Shabbat — Daf 156b

דקאי צדק במערב מהדרנא ומוקמינא ליה במזרח והיינו דכתיב (ישעיהו מא, ב) מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו

ומדשמואל נמי אין מזל לישראל דשמואל ואבלט הוו יתבי והוו קאזלי הנך אינשי לאגמא א"ל אבלט לשמואל האי גברא אזיל ולא אתי טריק ליה חיויא ומיית א"ל שמואל אי בר ישראל הוא אזיל ואתי אדיתבי אזיל ואתי

קם אבלט שדיה לטוניה אשכח ביה חיויא דפסיק ושדי בתרתי גובי א"ל שמואל מאי עבדת א"ל כל יומא הוה מרמינן ריפתא בהדי הדדי ואכלינן האידנא הוה איכא חד מינן דלא הוה ליה ריפתא הוה קא מיכסף אמינא להו אנא קאימנא וארמינא כי מטאי לגביה שואי נפשאי כמאן דשקילי מיניה כי היכי דלא ליכסיף א"ל מצוה עבדת נפק שמואל ודרש (משלי י, ב) וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה

ומדר"ע נמי אין מזל לישראל דר"ע הויא ליה ברתא אמרי ליה כלדאי ההוא יומא דעיילה לבי גננא טריק לה חיויא ומיתא הוה דאיגא אמילתא טובא ההוא יומא שקלתה למכבנתא דצתא בגודא איתרמי איתיב בעיניה דחיויא לצפרא כי קא שקלה לה הוה קא סריך ואתי חיויא בתרה

אמר לה אבוה מאי עבדת אמרה ליה בפניא אתא עניא קרא אבבא והוו טרידי כולי עלמא בסעודתא וליכא דשמעיה קאימנא שקלתי לריסתנאי דיהבית לי יהבתיה ניהליה אמר לה מצוה עבדת נפק ר"ע ודרש וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה

ומדר"נ בר יצחק נמי אין מזל לישראל דאימיה דר"נ בר יצחק אמרי לה כלדאי בריך גנבא הוה לא שבקתיה גלויי רישיה אמרה ליה כסי רישיך כי היכי דתיהוו עלך אימתא דשמיא ובעי רחמי לא הוה ידע אמאי קאמרה ליה יומא חד יתיב קא גריס תותי דיקלא נפל גלימא מעילויה רישיה דלי עיניה חזא לדיקלא אלמיה יצריה סליק פסקיה לקיבורא בשיניה:

מתני׳ מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים רבי יהודה אומר אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן:

גמ׳ איתמר (ער"ל שח"ז סימן) אמר עולא הלכה כרבי יהודה (ושמואל אמר הלכה כר"ש)

ואף רב סבר הלכה כרבי יהודה מדכרכי דזוזי דרב אסר ושמואל שרי ואף לוי סבר הלכה כרבי יהודה כי הא דלוי כי הוו מייתי טריפתא לקמיה ביומא טבא לא הוה חזי לה אלא כי יתיב אקילקליתא דאמר דילמא לא מתכשרא ואפילו לכלבים לא חזיא

ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון ואף זעירי סבר הלכה כר"ש דתנן בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה ותרגמא זעירי בבהמת קדשים אבל בחולין שפיר דמי ואף רבי יוחנן אמר הלכה כר"ש ומי א"ר יוחנן הכי והא א"ר יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן

Because Zedek [Jupiter]  stands in the West?  I will turn it back and place it in the East.' And thus it is written, Who hath raised up Zedek from the east?  He hath summoned it for his sake. From Samuel too [we learn that] Israel is immune from planetary influence. For Samuel and Ablat were sitting, while certain people were going to a lake.  Said Ablat  to Samuel: 'That man is going but will not return, [for] a snake will bite him and he will die.' 'If he is an Israelite,' replied Samuel. 'he will go and return.'  While they were sitting he went and returned. [Thereupon] Ablat arose and threw off his [the man's] knapsack, [and] found a snake therein cut up and lying in two pieces — Said Samuel to him, 'What did you do?'  'Every day we pooled our bread and ate it; but to-day one of us had no bread, and he was ashamed. Said I to them, "I will go and collect [the bread]".  When I came to him, I pretended to take [bread] from him, so that he should not be ashamed.' 'You have done a good deed,' said he to him. Then Samuel went out and lectured: But charity  delivereth from death;  and [this does not mean] from an unnatural death, but from death itself. From R. Akiba too [we learn that] Israel is free from planetary influence. For R. Akiba had a daughter. Now, astrologers  told him, On the day she enters the bridal chamber a snake will bite her and she will die. He was very worried about this. On that day [of her marriage] she took a brooch [and] stuck it into the wall and by chance it penetrated [sank] into the eye of a serpent. The following morning, when she took it out, the snake came trailing after it. 'What did you do?' her father asked her. 'A poor man came to our door in the evening.' she replied, 'and everybody was busy at the banquet, and there was none to attend to him. So I took the portion which was given to me and gave it to him. 'You have done a good deed,' said he to her. Thereupon R. Akiba went out and lectured: 'But charity delivereth from death': and not [merely] from an unnatural death, but from death itself. From R. Nahman b. Isaac too [we learn that] Israel is free from planetary influence. For R. Nahman b. Isaac's mother was told by astrologers, Your son will be a thief. [So] she did not let him [be] bareheaded, saying to him, 'Cover your head so that the fear of heaven may be upon you, and pray [for mercy]'. Now, he did not know why she spoke that to him. One day he was sitting and studying under a palm tree; temptation  overcame him, he climbed up and bit off a cluster [of dates] with his teeth.  MISHNAH. GOURDS MAY BE CUT UP FOR CATTLE,  AND A CARCASE FOR DOGS. R. JUDAH SAID: IF IT WAS NOT NEBELAH BY THE EVE OF THE SABBATH IT IS FORBIDDEN, BECAUSE IT IS NOT MUKAN. GEMARA. It was stated: (Mnemonic: 'aReL SHaHaZ).  'Ulla said; the halachah is as R. Judah. And Rab too holds [that] the halachah is as R. Judah; [this follows] from ship mattings,  which Rab forbids while Samuel permits. And Levi too holds [that] the halachah is as R. Judah. For when a terefah was brought before him on a Festival,  he would not inspect it save when he sat by a dunghill, for he said, perhaps it will not be found fit, in which case it is of no use even for dogs. But Samuel maintained: The halachah is as R. Simeon.  And Ze'iri too holds [that] the halachah is as R. Simeon, for we learnt: If an animal dies, it must not be moved from its place: and Ze'iri interpreted this as referring to a sacred animal,  but in the case of an ordinary animal it is permitted.  R. Johanan too said, The halachah is as R. Simeon. Yet did R. Johanan say thus: Surely R. Johanan ruled, The halachah is as an anonymous Mishnah. and we learnt: