Shabbat — Daf 54a

שית זונה ונצורת לב:

הרחלים יוצאות כבולות: מאי כבולות שמכבלין אליה שלהן למטה כדי שלא יעלו עליהן הזכרים מאי משמע דהאי כבול לישנא דלא עביד פירי הוא דכתיב (מלכים א ט, יג) מה הערים [האלה] אשר נתת לי אחי ויקרא (להן) ארץ כבול עד היום הזה

מאי ארץ כבול א"ר הונא שהיו בה בני אדם שמכובלין בכסף ובזהב אמר ליה רבא אי הכי היינו דכתיב ((מלכים א ט, יב) כי לא) ישרו בעיניו מפני שמכובלין בכסף ובזהב לא ישרו בעיניו אמר ליה אין כיון דעתירי ומפנקי לא עבדי עבידתא

רב נחמן בר יצחק אמר ארץ חומטון היתה ואמאי קרי לה כבול דמשתרגא בה כרעא עד כבלא ואמרי אינשי ארעא מכבלא דלא עבד פירי:

כבונות: מאי כבונות שמכבנין אותו למילת כדתנן שאת כצמר לבן מאי צמר לבן אמר רב ביבי בר אביי כצמר נקי בן יומו שמכבנין אותו למילת:

והעזים יוצאות צרורות: איתמר רב אמר הלכה כר' יהודה ושמואל אמר הלכה כר' יוסי

ואיכא דמתני להא שמעתא באפי נפשיה רב אמר ליבש מותר ולא לחלב ושמואל אמר אחד זה ואחד זה אסור

ואיכא דמתני לה אהא עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא לחלב משום ר' יהודה בן בתירא אמרו כך הלכה אבל מי מפיס איזו ליבש ואיזו לחלב ומתוך שאין מכירים אחד זה ואחד זה אסור אמר שמואל ואמרי לה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יהודה בן בתירא כי אתא רבין אמר ר"י הלכה כת"ק:

מתני׳ ובמה אינה יוצאה לא יצא גמל במטולטלת לא עקוד ולא רגול וכן שאר כל הבהמות

לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך אבל מכניס חבלים לתוך ידו וימשוך ובלבד שלא יכרוך:

גמ׳ תנא לא יצא הגמל במטולטלת הקשורה לו בזנבו אבל יוצא הוא במטולטלת הקשורה בזנבו ובחוטרתו אמר רבה בר רב הונא יוצא הגמל במטולטלת הקשורה לה בשילייתה:

לא עקוד ולא רגול: א"ר יהודה עקוד עקידת יד ורגל כיצחק בן אברהם רגול שלא יכוף ידו על גבי זרועו ויקשור

מיתיבי עקוד שתי ידים ושתי רגלים רגול שלא יכוף ידו על גבי זרועו ויקשור הוא דאמר כי האי תנא דתניא עקוד עקידת יד ורגל או שתי ידים ושתי רגלים רגול שלא יכוף ידו ע"ג זרועו ויקשור

ואכתי לא דמי בשלמא רישא וסיפא ניחא מציעתא קשיא

אלא הוא דאמר כי האי תנא עקוד עקידת יד ורגל כיצחק בן אברהם רגול שלא יכוף ידו על גבי זרועו ויקשור:

ולא יקשור גמלים: מאי טעמא אמר רב אשי משום דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא:

אבל מכניס: אמר רב אשי לא שנו אלא לענין כלאים כלאים דמאי אילימא כלאים דאדם והתנן אדם מותר עם כולם לחרוש ולמשוך

