Taanit — Daf 12b

נים ולא נים תיר ולא תיר דקרו ליה ועני ולא ידע אהדורי סברא וכי מדכרי ליה מדכר

אמר רב כהנא אמר רב יחיד שקיבל עליו תענית אסור בנעילת הסנדל חיישינן שמא תענית צבור קיבל עליו היכי ליעבד אמר רבה בר רב שילא לימא הכי למחר אהא לפניך בתענית יחיד

אמרו ליה רבנן לרב ששת הא קא חזינן רבנן דמסיימי מסנייהו ואתו לבי תעניתא איקפד ואמר להו דלמא מיכל נמי אכול

אביי ורבא מעיילי כי מסיימי אפנתא מרימר ומר זוטרא מחלפי דימינא לשמאלא ודשמאלא לימינא רבנן דבי רב אשי נפקי כי אורחייהו סברי כי הא דאמר שמואל אין תענית צבור בבבל אלא תשעה באב בלבד

אמר רב יהודה אמר רב לוה אדם תעניתו ופורע כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי וכי נדר קבל עליה דלא סגי דלא משלם לצעורי נפשיה קביל עליה אי מצי מצער נפשיה אי לא מצי לא מצער נפשיה

איכא דאמרי אמר רב יהודה אמר רב לוה אדם תעניתו ופורע כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי פשיטא לא יהא אלא נדר נדר מי לא מצי בעי לשלומי ומיזל למחר וליומא אחרינא

רב יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי רב אסי עבדו ליה עגלא תילתא אמרו ליה ליטעום מר מידי א"ל בתעניתא יתיבנא אמרו ליה ולוזיף מר וליפרע לא סבר מר להא דאמר רב יהודה אמר רב לוה אדם תעניתו ופורע אמר להו תענית חלום הוא

ואמר רבה בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב יפה תענית לחלום כאש לנעורת (אמר) רב חסדא ובו ביום ואמר רב יוסף ואפילו בשבת מאי תקנתיה ליתיב תעניתא לתעניתא:

מתני׳ עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין ג' תעניות אחרות על הצבור אוכלין ושותין מבעוד יום ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ונועלין את המרחצאות

עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עליהן עוד שבע שהן י"ג תעניות על הצבור הרי אלו יתרות על הראשונות שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות בשני מטין עם חשיכה ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת

עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין ובנישואין ובשאילת שלום בין אדם לחבירו כבני אדם הנזופין למקום היחידים חוזרין ומתענין עד שיצא ניסן יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה שנא' (שמואל א יב, יז) הלא קציר חטים היום וגו':

גמ׳ בשלמא כולהו אית בהו תענוג רחיצה וסיכה ותשמיש המטה אבל מלאכה צער הוא אמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא אמר קרא (יואל א, יד) קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כעצרת מה עצרת אסור בעשיית מלאכה אף תענית אסור בעשיית מלאכה

אי מה עצרת מאורתא אף תענית נמי מאורתא אמר רבי זירא לדידי מיפרשא לי מיניה דר' ירמיה בר אבא אמר קרא אספו זקנים דומיא דאסיפת זקנים מה אסיפת זקנים ביום אף צום נמי ביום ואימא מטיהרא אמר רב שישא בריה דרב אידי מסייע ליה לרב הונא דאמר מצפרא כינופיא

היכי עבדי אמר אביי מצפרא עד פלגא דיומא מעיינינן במילי דמתא מכאן ואילך ריבעא דיומא קרינן בספרא ואפטרתא מכאן ואילך בעינן רחמי שנא' (נחמיה ט, ג) ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רביעית היום ורביעית מתודים ומשתחוים לה' אלהיהם

