Sukkah — Daf 46b

מחזיק מלא אינו מחזיק אבל מדת הקב"ה מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק שנא' (דברים כח, א) והיה אם שמוע תשמע וגו' אם שמוע תשמע ואם לאו לא תשמע ד"א אם שמוע בישן תשמע בחדש (דברים ל, יז) ואם יפנה לבבך שוב לא תשמע:

מיד תינוקות וכו': א"ר יוחנן אתרוג בשביעי אסור בשמיני מותר סוכה אפי' בשמיני אסורה וריש לקיש אמר אתרוג אפילו בשביעי נמי מותר

במאי קא מיפלגי מר סבר למצותה אתקצאי ומ"ס לכולי יומא אתקצאי

איתיביה ריש לקיש לר' יוחנן מיד תינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן מאי לאו הוא הדין לגדולים לא תינוקות דוקא

איכא דאמרי איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן תינוקות אין גדולים לא הוא הדין דאפילו גדולים והאי דקתני תינוקות אורחא דמלתא קתני

א"ל רב פפא לאביי לרבי יוחנן מאי שנא סוכה מאי שנא אתרוג

א"ל סוכה דחזיא לבין השמשות דאי איתרמי ליה סעודתא בעי מיתב בגווה ומיכל (בה) בגווה אתקצאי לבין השמשות ומיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא דשמיני אתרוג דלא חזי לבין השמשות לא אתקצאי לבין השמשות ולא אתקצאי לכולי יומא דשמיני

ולוי אמר אתרוג אפילו בשמיני אסור ואבוה דשמואל אמר אתרוג בשביעי אסור בשמיני מותר קם אבוה דשמואל בשיטתיה דלוי קם ר' זירא בשיטתיה דאבוה דשמואל דא"ר זירא אתרוג שנפסלה אסור לאוכלה כל שבעה

א"ר זירא לא ליקני איניש הושענא לינוקא ביומא טבא קמא מ"ט דינוקא מקנא קני אקנויי לא מקני ואשתכח דקא נפיק בלולב שאינו שלו

וא"ר זירא לא לימא איניש לינוקא דיהיבנא לך מידי ולא יהיב ליה משום דאתי לאגמוריה שיקרא שנא' (ירמיהו ט, ד) למדו לשונם דבר שקר

ובפלוגתא דר' יוחנן ור"ש בן לקיש דאיתמר הפריש שבעה אתרוגין לשבעה ימים אמר רב כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר ורב אסי אמר כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה למחר במאי קא מיפלגי מר סבר למצותה אתקצאי ומ"ס לכולי יומא אתקצאי

ואנן דאית לן תרי יומי היכי עבדינן אמר אביי שמיני ספק שביעי אסור תשיעי ספק שמיני מותר מרימר אמר אפי' שמיני ספק שביעי מותר

בסורא עבדי כמרימר רב שישא בריה דרב אידי עביד כאביי והלכתא כאביי

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב שמיני ספק שביעי שביעי לסוכה ושמיני לברכה ור' יוחנן אמר שמיני לזה ולזה מיתב כ"ע לא פליגי דיתבינן כי פליגי

is able to contain [what is put into it], and a full vessel cannot contain it but according to the standards of the Holy One, blessed be He, a full vessel is able to contain it While an empty one cannot; as it is said, And it shall come to pass, if thou shalt hearken diligently, if you hearken, you will continue to hearken, but if not, you will not hearken. Another interpretation: If you will hearken to the old, you will be able to hearken to the new, but if thy heart turn away you will no more hearken. FROM THE HANDS OF THE CHILDREN, etc. R. Johanan ruled, The ethrog is forbidden on the seventh day, and permitted on the eighth; the Sukkah is forbidden even on the eighth. Resh Lakish, however, ruled that the ethrog is permitted even on the seventh day. On what principle do they differ? — One Master is of the opinion that it is set aside only for the performance of its commandment, while the other Master is of the opinion that it is set aside for the whole day. Resh Lakish raised an objection against R. Johanan: THEY USED TO TAKE THEIR LULABS FROM THE HANDS OF THE CHILDREN AND EAT THEIR ETHROGS. Does not this equally apply to adults also? — No; it applies to children alone. There are others who say that R. Johanan raised the objection against Resh Lakish: THEY USED TO TAKE THEIR LULABS FROM THE HANDS OF THE CHILDREN AND EAT THEIR ETHROGS. [Of] children only, but not [of] adults! — No; the same law applies to [those of] adults also, and the reason that he mentions children is that he states what was customary. Said R. Papa to Abaye, What, according to R. Johanan, is the essential difference between the Sukkah and the ethrog? — The other answered him, The Sukkah which is fit to be used at twilight [after the seventh day], for were he perchance to have a meal at that time he would be expected to sit therein and eat there, is set aside for its ritual purpose during the twilight, and since it is set aside during twilight, it is also set aside for the whole of the eighth day; the ethrog, however, which is not suitable during twilight, is not set aside for its ritual purpose during twilight, hence it is not set aside for the purpose for the whole of the eighth day. Levi, however, ruled, The ethrog is forbidden even on the eighth day; while the father of Samuel ruled, The ethrog is forbidden on the seventh day, but permitted on the eighth — The father of Samuel subsequently adopted the view of Levi. R. Zera, however, adopted the [earlier] view of the father of Samuel, for R. Zera ruled, It is forbidden to eat an ethrog [even one] that has become invalid, all the seven days. R. Zera ruled, One should not transfer possession of the festive wreath to a child on the first day of the Festival. What is the reason? — Because a child is entitled to acquire possession but not to transfer it, and the result will be that (the man] would have to perform his duty with a lulab which is not his. R. Zera further ruled, One should not promise a child to give him something and then not give it to him, because he will thereby teach him lying, as it is said, They have taught their tongues to speak lies. [The following dispute is based on the same principles] as the one between R. Johanan and Resh Lakish. For it was stated, If a man set apart seven ethrogs for the seven days, Rab ruled, He may fulfil his obligation with each one and eat it forthwith, while R. Assi ruled, He may fulfil his obligation with each one and eat it on the morrow. On what principle do they differ? One Master is of the opinion that it is set apart only for the performance of its rite while the other Master is of the opinion that it is set apart for the whole day. And as for us, who keep two days [of the Festival] how are we to proceed? — Abaye replied, On the eighth day which may be the seventh,it is forbidden; on the ninth day which may be the eighth, it is permitted. Meremar ruled, Even on the eighth day, which may be the seventh, it is permitted. In Sura they acted in accordance with the ruling of Meremar. R. Shisha the son of R. Idi acted in accordance with the ruling of Abaye. And the law is in agreement with Abaye. R. Judah the son of R. Samuel b. Shilath citing Rab ruled, The eighth day which may be the seventh is regarded as the seventh in respect of the Sukkah and as the eighth in respect of the benediction. R. Johanan, however, ruled, It is regarded as the eighth in respect of both. That one must dwell [in the Sukkah on the eighth day] is agreed by all, they only differ