Sotah — Daf 23a

האומרת טמאה אני לך ושבאו לה עדים שהיא טמאה והאומרת איני שותה ושבעלה אינו רוצה להשקותה ושבעלה בא עליה בדרך

וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות בת ישראל שנשאת לכהן מנחתה נשרפת וכהנת שנשאת לישראל מנחתה נאכלת

מה בין כהן לכהנת מנחת כהנת נאכלת ומנחת כהן אינה נאכלת כהנת מתחללת וכהן אין מתחלל

כהנת מטמאה למתים ואין כהן מטמא למתים כהן אוכל בקדשי קדשים ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים

מה בין איש לאשה האיש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת בנה בנזיר האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה

האיש מקדש את בתו ואין האשה מקדשת את בתה האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה האיש נתלה ואין האשה נתלית האיש נמכר בגניבתו ואין האשה נמכרת בגניבתה

גמ׳ ת"ר כל הנשואות לכהונה מנחותיהן נשרפות כיצד כהנת לויה וישראלית שנשאת לכהן אין מנחתה נאכלת מפני שיש לו חלק בה ואינה עולה כליל מפני שיש לה חלק בה אלא הקומץ קרב בעצמו והשירים קריבין בעצמן

איקרי כאן כל שהוא ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו אמר יהודה בריה דר"ש בן פזי דמסיק להו לשום עצים כר"א דתניא ר"א אומר לריח ניחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעליהו לשום עצים

הניחא לר"א דאית ליה האי סברא אלא לרבנן דלית להו האי סברא מא"ל דעבדי להו כר"א בר"ש דתניא רבי אלעזר בר"ש אומר הקומץ קרב בעצמו והשירים מתפזרים על בית הדשן

WHAT [DIFFERENCES ARE THERE IN LAW] BETWEEN A MAN AND A WOMAN? A MAN RENDS HIS CLOTHES AND LOOSENS HIS HAIR,  BUT A WOMAN DOES NOT REND HER CLOTHES AND LOOSEN HER HAIR. A MAN MAY VOW THAT HIS SON WILL BECOME A NAZIRITE, BUT A WOMAN MAY NOT VOW THAT HER SON WILL BECOME A NAZIRITE.  A MAN MAY BE SHAVED ON ACCOUNT OF THE NAZIRITESHIP OF HIS FATHER,  BUT A WOMAN CANNOT BE SHAVED ON ACCOUNT OF THE NAZIRITESHIP OF HER FATHER. A MAN MAY SELL HIS DAUGHTER,  BUT A WOMAN MAY NOT SELL HER DAUGHTER. A MAN MAY GIVE HIS DAUGHTER IN BETROTHAL,  BUT A WOMAN MAY NOT GIVE HER DAUGHTER IN BETROTHAL. A MAN IS STONED NAKED, BUT A WOMAN IS NOT STONED NAKED.  A MAN IS HANGED,  BUT A WOMAN IS NOT HANGED. A MAN IS SOLD FOR HIS THEFT,  BUT A WOMAN IS NOT SOLD FOR HER THEFT. GEMARA. Our Rabbis taught: The meal-offerings of all women who had married into the priesthood are to be destroyed.  How is this? In the case of the daughter of a priest, Levite or Israelite who had married a priest, her meal-offering is not eaten because he has a share in it,  nor is it treated as a holocaust  because she  has a share in it; but the handful is offered separately and the remainder separately. But there is to be applied here the rule that whatever sacrifice has a portion thereof treated as 'offerings made by fire' comes under the law of ye shall not burn!  — R. Judah, son of R. Simeon b. Pazi said: They are burnt as fuel,  in accordance with the statement of R. Eliezer; for it has been taught: R. Eliezer says: For a sweet savour  thou mayest not bring it [upon the altar] but thou mayest bring it as fuel. This is right for R. Eliezer who holds this opinion; but what is there to say as regards the Rabbis who do not hold this opinion? — [They declare that] it is to be treated according to the view of R. Eleazar b. Simeon; for it has been taught: R. Eleazar b. Simeon says: The handful  is offered separately and the remainder is scattered upon the place of the ashes.