Shabbat — Daf 74b

דשלקי ליה שבעא זימני ואי לא שקלי ליה מסרח וכפסולת מתוך אוכל דמי:

והטוחן: א"ר פפא האי מאן דפרים סילקא חייב משום טוחן אמר רב מנשה האי מאן דסלית סילתי חייב משום טוחן אמר רב אשי אי קפיד אמשחתא חייב משום מחתך:

והלש והאופה: אמר רב פפא שבק תנא דידן בישול סממנין דהוה במשכן ונקט אופה תנא דידן סידורא דפת נקט

אמר רב אחא בר רב עוירא האי מאן דשדא סיכתא לאתונא חייב משום מבשל פשיטא מהו דתימא לשרורי מנא קא מיכוין קמ"ל דמירפא רפי והדר קמיט אמר רבה בר רב הונא האי מאן דארתח כופרא חייב משום מבשל פשיטא מהו דתימא כיון דהדר ואיקושא אימא לא קמ"ל

אמר רבא האי מאן דעבד חביתא חייב משום שבע חטאות תנורא חייב משום שמונה חטאות אמר אביי האי מאן דעבד חלתא חייב אחת עשרה חטאות ואי חייטיה לפומיה חייב שלש עשרה חטאות:

הגוזז את הצמר והמלבנו: אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הטווה צמר שעל גבי בהמה בשבת חייב שלש חטאות אחת משום גוזז ואחת משום מנפץ ואחת משום טווה רב כהנא אמר אין דרך גזיזה בכך ואין דרך מנפץ בכך ואין דרך טווי בכך ולא והתניא משמיה דרבי נחמיה שטוף בעזים וטוו בעזים אלמא טוויה על גבי בהמה שמה טוויה חכמה יתירה שאני

תנו רבנן התולש את הכנף והקוטמו והמורטו חייב שלש חטאות (וא"ר) שמעון בן לקיש תולש חייב משום גוזז קוטם חייב משום מחתך ממרט חייב משום ממחק:

הקושר והמתיר: קשירה במשכן היכא הואי אמר רבא שכן קושרין ביתדות אהלים (קושרים) ההוא קושר על מנת להתיר הוא אלא אמר אביי שכן אורגי יריעות שנפסקה להן נימא קושרים אותה א"ל רבא תרצת קושר מתיר מאי איכא למימר וכי תימא דאי מתרמי ליה תרי. חוטי קיטרי בהדי הדדי שרי חד וקטר חד השתא לפני מלך בשר ודם אין עושין כן לפני ממ"ה הקב"ה עושין אלא אמר רבא ואיתימא רבי עילאי שכן צדי חלזון קושרין ומתירין:

והתופר שתי תפירות: והא לא קיימא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן והוא שקשרן:

הקורע על מנת לתפור: קריעה במשכן מי הוה רבה ורבי זירא דאמרי תרווייהו

because they are boiled seven times, and if one does not remove it [the edible portion], it goes rancid, hence it is like [picking] the non-edible out of the edible. GRINDING. R. Papa said: He who cuts up beets very fine is liable on account of grinding. R. Manasseh said: He who cuts chips [for fuel] is liable on account of grinding. Said R. Ashi: If he is particular about their size, he is liable on account of cutting. KNEADING AND BAKING. R. Papa said: Our Tanna omits the boiling of ingredients [for dyes],  which took place in [connection with] the Tabernacle, and treats of baking!  — Our Tanna takes the order of [making] bread. R. Aha son of R. Awira said: He who throws a tent peg into a stove  is liable on account of cooking. But that is obvious? — You might say, His intention is to strengthen [harden] the article,  therefore we are informed that it [first] softens and then hardens. Rabbah son of R. Huna said: He who boils pitch is liable on account of cooking. But that is obvious? — You might argue, Since it hardens again, I might say [that he is] not [liable]. Hence he informs us [otherwise]. Raba said: He who makes an [earthenware] barrel is culpable on account of seven sin-offerings.  [He who makes] an oven is liable on account of eight sin-offerings.  Abaye said: He who makes a wicker work is liable to eleven sin-offerings,  and if he sews round the mouth thereof, he is liable to thirteen sin-offerings. SHEARING WOOL AND BLEACHING. Rabbah b. Bar Hanah said in R. Johanan's name: He who spins wool from off the animal's back on the Sabbath incurs three sin-offerings, one on account of shearing, another on account of hackling, and the third on account of spinning.  R. Kahana said: Neither shearing, hackling, nor spinning is [done] in this manner.  But is it not so? Surely it was taught in the name of R. Nehemiah: It was washed [direct] on the goats and spun on the goats:  which proves that spinning direct from the animal is designated spinning? — Superior skill is different. Our Rabbis taught: He who plucks the wing [of a bird], trims it [the feather], and plucks it [the down], is liable to three sin offerings. Said R. Simeon b. Lakish: For plucking [the wing] one is liable on account of shearing; for trimming [the feather] he is liable on the score of cutting; and for plucking [the down] he is liable under the head of smoothing. TYING AND UNTYING. Where was there tying in the Tabernacle?  — Said Raba: The tent-pegs were tied. But that was tying with the intention of [subsequent] untying?  But said Abaye: The weavers of the curtains, when a thread broke, tied it up. Said Raba to him: You have explained tying; but what can be said about untying? And should you answer that when two knots [in the material] chanced to come together, one untied one and left the other knotted:  [it may be asked], seeing that one would not do thus before a king of flesh and blood, how much more so before the Supreme King of kings, the Holy One, blessed be He?  Rather said Raba — others state, R. Elai: Those who caught the hillazon  tied and untied. SEWING TWO STITCHES. But it cannot endure?  — Said Rabbah b. Bar Hanah in R. Johanan's name: Providing that he knots them. TEARING IN ORDER TO SEW TWO STITCHES. Was there any tearing in the Tabernacle? — Rabbah and R. Zera both say: