Shabbat — Daf 94a

ששגג על האוכלין והזיד על הכלי מתקיף לה רב אשי והא אף על הכלי קתני אלא א"ר אשי כגון ששגג בזה ובזה ונודע לו וחזר ונודע לו ובפלוגתא דרבי יוחנן ור"ש בן לקיש:

את החי במטה פטור אף על המטה: לימא מתני' רבי נתן היא ולא רבנן דתניא המוציא בהמה חיה ועוף לרה"ר בין חיין ובין שחוטין חייב רבי נתן אומר על שחוטין חייב ועל חיין פטור שהחי נושא את עצמו אמר רבא אפילו תימא רבנן ע"כ לא פליגי רבנן עליה דרבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף דמשרבטי נפשייהו אבל אדם חי דנושא את עצמו אפילו רבנן מודו

א"ל רב אדא בר אהבה לרבא והא דתנן בן בתירא מתיר בסוס ותניא בן בתירא מתיר בסוס מפני שהוא עושה בו מלאכה שאין חייבין עליו חטאת ואמר רבי יוחנן בן בתירא ורבי נתן אמרו דבר אחד ואי אמרת דלא פליגי רבנן עליה דר' נתן אלא בבהמה חיה ועוף משום דמשרבטי נפשייהו מאי איריא בן בתירא ורבי נתן והאמרת אפילו רבנן מודו כי א"ר יוחנן בסוס המיוחד לעופות ומי איכא סוס המיוחד לעופות אין איכא (דבי וייאדן

א"ר יוחנן ומודה ר' נתן בכפות א"ל רב אדא בר מתנה לאביי והא הני פרסאי דכמאן דכפיתי דמו וא"ר יוחנן בן בתירא ור' נתן אמרו דבר אחד התם רמות רוחא הוא דנקיט להו דההוא פרדשכא דרתח מלכא עילויה ורהיט תלתא פרסי בכרעיה:

את המת במטה חייב וכן כזית מן המת וכו': אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן וא"ר יוסף אמר רשב"ל פוטר היה ר"ש

where he sinned unwittingly in respect of the food, but deliberately in respect of the utensil.  R. Ashi demurred: But it is stated, 'in respect of the utensil too'?  Rather said R. Ashi: E.g.. where he sinned unwittingly in respect of both, then [one offence] became known to him, and subsequently the other became known to him, this being dependent on the controversy of R. Johanan and Resh Lakish. [IF ONE CARRIES OUT] A LIVING PERSON IN A BED, HE IS NOT CULPABLE EVEN IN RESPECT OF THE BED. Shall we say that our Mishnah is [according to] R. Nathan, but not the Rabbis? For it was taught: If one carries out an animal, beast,  or bird into the street, whether alive or [ritually] killed, he is liable [to a sacrifice]; R. Nathan said: For killed ones he is liable, but for live ones he is exempt, because the living [creature] carries itself! Said Raba, You may even say [that it agrees with] the Rabbis: the Rabbis differ from R. Nathan only in respect of an animal, beast, and bird, which stiffen themselves,  but as for a living person, who carries himself,  even the Rabbis agree. R. Adda b. Ahabah observed to Raba, But as to what we learnt: Ben Bathyra permits [it] in the case of a horse.  And it was taught: Ben Bathyra permits [it] in the case of a horse, because it is employed for work which does not entail liability to a sin-offering.  And R. Johanan observed, Ben Bathyra and R. Nathan said the same thing.  Now if you say that the Rabbis disagree with R. Nathan only in respect of an animal, beast, or bird, because they stiffen themselves, why particularly Ben Bathyra and R. Nathan: Surely you have said that even the Rabbis agree? — When R. Johanan said [thus] it was in respect of a horse that is set apart for [carrying] birds. But are there horses set apart for birds? Yes, there are the falconers' [horses].  R. Johanan said: Yet R. Nathan agrees in the case of a tied [living being].  R. Adda b. Mattenah said to Abaye: But these Persians are like bound [men],  yet R. Johanan said, Ben Bathyra and R. Nathan said the same thing?  There they suffer from haughtiness,  for a certain officer with whom the king was angry ran three parasangs on foot. A CORPSE IN A BED, HE IS CULPABLE.  AND LIKEWISE [IF ONE CARRIES OUT] THE SIZE OF AN OLIVE OR A CORPSE, etc. Rabbah b. Bar Hanah said in R. Johanan's name, and R. Joseph said in the name of Resh Lakish: R. Simeon declared exempt