Taanit — Daf 13a

איפוך אנא לא סלקא דעתך דכתיב (עזרא ט, ד) ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה וגו' וכתיב (עזרא ט, ה) ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ואפרשה כפי אל ה'

אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא כל שהוא משום אבל כגון תשעה באב ואבל אסור בין בחמין בין בצונן כל שהוא משום תענוג כגון תענית צבור בחמין אסור בצונן מותר

אמר רב אידי בר אבין אף אנן נמי תנינא ונועלין את המרחצאות א"ל אביי ואי בצונן אסור סוכרין את הנהרות מבעי ליה למיתני

אמר רב שישא בריה דרב אידי אבא הכי קשיא ליה מכדי תנן אסור ברחיצה נועלין את המרחצאות למה לי אלא לאו ש"מ בחמין אסור בצונן מותר

לימא מסייע ליה כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ביוה"כ במאי אילימא בחמין טבילה בחמין מי איכא שאובין נינהו

אלא לאו בצונן וחייבי טבילות אין איניש אחרינא לא אמר רב חנא בר קטינא לא נצרכה אלא לחמי טבריא

אי הכי אימא סיפא א"ר חנינא סגן הכהנים כדי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה ואי אמרת בצונן מותר ירחץ בצונן אמר רב פפא באתרא דלא שכיח צונן

תא שמע כשאמרו אסור במלאכה לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר וכשאמרו אסור בנעילת הסנדל לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר הא כיצד יוצא לדרך נועל נכנס לעיר חולץ וכשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו מותר וכן אתה מוצא במנודה ובאבל

מאי לאו אכולהו ובמאי עסקינן אילימא בחמין פניו ידיו ורגליו מי שרו והאמר רב ששת אבל אסור להושיט אצבעו בחמין אלא לאו בצונן

לא לעולם בחמין ודקא קשיא לך וכן אתה מוצא במנודה ובאבל אשארא קאי

תא שמע דאמר ר' אבא הכהן משום ר' יוסי הכהן מעשה ומתו בניו של ר' יוסי בן רבי חנינא ורחץ בצונן כל שבעה התם כשתכפוהו אבליו הוה דתניא תכפוהו אבליו זה אחר זה הכביד שערו מיקל בתער ומכבס כסותו במים

אמר רב חסדא בתער אבל לא במספרים במים ולא בנתר ולא בחול

אמר רבא אבל מותר לרחוץ בצונן כל שבעה מידי דהוה אבשרא וחמרא מיתיבי

Perhaps the order of the day is to be reversed? — This cannot possibly be so, seeing that it is written, Then were assembled unto me everyone that trembled at the words of the God of Israel, because of the faithlessness of them of the captivity etc.;1 and then follows, And at the evening offering I arose from my fasting . . . and spread out my hands unto the Lord.2 Rafram b. Papa said in the name of R. Hisda: On any fast ordained on account of mourning, as for example the Ninth of Ab and a mourner, it is forbidden to bathe in warm or in cold water, but on any fast ordained merely to prevent indulgence in pleasure, as for example, a public fast day, bathing in warm water is forbidden but permissible in cold water. R. Idi b. Abin said: We too have learnt: AND THE BATHS TOO ARE CLOSED? Abaye said to him: If it were forbidden to bathe even in cold water, then it should have stated, ‘and the rivers are stopped up’! — R. Shisha the son of R. Idi replied: This was the difficulty which my father felt. [He argued]. Let us see: the Mishnah already states, IT IS NOT PERMISSIBLE TO BATHE, why does it add AND THE BATHS TOO ARE CLOSED? Evidently from this is to be concluded that [bathing] in warm water is forbidden but permissible in cold water. Shall we say that the following supports [R. Hisda]: ‘All those who have to take the ritual bath3 immerse in the usual way both on the Ninth of Ab and on the Day of Atonement’. In what [water is here meant]? Is it in warm [water]? Is then [ritual] immersion in warm water permissible, seeing that such water must of a necessity be drawn4 [and is therefore unfit for immersion]? It must therefore be in cold [water]; and yet it is only those who have to take the ritual bath who may [immerse] but others may not?5 — Said R. Hana b. Kattina [No:] This [passage] has special reference to the hot springs of Tiberias. If this is so how is the concluding statement to be understood? R. Hanina, the Deputy High Priest said: Our House of God merits that a man should for its sake forego an immersion once a year.6 Now should you say that bathing in cold water is permissible, let him then bathe in cold water! — R. Papa replied: [It speaks] of a place where cold water is not available. Come and hear: When the Rabbis declared that it is not permissible to do work [on a public fast day] this applies only to the day but not to the night [preceding]; and when they declared that it is not permissible to wear shoes, this applies only within the city, but on the road it is permissible. How should a man act? When he sets out on a journey he puts his shoes on, but when he enters the city he removes them. And when they declared that it is not permissible to bathe they meant the whole body but he may wash his face, hands or feet. You will find that the same applies to one placed under the ban and also to the mourner. Now does not [this last statement] imply that they are subject to all [the restrictions mentioned previously]? This being so, of what [water does the Baraitha] speak? Shall we say warm water? Is it then permissible [for a mourner] to wash his face, hands or feet [in warm water]? Did not R. Shesheth say: The mourner may not put even his finger into warm water? Therefore [it must speak of] cold water!7 — No; it refers indeed to warm water, and as for your difficulty in interpreting, ‘and the same applies to one placed under the ban and also to the mourner’, [you must take] this to refer only to the remaining restrictions8 [and not to bathing]. Come and hear: R. Abba the Priest said in the name of R. Jose the Priest: It happened that the sons of R. Jose b. Hanina died and he bathed in cold water throughout the seven days [of mourning]! — In his case one bereavement followed close on the other. For it has been taught: Where a man suffers one bereavement close upon another and his hair weighs heavy upon him he may thin them out with a razor and he may also wash his clothes in water. R. Hisda said: With a razor but not with scissors, in water but not in natron nor in sand. Raba said: A mourner may bathe in cold water all the seven days in the same way as he may partake of meat and wine. An objection was raised against this: waters of which are directly connected with them. To be warmed, waters would have to be ‘drawn’, and this is not permissible. R. Hisda.]