Tamid — Daf 33a

מלא וגדוש קטרת וכסוי היה לו וכמין מטוטלת היה עליו מלמעלן:

ה מי שזכה במחתה נטל מחתת הכסף ועלה לראש המזבח ופנה את הגחלים הילך וחתה מן המאוכלות הפנימיות ירד ועירן לתוך של זהב נתפזר ממנה כקב גחלים והיה מכבדן לאמה

ובשבת כופין עליהם פסכתר ופסכתר הייתה כלי גדול מחזקת לתך ושתי שרשרות היו בה אחת שהוא מושך בה ויורד ואחת שהוא אוחז בה מלמעלן בשביל שלא תתגלגל

ושלושה דברים הייתה משמשת כופין אותה על גבי גחלים ועל השרץ בשבת ומורידין בה את הדשן מעל גבי המזבח:

ו הגיעו בין האולם ולמזבח נטל אחד את המגרפה וזרקה בין האולם ולמזבח אין אדם שומע קול חברו בירושלים מקול המגרפה

ושלושה דברים הייתה משמשת כהן שהוא שומע את קולה יודע שאחיו הכוהנים נכנסים להשתחוות והוא רץ ובא ובן לוי שהוא שומע את קולה יודע שאחיו הלויים נכנסין לדבר בשיר והוא רץ ובא וראש המעמד היה מעמיד את הטמאים בשערי המזרח:

הדרן עלך אמר להם הממונה

א החלו עולים במעלות האולם מי שזכו בדישון מזבח הפנימי והמנורה היו מקדימים לפניהם מי שזכה בדישון מזבח הפנימי נכנס ונטל את הטני והשתחוה ויצא

מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מערביים דולקין מדשן את המזרחי ומניח את המערבי דולק שממנו היה מדליק את המנורה של בין הערבים מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזבח העולה נטל את הכוז ממעלה שניה והשתחוה ויצא:

ב מי שזכה במחתה צבר את הגחלים על גבי המזבח ורדדן בשולי המחתה והשתחוה ויצא:

ג מי שזכה בקטרת היה נוטל את הבזך מתוך הכף ונותנו לאוהבו או לקרובו נתפזר ממנו לתוכו נותנו לו בחפניו ומלמדים אותו הוי זהיר שמא תתחיל מפניך שלא תכוה

התחיל מרדדן ויוצא לא היה המקטיר מקטיר עד שהממונה אומר לו הקטר ואם היה כ"ג הממונה אומר לו אישי כהן גדול הקטר

פרשו העם והקטיר והשתחוה ויצא:

