Sotah — Daf 37b

ארבע ארבע וארבע הרי שמונה שמונה ושמונה הרי שש עשרה וכן בסיני וכן בערבות מואב שנא' (דברים כח, סט) אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה וגו' וכתיב (דברים כט, ח) ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו' נמצא מ"ח בריתות על כל מצוה ומצוה

ר"ש מוציא הר גריזים והר עיבל ומכניס אהל מועד שבמדבר

ובפלוגתא דהני תנאי דתניא רבי ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד ר' עקיבא אומר כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב

ואין לך כל דבר מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות

ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום רבי שמעון אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים

אמר רבי לדברי רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאמר משום רבי שמעון אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים נמצא לכל אחד ואחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים

מאי בינייהו אמר רב משרשיא ערבא וערבא דערבא איכא בינייהו

דרש רבי יהודה בן נחמני מתורגמניה דרבי שמעון בן לקיש כל הפרשה כולה לא נאמרה אלא בנואף ונואפת

(דברים כז, טו) ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגו' בארור סגי ליה אלא זה הבא על הערוה והוליד בן והלך לבין עובדי כוכבים ועבד עבודת כוכבים ארורין אביו ואמו של זה שכך גרמו לו

ת"ר (דברים יא, כט) ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה וגו מה תלמוד לומר אם ללמד שתהא ברכה על הר גריזים וקללה על הר עיבל הרי כבר נאמר (דברים כז, יב) אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים וכתיב (דברים כז, יג) ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל אלא להקדים ברכה לקללה

יכול יהיו כל הברכות קודמות לקללות תלמוד לומר ברכה וקללה ברכה אחת קודמת לקללה ואין כל הברכות קודמות לקללות

ולהקיש ברכה לקללה לומר לך מה קללה בלוים אף ברכה בלוים ומה קללה בקול רם אף ברכה בקול רם ומה קללה בלשון הקודש אף ברכה בלה"ק ומה קללה בכלל ופרט אף ברכה בכלל ופרט ומה קללה אלו ואלו עונין ואומרים אמן אף ברכה אלו ואלו עונין ואומרים אמן

מתני׳ ברכת כהנים כיצד במדינה אומר אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת במקדש אומר את השם

R. Judah b. Nahmani, the lecturer  of Simeon b. Lakish, expounded: The whole section [of the blessings and curses] refers to none other than the adulterer and adulteress. [It states,] Cursed be the man that maketh a graven or molten image etc.  Does it suffice merely to pronounce cursed with such a person!  — But it alludes to one who has immoral intercourse, and begets a son who goes to live among heathens  and worships idols; cursed be the father and mother of this man since they were the cause of his sinning. Our Rabbis taught: Thou shalt set the blessing upon Mount Gerizim and the curse etc.  What is the purpose of this text? If it is to teach that the blessing [is to be pronounced] on Mount Gerizim and the curse on mount Ebal, it has already been said: These shall stand upon mount Gerizim to bless the people,  and it continues, And these shall stand upon mount Ebal for the curse!  But [the purpose is to indicate] that the blessing must precede the curse. It is possible to think that all the blessings must precede the curses; therefore the text states 'blessing' and 'curse, I.e., one blessing precedes a curse and all the blessings do not precede the curses. A further purpose is to draw a comparison between blessing and curse to tell us that as the curse is pronounced by the Levites so the blessing must be pronounced by the Levites; as the curse is uttered in a loud voice so must the blessing be uttered in a loud voice; as the curse is said in the holy tongue  so must the blessing be said in the holy tongue; as the curse is in general and particular terms so must the blessing be in general and particular terms; and as with the curse both parties respond with Amen so with the blessing both parties respond with Amen. MISHNAH. HOW WAS THE PRIESTLY BENEDICTION [PRONOUNCED]? IN THE PROVINCE  IT WAS SAID AS THREE BLESSINGS,  BUT IN THE TEMPLE AS ONE BLESSING.  IN THE TEMPLE THE NAME WAS UTTERED