Sotah — Daf 36b

לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים חלוקין באבני אפוד אלא כדרך שחלוקין בחומש שני

כיצד בני לאה כסידרן בני רחל אחד מכאן ואחד מכאן ובני שפחות באמצע

ואלא מאי אני מקיים כתולדותם כשמותן שקרא להן אביהן ולא כשמות שקרא להן משה ראובן ולא ראובני שמעון ולא שמעוני דן ולא הדני גד ולא הגדי תיובתא דרב כהנא תיובתא

ואלא מאי והחציו תנא חציו של מול הר גריזים מרובה מחציו של הר עיבל מפני שלוי למטה

אדרבה מפני שלוי למטה בצרי להו הכי קאמר אף על פי שלוי למטה בני יוסף עמהם שנאמר (יהושע יז, יד) וידברו בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה

אמר להן לכו והחבאו עצמכם ביערים שלא תשלוט בכם עין הרע אמרו ליה זרעיה דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא דכתיב (בראשית מט, כב) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין ואמר ר' אבהו אל תהי קורא עלי עין אלא עולי עין

רבי יוסי בר' חנינא אמר מהכא (בראשית מח, טז) וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסין עליהן ואין העין שולטת בהן אף זרעו של יוסף אין העין שולטת בהן

הני חמשים אותיות חמשים נכי חדא הויין א"ר יצחק יוסף הוסיפו לו אות אחת שנאמר (תהלים פא, ו) עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים

מתקיף לה רב נחמן בר יצחק כתולדותם בעינן אלא כל התורה כולה בנימן כתיב והכא בנימין שלם כדכתיב (בראשית לה, יח) ואביו קרא לו בנימין

אמר רב חנא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא יוסף שקידש שם שמים בסתר הוסיפו עליו אות אחת משמו של הקב"ה יהודה שקידש שם שמים בפרהסיא נקרא כולו על שמו של הקב"ה

יוסף מאי היא דכתיב (בראשית לט, יא) ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו א"ר יוחנן מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכוונו ויבא הביתה לעשות מלאכתו רב ושמואל חד אמר לעשות מלאכתו ממש וחד אמר לעשות צרכיו נכנס

ואין איש מאנשי הבית וגו' אפשר בית גדול כביתו של אותו רשע לא היה בו איש תנא דבי ר' ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולן לבית עבודת כוכבים שלהם והיא אמרה להן חולה היא אמרה אין לי יום שניזקק לי יוסף כיום הזה

(בראשית לט, יב) ותתפשהו בבגדו לאמר וגו' באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות דכתיב (משלי כט, ג) ורועה זונות יאבד הון

מיד (בראשית מט, כד) ותשב באיתן קשתו א"ר יוחנן משום ר' מאיר ששבה קשתו לאיתנו ויפוזו זרועי ידיו נעץ ידיו בקרקע ויצאה שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו

מידי אביר יעקב מי גרם לו שיחקק על אבני אפוד אלא אביר יעקב משם רועה אבן ישראל משם זכה ונעשה רועה שנאמר (תהלים פ, ב) רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף

תניא היה ראוי יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים כדרך שיצאו מיעקב אביו שנאמר (בראשית לז, ב) אלה תולדות יעקב יוסף אלא שיצא שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו ואעפ"כ יצאו מבנימין אחיו וכולן נקראו על שמו שנאמר (בראשית מו, כא) ובני בנימין בלע ובכר ואשבל וגו'

בלע שנבלע בין האומות ובכר בכור לאמו היה ואשבל ששבאו אל גרא שגר באכסניות

ונעמן שנעים ביותר אחי וראש אחי הוא וראשי הוא מופים וחופים הוא לא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו וארד שירד לבין אומות העולם א"ד וארד שפניו דומין לוורד

א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן בשעה שאמר לו פרעה ליוסף (בראשית מא, מד) ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו' אמרו איצטגניני פרעה עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו

אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר (תהלים פא, ו) עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים (שפת לא ידעתי אשמע) ולמחר כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה

אישתעי איהו בלשון הקדש לא הוה קא ידע מאי הוה אמר א"ל אגמרי אגמריה ולא גמר אמר ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לו

כי א"ל (בראשית נ, ה) אבי השביעני לאמור א"ל זיל איתשיל אשבועתך אמר ליה ואיתשלי נמי אדידך ואע"ג דלא ניחא ליה א"ל עלה וקבור את אביך כאשר השביעך

יהודה מאי היא דתניא היה ר"מ אומר כשעמדו ישראל על הים היו שבטים מנצחים זה עם זה זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים קפץ