הדרן עלך החלו עולים

HEAPED UP WITH INCENSE;1 THIS HAD A COVERING, OVER WHICH WAS SPREAD A KIND OF JACKET.2 MISHNAH . THE ONE WHO HAD BEEN ASSIGNED THE SHOVELLING,3 TOOK THE SILVER FIREPAN AND ASCENDED TO THE TOP OF THE ALTAR AND CLEARED AWAY THE LIVE COALS TO THIS SIDE AND THAT [AND SWEPT AWAY SOME OF THE ASH AT THE BOTTOM]4 AND THEN WENT DOWN AND EMPTIED THEM INTO A GOLD [FIREPAN]. ABOUT A KAB OF THE COALS WAS SPILT,5 AND THESE HE SWEPT INTO THE SEWER6 , ON SABBATH7 HE USED TO PUT AN OVERTURNED POT8 ON THEM. THIS POT WAS A LARGE VESSEL HOLDING A LETHEK.9 IT HAD TWO CHAINS; WITH ONE HE USED TO DRAW IT DOWN,10 AND WITH THE OTHER HE USED TO HOLD IT ABOVE SO THAT IT SHOULD NOT ROLL OVER.11 IT WAS USED FOR THREE PURPOSES — FOR PLACING OVER LIVE COALS, AND OVER A [DEAD] CREEPING THING ON SABBATH,12 AND FOR DRAWING DOWN THE ASHES FROM THE TOP OF THE ALTAR. MISHNAH . WHEN THEY13 CAME BETWEEN THE PORCH AND THE ALTAR, ONE TOOK THE ‘SHOVEL’14 AND THREW IT BETWEEN THE PORCH AND THE ALTAR. PEOPLE COULD NOT HEAR ONE ANOTHER SPEAK IN JERUSALEM FROM THE NOISE OF THE SHOVEL. IT SERVED THREE PURPOSES. WHEN A PRIEST HEARD THE SOUND OF IT HE KNEW THAT HIS BROTHER PRIESTS WERE GOING IN TO PROSTRATE THEMSELVES,15 AND HE WOULD RUN TO JOIN THEM. WHEN A LEVlte HEARD THE NOISE OF IT HE KNEW THAT HIS BROTHER LEVITES WERE GOING IN TO CHANT,16 AND HE WOULD RUN TO JOIN THEM. AND THE HEAD OF THE MA'AMAD17 USED TO MAKE THE UNCLEAN STAND IN THE EAST GATE.18 MISHNAH . THEY19 COMMENCED TO ASCEND THE STEPS OF THE PORCH.20 THOSE WHO HAD BEEN CHOSEN TO CLEAR THE ASHES FROM THE INNER ALTAR21 AND FROM THE CANDLESTICK LED THE WAY.22 THE ONE WHO HAD BEEN CHOSEN TO CLEAR THE INNER ALTAR WENT IN AND TOOK THE TENI AND PROSTRATED HIMSELF AND WENT OUT AGAIN. THE ONE WHO HAD BEEN CHOSEN TO CLEAR THE CANDLESTICK WENT IN, AND IF HE FOUND THE TWO WESTERN LIGHTS23 STILL BURNING HE CLEARED OUT THE EASTERN ONE24 AND LEFT THE WESTERN ONE BURNING,25 SINCE FROM IT HE LIT THE CANDLESTICK FOR THE EVENING. IF HE FOUND THAT THIS ONE HAD GONE OUT, HE CLEARED THE ASH AWAY AND LIT IT FROM THE ALTAR OF BURNT-OFFERING. HE THEN TOOK THE KUZ FROM THE SECOND STEP26 AND PROSTRATED HIMSELF AND WENT OUT. MISHNAH . THE ONE WHO HAD BEEN CHOSEN FOR THE FIREPAN MADE A HEAP OF THE CINDERS ON THE TOP OF THE ALTAR AND THEN SPREAD THEM ABOUT WITH THE END OF THE FIREPAN27 AND PROSTRATED HIMSELF AND WENT OUT. MISHNAH. THE ONE WHO HAD BEEN CHOSEN FOR THE INCENSE TO OK THE DISH FROM THE MIDDLE OF THE SPOON AND GAVE IT28 TO HIS FRIEND OR HIS RELATIVE. IF SOME OF IT WAS SPILT INTO THE SPOON, HE WOULD PUT IT INTO HIS HANDS. THEY USED TO INSTRUCT HIM29 SAYING, BE CAREFUL NOT TO BEGIN IMMEDIATELY IN FRONT OF YOU OR ELSE YOU MAY BURN YOURSELF.30 HE THEN COMMENCED TO SCATTER THE INCENSE AND [AFTER FINISHING] WENT OUT. THE ONE WHO BURNT THE INCENSE DID NOT DO SO UNTIL THE SUPERINTENDENT SAID TO HIM, BURN THE INCENSE. IF IT WAS THE HIGH PRIEST WHO BURNT, HE WOULD SAY TO HIM, SIR,31 PRAY BURN THE INCENSE. THE PEOPLE32 LEFT AND HE BURNT THE CENSE AND PROSTRATED HIMSELF AND WENT OUT. MISHNAH . ashes. however, takes it in its usual sense (v. G]os. s.v.) and supposes that the unclean persons mentioned in the next sentence are lepers awaiting the sprinkling of the blood. reason is given in Pes. 82a. IV, 2.