A sleep which is no sleep, a wakefulness which is no wakefulness, he answers when he is called, but cannot recall an argument; when, however, he is reminded of something he remembers it. R. Kahana said in the name of Rab: An individual who has undertaken a fast is forbidden to wear shoes because we fear that perhaps he has undertaken a public fast.1 How shall he declare his vow [to be able to wear shoes]?-Rabbah b. Shila said: He should make the following declaration, ‘To-morrow I shall observe before Thee a private fast’. The Rabbis said to R. Shesheth: We have seen Rabbis who come to an Assembly on a fast day wearing their shoes. Thereupon he became angry and asked them, Perhaps they even eat? Abaye and Raba used to come [to the Assembly] wearing shoes2 without soles. Meremar and Mar Zutra used to change the right [shoe] to the left [foot] and the left to the right.3 The scholars of the school of R. Ashi wore their shoes as usual; they were of the same opinion as Samuel who said: In Babylonia except for the Fast of the Ninth of Ab there are no public fasts .4 Rab Judah said in the name of Rab: One may borrow a fast and repay it [on another day]; When I repeated this [statement] before Samuel he said to me, Did he then take a vow upon himself that he must pay it?-He merely undertook to afflict himself, if he is able he afflicts himself, if not he does not do so. Some say, Rab Judah said in the name of Rab: One may borrow his fast and repay it. When I repeated this before Samuel he said to me, This is self-evident; even if it is merely a vow, would he not have to pay a vow on the next day or on a later day? R. Joshua, the son of R. Idi chanced to be with R. Assi, and after they had prepared in his honour a three-year-old calf5 they said to him, ‘Will the Master partake of it?’ He replied. ‘I am fasting’. They said to him, ‘Let the Master borrow and repay [the fast later]’. Is the Master not in agreement with the view of Rab Judah, who said in the name of Rab: One may borrow a fast and repay it? — He replied: [Mine] is a fast for a [bad] dream, and Rabbah b. Mehasiah said in the name of R. Hama b. Guriah, in the name of Rab: Fasting is as efficacious for the bad dream as fire is for tow, and upon this R. Hisda commented: And [the fast must be] on the same day; and R. Joseph added: Even if [the day] is the Sabbath. What amends shall he make [for having fasted on the Sabbath]? — He should observe an additional fast.6 MISHNAH. IF THESE FAST DAYS PASSED AND THERE WAS NO ANSWER TO THEIR PRAYERS, THE BETH DIN ORDAIN UPON THE COMMUNITY THREE FURTHER FASTS; [ON DAYS PRECEDING THESE FASTS] THEY MAY EAT AND DRINK [ONLY] WHILST IT IS STILL DAY, AND THEY MAY NOT [ON THESE FAST DAYS] DO WORK, NOR BATHE, NOR ANOINT THEMSELVES WITH OIL, NOR WEAR SHOES, NOR HAVE MARITAL, RELATIONS; AND THE BATHS TOO ARE CLOSED. IF THESE [DAYS] PASSED AND THERE WAS [STILL] NO ANSWER TO THEIR PRAYERS THE BETH DIN ORDAIN UPON THE COMMUNITY A FURTHER SEVEN [FASTS]. MAKING THIRTEEN IN ALL. [IN THIS RESPECT ARE] THE LATTER MORE STRINGENT THAN THE FORMER7 IN THAT ON THEM THE ALARM IS SOUNDED AND THE SHOPS ARE CLOSED. ON MONDAYS THE SHUTTERS [OF THE SHOPS] ARE OPENED A LITTLE WHEN IT GETS DARK, BUT ON THURSDAYS THEY ARE PERMITTED8 [THE WHOLE DAY]9 IN HONOUR OF THE SABBATH. IF THESE PASSED AND THERE WAS [STILL] NO ANSWER TO THEIR PRAYERS THEN BUSINESS IS RESTRICTED AS ALSO IS BUILDING, PLANTING, BETROTHAL AND MARRIAGE; AND MEN GREET ONE ANOTHER AS PEOPLE LABOURING UNDER DIVINE DISPLEASURE. THE YEHIDIM10 BEGIN THEIR FASTING ANEW AND CONTINUE UNTIL THE END OF NISAN; IF NISAN PASSES AND RAIN FALLS THIS IS A SIGN OF DIVINE ANGER, AS IT IS WRITTEN, IS IT NOT WHEAT HARVEST TO-DAY, etc.11 GEMARA. It is reasonable that all the other restrictions [should be forbidden] because they give pleasure, but why work which is a source of pain? — R. Hisda replied in the name of R. Jeremiah b. Abba: Scripture says. Sanctify ye a fast, call a solemn assembly, gather the elders.12 This means that [the fast day is to be treated] like a solemn assembly. Just as it is not permissible to do work on a solemn assembly it is likewise not permissible to do work on a fast day. Perhaps just as on the solemn assembly work is forbidden from the preceding evening so too on a fast day work should close on the preceding evening? — R. Zeira replied: R. Jeremiah b. Abba explained the matter to me thus: Scripture says, Gather the elders’; it is to be like a gathering of elders, as the elders foregather by day so too the fast commences on the day. Perhaps [it commences] from noon? — R. Shisha b. Idi replied: This is a support for R. Huna who said: The assembly [of the community on a fast day] takes place in the morning. How do they spend [the day]?-Abaye replied: From morning to midday they look into the affairs of the city;13 from then onwards they read for a quarter of the day from the Torah and the Prophets and the rest of the day [is spent] in praying for mercy, as it is said, And they stood up in their place, and read in the book of the Law of the Lord their God a fourth part of the day; and another fourth part they confessed and prostrated themselves before the Lord their God. 14 (Maimonides). V. Buchler, Moses Maimonides, viii Centenary Memorial Volume, ed. by I. Epstein, pp. 13-55.