What, then, is the meaning of 'and the half of them'? — It has been taught: 'The half in front of mount Gerizim was larger than that in front of mount Ebal, because [the tribe of] Levi was below [with the ark].'  On the contrary, for the reason that Levi was below it must have been smaller!  — This is what he intends: Although Levi was below [the party on mount Gerizim was still larger] because the sons of Joseph were included with them [and they were very numerous]; as it is said: And the children of Joseph spake unto Joshua, saying: Why hast thou given me but one lot and one part for an inheritance, seeing I am a great people? … And Joshua said unto them, If thou be a great people, get thee up to the forest.  He said to them, 'Go, hide yourselves in the forests that the evil eye  may not have sway over you'. They replied to him, 'The evil eye can bear no sway over the seed of Joseph'; for it is written: Joseph is a fruitful bough, a fruitful bough by a fountain,  and R. Abbahu said: Read not 'ale 'ayin [by a fountain] but 'ole 'ayin [overcoming the eye]. R. Jose b. Hanina said: [It is derived] from this passage, And let them grow [we-yidgu] into a multitude in the midst of the earth  — as the water covers the fish [dagim] in the sea so that the [evil] eye bears no sway over them, so the [evil] eye bears no sway over the seed of Joseph. [It was stated above that on the stones of the ephod] were fifty letters; but there were fifty less one! — R. Isaac said: One letter was added to the name of Joseph, as it is said: He appointed it in Joseph for a testimony, when he went out over the land of Egypt.  R. Nahman b. Isaac objected: We require according to their birth!  — But [the correct explanation is] that throughout the whole Torah Benjamin's name is spelt without the letter yod [before the final letter], but here [on the ephod] it was spelt complete with yod; as it is written: But his father called him Benjamin. R. Hana  b. Bizna said in the name of R. Simeon the Pious: Because Joseph sanctified the heavenly Name in private one letter was added to him from the Name of the Holy One, blessed be He; but because Judah sanctified the heavenly Name in public, the whole of his name was called after the Name of the Holy One, blessed be He. How was it with Joseph [that he sanctified the Name]? — As it is written: And it came to pass about this time, that he went into the house to do his work.  R. Johanan said: This teaches that both [Joseph and Potiphar's wife] had the intention of acting immorally. 'He went into the house to do his work' — Rab and Samuel [differ in their interpretation]. One said that it really means to do his work; but the other said that he went to satisfy his desires.  'And there was none of the men of the house etc. — is it possible that there was no man in a huge house like that of this wicked [Potiphar]! — It was taught in the School of R. Ishmael: That day was their feast-day, and they had all gone to their idolatrous temple; but she had pretended to be ill because she thought, I shall not have an opportunity like to-day for Joseph to associate with me. And she caught him by his garment, saying etc.  At that moment his father's image came and appeared to him through the window and said: 'Joseph, thy brothers will have their names inscribed upon the stones of the ephod and thine amongst theirs; is it thy wish to have thy name expunged from amongst theirs and be called an associate of harlots?' (As it is written: He that keepeth company with harlots wasteth his substance.)  Immediately his bow abode in strength  — R. Johanan said in the name of R. Meir: [This means] that his passion subsided. And the arms of his hands were made active  — he stuck his hands in the ground so that his lust came out from between his finger-nails. 'By the hands of the Mighty One of Jacob'  — Who caused his name to be engraven upon the stones of the ephod but the Mighty One of Jacob? 'From thence is the shepherd, the stone of Israel'  — from there was he worthy to be made a shepherd, as it is said: Give ear, O Shepherd of Israel, Thou that leadest like the flock of Joseph. It has been taught: Joseph was worthy that twelve tribes should issue from him as they issued from his father Jacob, as it is said: These are the generations of Jacob, Joseph;  but his lust came out from between his finger-nails.  Nevertheless they  issued from his brother Benjamin and were given names on his own account; as it is said: And the sons of Benjamin: Bela and Becher and Ashbel etc.  [He was called] Bela, because [Joseph] was swallowed up [nibla'] among the peoples. [He was called] Becher, because [Joseph] was the firstborn [bekor] of his mother. [He was called] Ashbel, because God sent [Joseph] into captivity [sheba'o el]. [He was called] Gera, because [Joseph] dwelt [gar] in lodgings [in a strange land]. [He was called] Naaman, because he was especially beloved [na'im]. [They were called] Ehi and Rosh, because [Joseph] is my brother [ahi] and chief [rosh]. [They were called] Muppim and Huppim, because [Benjamin said: Joseph] did not see my marriage-canopy [huppah] and I did not see his.  [He was called] Ard, because [Joseph] descended [yarad] among the peoples. Others explain [that he was called] Ard, because [Joseph's] face was like a rose [wered]. R. Hiyya b. Abba said in the name of R. Johanan: At the moment when Pharaoh said to Joseph, And without thee shall no man lift up his hand etc.,  Pharaoh's astrologers exclaimed: 'Wilt thou set in power over us a slave whom his master bought for twenty pieces of silver!' He replied to them, 'I discern in him royal characteristics.' They said to him, 'In that case he must be acquainted with the seventy languages'. Gabriel came and taught [Joseph] the seventy languages, but he could not learn them. Thereupon [Gabriel] added to his name a letter from the Name of the Holy One, blessed be He, and he learnt [the languages] as it is said: He appointed it in Joseph  for a testimony, when he went out over the land of Egypt, where I [Joseph] heard a language that I knew not.  On the morrow, in whatever language Pharaoh conversed with him he replied to him; but when [Joseph] spoke to him in the holy tongue he did not understand what he said. So he asked him to teach it to him; he taught it to him but he could not learn it. [Pharaoh] said to him, 'Swear to me that thou wilt not reveal this';  and he swore to him. When [Joseph] later said to him, My father made me swear, saying,  he remarked to him, 'Go, ask [to be released from] thine oath.'  He replied to him, 'I will also ask [to be released from my oath] concerning thee'.  Therefore, although it was displeasing to him, [Pharaoh] said to him, Go up and bury thy father, according as he made thee swear. What was it that Judah did?  — As it has been taught: R. Meir said: When the Israelites stood by the Red Sea, the tribes strove with one another, each wishing to descend into the sea first. Then sprang forward