אלא כלאים דחבלים והתניא התוכף תכיפה אחת אינה חיבור

לעולם כלאים דחבלים והכי קאמר ובלבד שלא יכרוך ויקשור

אמר שמואל ובלבד שלא יצא [חבל] מתחת ידו טפח והא תנא דבי שמואל טפחיים

אמר אביי השתא דאמר שמואל טפח ותנא דבי שמואל טפחיים שמואל הלכה למעשה אתא לאשמעינן

exposed  and wily of heart. EWES MAY GO OUT TIED [KEBULOTH]. What is KEBULOTH? — With their tails tied downwards, to restrain the males from copulating with them. How is it implied that kabul  denotes non-productively? — Because it is written, What cities are these which thou hast given me, my brother? And he called them the land of Cabul, unto this day.  What is 'the land of Cabul'? — Said R. Huna: It contained inhabitants who were smothered [mekubbolin] with silver and gold. Said Raba to him, If so, is that why it is written, and they pleased him not?  because they were smothered with silver and gold they pleased him not! — Even so, he replied; being wealthy and soft-living, they would do no work. R. Nahman b. Isaac said, It was a sandy region.  and why was it called Cabul? Because the leg sinks into it up to the ankle, and people designate it an ankle-bound land which produces no fruit. [AND COVERED] KEBUNOTH. What is KEBUNOTH? — It means that they [the sheep] are covered for the sake of the fine wool.  As we learnt: [The hue of] a rising is like white wool.  What is white wool? — Said R. Bibi b. Abaye: Like pure wool [from a sheep] which is covered from birth  in order to produce fine wool. AND GOATS MAY BE LED OUT [WITH THEIR UDDERS] TIED UP. It was stated: Rab said: The halachah is as R. Judah; while Samuel said: The halachah is as R. Jose. Others learn this controversy independently. Rab said: If it is in order to go dry, it is permitted. but if it is for milking it is forbidden; while Samuel said: Both are forbidden. Others learn it in reference to the following: Goats may go out [with their udders] tied up in order to go dry, but not for milking. On the authority of R. Judah b. Bathyra it was said: That is the halachah; but who can vouch  which is for going dry and which is for milking? And since we cannot distinguish [between them], both are forbidden. Said Samuel, — others say. Rab Judah said in Samuel's name: The halachah is as R. Judah b. Bathyra. When Rabin came,  he said in the name of R. Johanan: The halachah is as the first Tanna. MISHNAH. AND WHEREWITH MAY IT NOT GO OUT? A CAMEL MAY NOT GO OUT WITH A PAD [TIED TO ITS TAIL] OR 'AKUD OR RAGUL;  AND SIMILARLY OTHER ANIMALS. ONE MUST NOT TIE CAMELS TOGETHER AND PULL [ONE OF THEM]. BUT HE MAY TAKE  THE CORDS IN HIS HAND AND PULL [THEM]. PROVIDING HE DOES NOT TWINE THEM TOGETHER. GEMARA. It was taught: A camel must not go out with a pad tied to its tail, but it may go out with a pad tied to its tail and its hump.  Rabbah son of R. Huna said: A camel may be led out with a pad tied to its after-birth. OR 'AKUD OR RAGUL. Rab Judah said: 'AKUD means the tying of hand and foot  together, like Isaac the son of Abraham; RAGUL means that the forefoot must not be bent back on to the shoulder and tied. An objection is raised: 'Akud refers to the two forefeet or the two hindfeet [tied together]; ragul means that the forefoot must not be bent back on to the shoulder and tied? — He interprets as the following Tanna. For it was taught: 'Akud means the tying together of the forefoot and the hindfoot, or of the two forefeet or the two hindfeet; ragul means that the forefoot must not be bent back on to the shoulder and tied. Yet it is still not the same: as for the first and the last clauses, it is well; but the middle one is difficult?  — Rather [he maintains] as the following Tanna. For it was taught: 'Akud means the tying of hand and foot, like Isaac the son of Abraham; ragul means that the forefoot must not be bent back on to the shoulder and tied. ONE MUST NOT TIE CAMELS TOGETHER. What is the reason? — Said R. Ashi: Because it looks as if he is going to the fair. BUT HE MAY TAKE [etc.]. R. Ashi said: This was taught only in respect to Kil'ayim.  Kil'ayim of what? Shall we say, kil'ayim of man?  Surely we learnt: A man is permitted to plough and pull with all of them.  But if it means kil'ayim of the cords,  — surely we learnt: If one fastens [two pieces together] with one fastening,  it is not a connection?  — After all, it means kil'ayim of the cords, but this is its teaching: providing that he does not twine and knot [them together]. Samuel said: Providing that a handbreadth of a cord does not hang out of his hand.  But the School of R. Ishmael taught, Two handbreadths? — Said Abaye, Now that Samuel said one handbreadth, while the School of R. Ishmael taught two handbreadths, Samuel comes to inform us the halachah in actual practice.