDED TO HIM AND HE LAID HANDS ON THEM AND THREW THEM [ON TO THE ALTAR FIRE]. IF HE PREFERRED, HE COULD LAY ON HANDS AND LET OTHERS THROW ON THE FIRE. WHEN HE CAME TO GO ROUND THE ALTAR16 FROM WHERE DID HE COMMENCE? FROM THE SOUTH-EASTERN CORNER; FROM THERE HE WENT TO THE NORTH-EASTERN, THEN TO THE NORTH-WESTERN AND THEN TO THE SOUTH-WESTERN. THEY THERE HANDED TO HIM WINE FOR LIBATION. THE DEPUTY HIGH PRIEST STOOD ON THE HORN OF THE ALTAR17 WITH THE FLAGS IN HIS HAND, AND TWO PRIESTS ON THE TABLE OF THE FAT18 WITH TWO TRUMPETS IN THEIR HANDS. THEY BLEW A TEKI'AH, A TERU'AH AND A TEKI'AH,19 AND THEN WENT AND STOOD BY BEN ARZA,20 ONE ON HIS RIGHT HAND AND ONE ON HIS LEFT. WHEN HE BENT DOWN TO MAKE THE Llbation THE DEPUTY HIGH PRIEST WAVED THE FLAGS AND BEN ARZA STRUCK THE CYMBALS AND THE LEVltes CHANTED THE PSALM. WHEN THEY CAME TO A PAUSE21 A TERI'AH WAS BLOWN, AND THE PUBLIC PROSTRATED THEMSELVES; AT EVERY PAUSE THERE WAS A TEKI'AH AND AT EVERY TEKI'AH A PROSTRATlon. THIS WAS THE ORDER OF THE REGULAR DAILY SACRIFICE FOR THE SERVICE OF THE HOUSE OF OUR GOD. MAY IT BE GOD'S WILL THAT IT BE BUILT SPEEDILY IN OUR DAYS, AMEN. MISHNAH . THE FOLLOWING ARE THE PSALMS THAT WERE CHANTED IN THE TEMPLE. ON THE FIRST DAY THEY USED TO SAY, THE EARTH IS THE LORD'S AND THE FULNESS THEREOF, THE WORLD AND THEY THAT DWELL THEREln.22 ON THE SECOND DAY THEY USED TO SAY, GREAT IS THE LORD AND HIGHLY TO BE PRAISED, IN THE CITY OF OUR GOD. HIS HOLY MOUNTAln.23 ON THE THIRD DAY THEY USED TO SAY, GOD STANDETH IN THE CONGREGATION OF GOD, IN THE MIDST OF THE JUDGES HE JUDGETH.24 ON THE FOURTH DAY THEY USED TO SAY, O LORD, THOU GOD TO WHOM VENGEANCE BELONGETH, THOU GOD TO WHOM VENGEANCE BELONGETH, SHINE FORTH.25 ON THE FIFTH DAY THEY USED TO SAY, SING ALOUD UNTO GOD OUR STRENGTH, SHOUT UNTO THE GOD OF JACOB.26 ON THE SIXTH DAY THEY USED TO SAY, THE LORD REIGNETH, HE IS CLOTHED IN MAJESTY, THE LORD IS CLOTHED, HE HATH GIRDED HIMSELF WITH STRENGTH.27 ON SABBATH THEY USED TO SAY, A PSALM, A SONG FOR THE SABBATH DAY:28 A PSALM, A SONG FOR THE TIME TO COME, FOR THE DAY THAT WILL BE ALL SABBATH AND REST FOR EVERLASTING LIFE. mark of distinction for the High Priest. the rule for the officiating priest to move to the right, he had to go right round the altar to get to it.