Shabbat — Daf 49a

וגזרו רבנן על טומאה שלא בשעת מלאכה משום טומאה שבשעת מלאכה ועל הזאה שבשעת מלאכה משום הזאה שלא בשעת מלאכה:

בזמן שהן לחין: איבעיא להו לחין מחמת עצמן או דילמא לחין מחמת דבר אחר

ת"ש לא בתבן ולא בזגים ולא במוכין ולא בעשבים בזמן שהן לחין אי אמרת בשלמא לחין מחמת דבר אחר שפיר אלא אי אמרת לחין מחמת עצמן מוכין לחין מחמת עצמן היכי משכחת לה ממרטא דביני אטמי

והא דתני רבי אושעיא טומנין בכסות יבשה ובפירות יבשין אבל לא בכסות לחה ולא בפירות לחין כסות לחה מחמת עצמה היכי משכחת לה ממרטא דביני אטמי:

מתני׳ טומנין בכסות ובפירות בכנפי יונה ובנסורת של חרשים ובנעורת של פשתן דקה רבי יהודה אוסר בדקה ומתיר בגסה:

גמ׳ א"ר ינאי תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים מאי היא אביי אמר שלא יפיח בהן רבא אמר שלא יישן בהן

ואמאי קרי ליה בעל כנפים שפעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל שכל המניח תפילין ינקרו את מוחו והיה אלישע מניחם ויוצא לשוק ראהו קסדור אחד רץ מפניו ורץ אחריו וכיון שהגיע אצלו נטלן מראשו ואחזן בידו אמר לו מה זה בידך אמר לו כנפי יונה פשט את ידו ונמצאו כנפי יונה לפיכך קורין אותו אלישע בעל כנפים

ומאי שנא כנפי יונה משאר עופות משום דאמתיל כנסת ישראל ליונה שנאמר (תהלים סח, יד) כנפי יונה נחפה בכסף וגו' מה יונה כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהן:

בנסורת של חרשין וכו': איבעיא להו רבי יהודה אנסורת של חרשין קאי או אנעורת של פשתן קאי

ת"ש דתניא רבי יהודה אומר נעורת של פשתן דקה הרי הוא כזבל ש"מ אנעורת של פשתן קאי ש"מ:

מתני׳ טומנין בשלחין ומטלטלין אותן בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן כיצד הוא עושה נוטל את הכסוי והן נופלות

ר"א בן עזריה אומר קופה מטה על צדה ונוטל שמא יטול ואינו יכול להחזיר וחכ"א נוטל ומחזיר:

גמ׳ יתיב ר' יונתן בן עכינאי ורבי יונתן בן אלעזר ויתיב ר' חנינא בר חמא גבייהו וקא מיבעיא להו שלחין של בעה"ב תנן אבל של אומן כיון דקפיד עלייהו לא מטלטלינן להו או דילמא של אומן תנן וכ"ש של בעה"ב

אמר להו ר' יונתן בן אלעזר מסתברא של בעה"ב תנן אבל של אומן קפיד עלייהו אמר להו ר' חנינא בר חמא כך אמר ר' ישמעאל בר' יוסי

But the Rabbis imposed a preventive measure in respect of defilement, when they are not in use,  on account of defilement when they are in use;  and in respect of sprinkling, when they are in use,  on account of when they are not in use. WHEN THEY ARE MOIST. The Scholars propounded: Naturally moist, or artificially moist?  — Come and hear: [WE MAY NOT STORE …] IN STRAW, GRAPE-SKINS, FLOCKING OR HERBAGE WHEN THEY ARE MOIST. Now, if you say [that it means] artificially moistened, it is well; but if you say, naturally moist, how can flocking be naturally moist? — [It is possible] in the case of wool plucked from between the flanks.  And as to what R. Oshaia taught: We may store [food] in a dry cloth  and in dry produce, but not in a damp cloth or moist produce, — how is naturally damp cloth possible? — In the case of- wool plucked from between the flanks. MISHNAH. WE MAY STORE [FOOD] IN, GARMENTS, PRODUCE,  DOVES' WINGS, CARPENTERS' SAWDUST  AND THOROUGHLY BEATEN HATCHELLED FLAX. R. JUDAH FORBIDS [STORING] IN FINE, BUT PERMITS [IT] IN COARSE [BEATEN FLAX]. GEMARA. R. Jannai said: Tefillin  demand a pure body, like Elisha, the man of wings. What does this mean? — Abaye said: That one must not pass wind while wearing them; Raba said: That one must not sleep in them.  And why is he called the man of wings'? Because the wicked Roman government once proclaimed a decree against Israel that whoever donned tefillin should have his brains pierced through;  yet Elisha put them on and went out into the streets. [When] a quaestor saw him, he fled before him, whereupon he gave pursuit. As he overtook him he [Elisha] removed them from his head and held them in his hand. 'What is that in your hand?' he demanded. 'The wings of a dove,' was his reply. He stretched out his hand and lo! they were the wings of a dove. Therefore he is called 'Elisha the man of the wings'. And why the wings of a dove rather than that of other birds? Because the Congregation of Israel is likened to a dove, as it is said, as the wings of a dove covered with silver:  just as a dove is protected by its wings, so is Israel protected by the precepts. IN CARPENTERS' SAWDUST, etc. The scholars propounded: Does R. Judah refer to carpenters' sawdust or to hatchelled flax? Come and hear: R. Judah said: Fine hatchelled flax is like foliage.  This proves that he refers to hatchelled flax. This proves it. MISHNAH. WE MAY STORE [FOOD] IN FRESH HIDES, AND THEY MAY BE HANDLED;  IN WOOL SHEARINGS, BUT THEY MAY NOT BE HANDLED.  WHAT THEN IS DONE? THE LID [OF THE POT] IS LIFTED, AND THEY [THE SHEARINGS] FALL OFF OF THEIR OWN ACCORD. R. ELEAZAR B. AZARIAH SAID: THE BASKET  IS LIFTED ON ONE SIDE AND [THE FOOD] IS REMOVED, LEST ONE LIFT [THE LID OF THE POT] AND BE UNABLE TO REPLACE IT.  BUT THE SAGES SAY: ONE MAY TAKE AND REPLACE [IT]. GEMARA. R. Jonathan b. Akinai and R. Jonathan b. Eleazar were sitting, and R. Hanina b. Hama sat with them and it was asked: Did we learn, FRESH HIDES belonging to a private individual, but those of an artisan, since he is particular about them  may not be handled; or perhaps, we learnt about those of an artisan, and all the more so those of a private individual? — Said R. Jonathan b. Eleazar to them: It stands to reason that we learnt about those belonging to a private individual, but as for those of an artisan, he is particular about them. Thereupon R. Hanina b. Hama observed to them: Thus did R. Ishmael b. R. Jose say: