Sotah — Daf 9a

פניה מוריקות היא כחלה לו עיניה לפיכך עיניה בולטות היא קלעה לו את שערה לפיכך כהן סותר את שערה היא הראתה לו באצבע לפיכך ציפורניה נושרות היא חגרה לו בצילצול לפיכך כהן מביא חבל המצרי וקושר לה למעלה מדדיה היא פשטה לו את יריכה לפיכך יריכה נופלת

היא קיבלתו על כריסה לפיכך בטנה צבה היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה היא השקתהו יין משובח בכוסות משובחים לפיכך כהן משקה מים המרים במקידה של חרש

היא עשתה בסתר (תהלים צא, א) יושב בסתר עליון שם בה פנים שנאמר (איוב כד, טו) ועין נואף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וגו'

דבר אחר היא עשתה בסתר המקום פירסמה בגלוי שנאמר (משלי כו, כו) תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל (וגו')

ומאחר דנפקא ליה מאחת לאחת למצא חשבון (ישעיהו ט, ד) כי כל סאון סואן ברעש למה לי לכמדה

ומאחר דנפקא ליה מכי כל סאון סואן ברעש (ישעיהו כז, ח) בסאסאה בשלחה תריבנה למה לי

לכדרב חיננא בר פפא דא"ר חיננא בר פפא אין הקב"ה נפרע מן האומה עד שעת שילוחה שנאמר בסאסאה בשלחה וגו'

איני והאמר רבא שלשה כוסות האמורות במצרים למה אחת ששתת בימי משה ואחת ששתת בימי פרעה נכה ואחת שעתידה לשתות עם חברותיה

וכי תימא הנך אזדו והני אחריני נינהו והתניא אמר רבי יהודה מנימין גר המצרי היה לי חבר מתלמידי ר' עקיבא אמר מנימין גר המצרי אני מצרי ראשון ונשאתי מצרית ראשונה אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני מותר לבא בקהל

אלא אי איתמר הכי איתמר א"ר חיננא בר פפא אין הקב"ה נפרע מן המלך עד שעת שילוחו שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה וגו'

אמימר מתני להא דרב חיננא בר פפא אהא מאי דכתיב (מלאכי ג, ו) כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם אני ה' לא שניתי לא הכיתי לאומה ושניתי לה ואתם בני יעקב לא כליתם היינו דכתיב (דברים לב, כג) חצי אכלה בם חצי כלין והן אינן כלין

אמר רב המנונא אין הקב"ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר (איוב כ, כב) במלאות ספקו יצר לו וגו'

דרש ר' חיננא בר פפא מאי דכתיב (תהלים לג, א) רננו צדיקים בה' לישרים נאוה תהלה אל תקרי נאוה תהלה אלא נוה תהלה זה משה ודוד שלא שלטו שונאיהם במעשיהם

דוד דכתיב (איכה ב, ט) טבעו בארץ שעריה משה דאמר מר משנבנה מקדש ראשון נגנז אהל מועד קרשיו קרסיו ובריחיו ועמודיו ואדניו היכא אמר רב חסדא אמר אבימי תחת מחילות של היכל

תנו רבנן סוטה נתנה עיניה במי שאינו ראוי לה מה שביקשה לא ניתן לה ומה שבידה נטלוהו ממנה שכל הנותן עיניו במה שאינו שלו מה שמבקש אין נותנין לו ומה שבידו נוטלין הימנו

Since [the teaching that even the slightest sin is punished] is derived from 'Laying one thing to another to find out the account', why do I require 'For all the armour of the armed man in the tumult'? — That [the punishment is] according to measure. But since that is derived from 'For all the armour of the armed man in the tumult', why do I require 'By measure in sending her away thou dost contend with her'? — It is in accord with the teaching of R. Hinena b. Papa; for R. Hinena b. Papa said: The Holy One, blessed be He, does not exact punishment of a nation until the time of its banishment into exile, as it is said: 'By measure in sending her away, etc'. But it is not so; for Raba has said: Why are three cups mentioned in connection with Egypt?  One which she drank in the days of Moses; one which she drank in the days of Pharaoh-Necho;  and one which she is destined to drink with her allies! Should you reply that they passed away, and these are different [Egyptians],  behold it has been taught: R. Judah said: Minyamin, an Egyptian proselyte, was a colleague of mine among the disciples of R. Akiba; and Minyamin, the Egyptian proselyte, told me: 'I am an Egyptian of the first generation,  and I married an Egyptian woman of the first generation; I will marry my son to an Egyptian woman of the second generation so that my grandson may be permitted to enter the Community'!  — But if the above statement was made it was made as follows: R. Hinena b. Papa said: The Holy One, blessed be He, does not exact punishment of a king until the time of his banishment into exile, as it is said: 'By measure in sending her away, etc'. Amemar applied this teaching of R. Hinena b. Papa to the following: What means the text: For I the Lord change not; therefore ye, O sons of Jacob, are not consumed'?  'I the Lord change not' — I have not smitten a people and repeated it;  'therefore ye, O sons of Jacob, are not consumed' — that is what is written: I will spend Mine arrows upon them  — Mine arrows will be spent, but [the sons of Jacob] will not cease. R. Hamuna said: The Holy One, blessed be He, does not exact punishment of a man until his measure [of guilt] is filled; as it is said: 'In the fullness of his sufficiency he shall be in straits, etc'.  R. Hinena b. Papa expounded: What means the text: Rejoice in the Lord, O ye righteous; praise is comely for the upright?  Read not praise is na'wah ['comely'], but praise is neweh ['a habitation']. This alludes to Moses and David over whose works [in erecting a Sanctuary] their enemies had no power.  Of [the Temple planned by] David, it is written: Her gates are sunk in the ground.  With regard to Moses the Master said: After the first Temple was erected, the Tent of Meeting was stored away, its boards, hooks, bars, pillars and sockets. Where [were they stored]? — R. Hisda said in the name of Abimi: Beneath the crypts of the Temple. Our Rabbis have taught: The suspected woman  set her eyes on one who was not proper for her; what she sought was not given to her  and what she possessed was taken from her;  because whoever sets his eyes on that which is not his is not granted what he seeks and what he possesses is taken from him.