Shabbat — Daf 53a

גמ׳ אמר שמואל והוא שקשורה לו מע"ש אמר רב נחמן מתני' נמי דיקא דקתני אין החמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו

היכי דמי אילימא שאינה קשורה לו כלל פשיטא דילמא נפלה ליה ואתי לאתויי אלא לאו שאינה קשורה מע"ש מכלל דרישא שקשורה לו מע"ש ש"מ

תניא נמי הכי חמור יוצא במרדעת בזמן שקשורה לו מע"ש ולא באוכף אע"פ שקשורה לו מע"ש רבן שמעון בן גמליאל אומר אף באוכף בזמן שקשורה לו מע"ש ובלבד שלא יקשור לו מסריכן ובלבד שלא יפשול לו רצועה תחת זנבו

בעא מיניה רב אסי בר נתן מר' חייא בר רב אשי מהו ליתן מרדעת על גבי חמור בשבת אמר ליה מותר א"ל וכי מה בין זה לאוכף אישתיק

איתיביה אוכף שעל גבי חמור לא יטלטלנה בידו אלא מוליכה ומביאה בחצר והוא נופל מאיליו השתא ליטול אמרת לא להניח מיבעיא

אמר ליה ר' זירא שבקיה כרביה סבירא ליה דאמר רב חייא בר אשי אמר רב תולין טרסקל לבהמה בשבת וקל וחומר למרדעת ומה התם דמשום תענוג שרי הכא דמשום צער לא כל שכן

שמואל אמר מרדעת מותר טרסקל אסור אזל ר' חייא בר יוסף אמרה לשמעתא דרב קמיה דשמואל א"ל אי הכי אמר אבא לא ידע במילי דשבתא ולא כלום

כי סליק ר' זירא אשכחיה לר' בנימין בר יפת דיתיב וקאמר ליה משמיה דר' יוחנן נותנין מרדעת על גבי חמור בשבת א"ל יישר וכן תרגמה אריוך בבבל

אריוך מנו שמואל והא רב נמי אמרה אלא שמעיה דהוה מסיים ביה ואין תולין טרסקל בשבת א"ל יישר וכן תרגמה אריוך בבבל

דכולי עלמא מיהת מרדעת מותר מאי שנא מאוכף שאני התם דאפשר דנפיל ממילא

רב פפא אמר כאן לחממה כאן לצננה לחממה אית לה צערא לצננה לית לה צערא והיינו דאמרי אינשי חמרא אפי' בתקופת תמוז קרירא לה

מיתיבי לא יצא הסוס בזנב שועל ולא בזהרורית שבין עיניו לא יצא הזב בכיס שלו ולא עזים בכיס שבדדיהן ולא פרה בחסום שבפיה ולא סייחים בטרסקלין שבפיהם לרה"ר ולא בהמה בסנדל שברגליה ולא בקמיע אע"פ שהוא מומחה וזו חומר בבהמה מבאדם

אבל יוצא הוא באגד שעל גבי המכה ובקשישין שעל גבי השבר ובשיליא המדולדלת בה . ופוקקין לה זוג בצוארה ומטיילת עמו בחצר

קתני מיהת ולא סייחין בטרסקלים שבפיהם לרה"ר לרה"ר הוא דלא הא בחצר שפיר דמי מאי לאו בגדולים ומשום תענוג

לא בקטנים ומשום צער דיקא נמי דקתני

GEMARA Samuel said: Providing it was tied thereto since the eve of the Sabbath. R. Nahman observed, Our Mishnah too proves it, as it states: An ass may not go out with its cushion if it is not tied thereto.  How is this meant? Shall we say that it is not tied thereto at all, — then it is obvious, lest it fall off and he come to carry it? Hence It must mean that it was not tied to it since the eve of the Sabbath, whence it follows that the first clause  means that it was tied thereto since the eve of the Sabbath. This proves it. It was taught likewise: An ass may go out with its cushion when it was tied thereto on the eve of the Sabbath, but not with its saddle, even if tied thereto on the eve of the Sabbath. R. Simeon b. Gamaliel said: With its saddle too, if it was tied to it since the eve of the Sabbath,  providing, however, that he does not tie its band thereto,  and providing that he does not pass the strap under its tail. R. Assi b. Nathan asked R. Hiyya b. R. Ashi: May the cushion be placed on an ass on the Sabbath?  It is permitted, replied he. Said he to him, Yet wherein does this differ from a saddle? He remained silent. Thereupon he refuted him:  One must not move by hand the saddle upon an ass, but must lead it [the ass] up and down in the courtyard until it [the saddle] falls off of its own accord. Seeing that you say that it must not [even] be moved, can there be a question about placing it [on the ass]?  — Said R. Zera to him, Leave him alone: he agrees with his teacher. For R. Hiyya b. Ashi said in Rab's name: A fodder-bag may be hung around [the neck of] an animal on the Sabbath, and how much more so [may] a cushion [be placed on its back): for if it is permitted there for [the animal's] pleasures how much more so here, that it is [to save the animal] suffering!  Samuel said: A cushion is permitted, a fodder-bag is forbidden.  R. Hiyya b. Joseph went and related Rab's ruling before Samuel. Said he: If Abba  said thus, he knows nothing at all in matters pertaining to the Sabbath. When R. Zera went up [to Palestine], he found R. Benjamin b. Jephet sitting and saying in R. Johanan's name: A cushion may be placed on an ass on the Sabbath. Said he to him, 'Well spoken! and thus did Arioch teach it in Babylon too.' Now, who is Arioch? Samuel!  But Rab too ruled thus? — Rather he had heard him conclude: Yet a fodder-bag may not be hung [around the animal's neck] on the Sabbath. Thereupon he exclaimed, 'Well spoken! And thus did Arioch teach it in Babylon.' At all events, it is generally agreed that a cushion is permitted: wherein does it differ from a saddle? — There it is different, as it may possibly fall off of its own accord.  R. Papa said: The former  is to warm it [the ass]; the latter  is in order to cool it.  Where it needs warming it suffers; but where it needs cooling it does not. And thus people say: An ass feels cold even in the summer solstice. An objection is raised: A horse must not be led out with a fox's tail,  nor with a crimson strap between its eyes.  A zab must not go out with his pouch,  nor goats with the pouch attached to their udders,  nor a cow with a muzzle on its mouth,  nor may foals [be led out] into the streets with fodder-bags around their mouths; nor an animal with shoes on its feet, nor with an amulet, though it is proven;  and this is a greater stringency in the case of an animal than in that of a human being.  But he may go out with a bandage on a wound or with splints on a fracture; and [an animal may be led out] with the after-birth hanging down;  and the bell at the neck must be stopped up,  and it may then amble about with it in the courtyard.  At all events it is stated, nor may foals [be led out] into the street with fodder-bags around their mouths': thus only into the street is it forbidden, but in a courtyard it is well [permitted]. Now, does this not refer to large [foals], its purpose being [the animals' greater] pleasure?  — No: it refers to small ones, the purpose being [to obviate] suffering.  This may be proved too, because it is taught