Sukkah — Daf 35b

(במדבר טו, יט) והיה באכלכם מלחם הארץ מה להלן משלכם ולא משל מעשר אף כאן משלכם ולא משל מעשר

לימא מסייע ליה עיסה של מעשר שני פטורה מן החלה דברי ר"מ וחכמים אומרים חייבת בחלה לימא מסייע ליה היא היא

אלא מדבהא פליגי בהא נמי פליגי או דלמא שאני עיסה דאמר קרא (במדבר טו, כ) עריסותיכם עריסותיכם תרי זימני:

של תרומה טמאה פסולה: דלית בה היתר אכילה:

ושל תרומה טהורה לא יטול: פליגי בה ר' אמי ור' אסי חד אמר מפני שמכשירה וחד אמר מפני שמפסידה

מאי בינייהו כגון שקרא עליה שם חוץ מקליפתה חיצונה למ"ד מפני שמכשירה איכא למ"ד מפני שמפסידה ליכא:

ואם נטל כשרה למ"ד מפני שאין בה היתר אכילה הרי יש בה היתר אכילה למ"ד לפי שאין בה דין ממון הרי יש בה דין ממון:

ושל דמאי מ"ט דבית הלל כיון דאי בעי מפקר להו לנכסיה והוי עני וחזי ליה השתא נמי לכם קרינא ביה דתנן מאכילין את העניים דמאי ואת אכסניא דמאי

וב"ש עני לא אכיל דמאי דתנן (אין) מאכילין העניים דמאי ואת האכסנאי' דמאי ואמר רב הונא תנא ב"ש אומרים אין מאכילין את העניים ואת האכסנאים דמאי וב"ה אומרים מאכילין את העניים דמאי ואת האכסנאים דמאי:

של מעשר שני שבירושלים: למ"ד מפני שמכשירה הרי מכשירה למ"ד מפני שמפסידה הרי מפסידה:

ואם נטל כשרה: למ"ד מפני שאין בה היתר אכילה דברי הכל למ"ד לפי שאין בה דין ממון הא מני רבנן היא:

עלתה חזזית: אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו המקום יהיה בעזרו לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות כשר אמר ליה רבא אדרבה בשנים ושלשה מקומות הוה ליה כמנומר ופסול

אלא אי אתמר אסיפא אתמר על מיעוטו כשר אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו והמקום יהיה בעזרו ל"ש אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות הוה ליה כמנומר ופסול אמר רבא ועל חוטמו ואפילו במשהו נמי פסול:

נטלה פטמתו: תנא ר' יצחק בן אלעזר נטלה בוכנתו:

נקלף אמר רבא האי אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא כשרה והא אנן תנן נקלף פסול לא קשיא

Then it shall be when ye eat of the bread of the land; just as in the latter case [the reference is to] what is yours and not of the tithe, so in the former case, [it must be] yours and not of the tithe. Can we say that the following supports [this view]: Dough of the Second Tithe is exempt from hallah, according to R. Meir, while the Sages say that it is liable? — ‘Can we say that the following supports [this view]’! Is it not the identical statement? Rather [say that the question was whether we can say that] since they dispute in this instance, they also dispute in the others or perhaps dough is exceptional because Scripture repeated the words ‘your dough’. OR OF UNCLEAN TERUMAH, IT IS INVALID; because there is no permission to eat it. IF IT WAS OF CLEAN TERUMAH, HE SHOULD NOT TAKE IT. R. Ammi and R. Assi disagree on the reason of the ruling. One explains, Because he [thereby] renders it susceptible [to ritual uncleanness], while the other explains. Because he depreciates its value. What is the practical difference between them? The case where one assigned the name of terumah to it except to its outer peel. According to him who explains, Because he renders it susceptible [to ritual uncleanness], this does apply; according to him who explains, Because he depreciates its value, it does not apply. BUT IF HE DID TAKE IT, IT IS VALID; [since] according to him who explains, Because there is no permission to eat it, this is permitted to be eaten, and according to him who explains, Because it has no monetary value, this surely has monetary value. IF IT WAS DEMAI. What is the reason of Beth Hillel?-Because, if he wishes, he may declare his property to be hefker and thereby become a pauper who is entitled to benefit [from demai] we may now also apply to it the expression ‘to you’. For we have learnt, Poor men and billeted troops may be fed with demai. [But on the view of] Beth Shammai a poor man may not eat demai; as we have learnt, Poor men and billeted troops may eat demai and R. Huna stated, A Tanna taught: Beth Shammai say that poor men and billeted troops may not be fed with demai, while Beth Hillel say that poor men and billeted troops may be fed with demai. IF IT WAS OF SECOND TITHE . . . IN JERUSALEM. According to him who explained, Because he renders it susceptible [to uncleanliness] it is [here forbidden] since he renders it susceptible [to uncleanliness]; according to him who explained. Because he depreciates its value [it is forbidden] since here also he depreciates its value. BUT IF HE TOOK IT, IT IS VALID. According to him who explains. Because there is no permission to eat it, [the ruling] is according to all. According to him who explains, Because it has no monetary value, according to whom [is the ruling]? According to the Rabbis. IF THE LARGER PART OF IT IS COVERED WITH SCARS. R. Hisda said, The following was said by our great Master, may the Omnipresent be his help! This was taught only [where they were] in one place, but if they were in two or three places, [the ethrog] is valid. Raba said, On the contrary! If they were in two or three places the ethrog is as though speckled and invalid. Rather if the statement was at all made, it was made in connection with the latter part [of our Mishnah]: IF ITS LESSER PART ONLY IS COVERED WITH SCARS . . . IT IS VALID. R. Hisda said, The following was said by our great Master, may the Omnipresent be his help! This was taught only [if they were] in one place, but if in two or three places the ethrog is as speckled and invalid. Raba said, But [if a scar is] on the oblate part, even if it is one of the slightest extent, the ethrog is invalid. IF ITS NIPPLE IS REMOVED. R. Isaac b. Eleazar taught, If its peduncle was removed. IF IT IS PEELED. Raba ruled, An ethrog which was peeled so as to resemble a red date is valid. But have we not learnt, IF IT IS PEELED . . . IT IS INVALID? — This is no difficulty,