Shabbat — Daf 88a

לרבנן ח' חסרים עבוד

ת"ש דתניא בסדר עולם ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהן בחמשה עשר יצאו ואותו היום ע"ש היה ומדריש ירחא דניסן ערב שבת ריש ירחא דאייר חד בשבא וסיון בתרי בשבא קשיא לר' יוסי אמר לך ר' יוסי הא מני רבנן היא

ת"ש רבי יוסי אומר בשני עלה משה וירד בשלישי עלה וירד בד' ירד ושוב לא עלה ומאחר שלא עלה מהיכן ירד אלא ברביעי עלה וירד בחמישי בנה מזבח והקריב עליו קרבן בששי לא היה לו פנאי מאי לאו משום תורה

לא משום טורח שבת דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי כמאן כרבנן:

(שמות יט, יז) ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם א"ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב (אסתר ט, כז) קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר

אמר חזקיה מאי דכתיב (תהלים עו, ט) משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה ולמה יראה כדריש לקיש דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (בראשית א, לא) ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ה' יתירה למה לי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו:

דרש ר' סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע וכיון שחטאו ישראל ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום שנאמר (שמות לג, ו) ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב א"ר חמא בר' חנינא בחורב טענו בחורב פרקו בחורב טענו כדאמרן בחורב פרקו דכתיב ויתנצלו בני ישראל וגו' א"ר יוחנן וכולן זכה משה ונטלן דסמיך ליה ומשה יקח את האהל אמר ר"ל עתיד הקב"ה להחזירן לנו שנאמר (ישעיהו לה, י) ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם שמחה שמעולם על ראשם

אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב (תהלים קג, כ) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע א"ר חמא ברבי חנינא מ"ד (שיר השירים ב, ג) כתפוח בעצי היער וגו' למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע

ההוא צדוקי דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא וקא מייץ בהו וקא מבען אצבעתיה דמא א"ל עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפחזותייכו קיימיתו ברישא איבעי' לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו א"ל אנן

in that of the Rabbis', eight months were declared defective. Come and hear: For it was taught in the Seder 'Olam:  As to the Nisan in which the Israelites departed from Egypt, on the fourteenth they slaughtered their Passover sacrifices, on the fifteenth they went out, and that day was the Sabbath eve. Now, since the first of Nisan was the Sabbath eve, the first of Iyar was on a Sunday, and [the first of] Siwan on a Monday. This is a difficulty according to R. Jose? — R. Jose answers you: This agrees with the Rabbis. Come and hear: R. Jose said: On the second day Moses ascended and descended;  on the third he ascended and descended;  on the fourth he descended and ascended no more.  But since he did not go up,  whence did he descend? — Rather [say,] on the fourth he ascended and descended; on the fifth he built an altar and offered a sacrifice thereon; [but] on the sixth he had no time. Surely that was on account of [the giving of] the Torah?  — No: it was on account of the preparations for  the Sabbath. A certain Galilean lectured before R. Hisda:  Blessed be the Merciful One who gave a three-fold Torah  to a three-fold people  through a third[-born]  on the third day  in the third month. With whom does this agree? With the Rabbis. And they stood under the mount:  R. Abdimi b. Hama b. Hasa said: This teaches that the Holy One, blessed be He, overturned the mountain upon them like an [inverted] cask, and said to them,'If ye accept the Torah, 'tis well; if not, there shall be your burial.' R. Aha b. Jacob observed: This furnishes a strong protest against the Torah.  Said Raba, Yet even so, they re-accepted it in the days of Ahasuerus, for it is written, [the Jews] confirmed, and took upon them [etc.]:  [i.e.,] they confirmed what they had accepted long before. Hezekiah said: What is meant by, Thou didst cause sentence to be heard from Heaven; The earth feared, and was tranquil:  if it feared, why was it tranquil, and if it was tranquil, why did it fear? But at first it feared, yet subsequently it was tranquil,  And why did it fear? — Even in accordance with Resh Lakish. For Resh Lakish said: Why is it written, And there was evening and there was morning, the sixth day;  What is the purpose of the additional 'the'?  This teaches that the Holy One, blessed be He, stipulated with the Works of Creation and said thereto. 'If Israel accepts the Torah, ye shall exist; but if not, I will turn you back into emptiness and formlessness.' R. Simla lectured: When the Israelites gave precedence to 'we will do' over 'we will hearken,'  six hundred thousand ministering angels came and set two crowns upon each man of Israel, one as a reward for  'we will do,' and the other as a reward for 'we will hearken'. But as soon as Israel sinned,  one million two hundred thousand destroying angels descended and removed them, as it is said, And the children of Israel stripped themselves of their ornaments from mount Horeb.  R. Hama son of R. Hanina said: At Horeb they put them on and at Horeb they put them off. At Horeb the put them on, as we have stated. At Horeb they put them off, for it is written, And [the children of Israel] stripped themselves, etc. R. Johanan observed: And Moses was privileged and received them all, for in proximity thereto it is stated, And Moses took the tent.  Resh Lakish said: [Yet] the Holy One, blessed be He, will return them to us in the future, for it is said, and the ransomed of the Lord shall return, and come with singing unto Zion; and everlasting joy shall be upon their heads;  the joy from of old  shall be upon their heads. R. Eleazar said: When the Israelites gave precedence to 'we will do' over 'we will hearken,' a Heavenly Voice went forth and exclaimed to them, Who revealed to My children this secret, which is employed by the Ministering Angels, as it is written, Bless the Lord, ye angels of his. Ye mighty in strength, that fulfil his word, That hearken unto the voice of his word:  first they fulfil and then they hearken? R. Hama son of R. Hanina said: What is meant by, As the apple tree among the trees of the wood, [So is my beloved among the sons]:  why were the Israelites compared to an apple tree? To teach you: just as the fruit of the apple tree precedes its leaves,  so did the Israelites give precedence to 'we will do' over 'we will hearken'. There was a certain Sadducee who saw Raba  engrossed in his studies while the finger[s] of his hand were under his feet, and he ground them down, so that his fingers spurted blood. 'Ye rash people,' he exclaimed, 'who gave precedence to your mouth over your ears: ye still persist in your rashness. First ye should have listened, if within your powers, accept; if not, ye should not have accepted.' Said he to him, 'We