Shabbat — Daf 155b

את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים מאי לאו דלועין דומיא דנבלה מה נבלה דרכיכא אף דלועין דרכיכי אלמא טרחינן באוכלא ותיובתא דרב יהודה אמר לך רב יהודה לא נבלה דומיא דדלועין מה דלועין דאשוני אף נבלה דאשונא והיכי משכחת לה בבשר פילי א"נ בגורייאתא זוטרי

תא שמע דתני רב חנן מנהרדעא מפרכינן תבן ואספסתא ומערבין אלמא טרחינן באוכלא תבן בתיבנא סריא אספסתא בעילי זוטרי:

מתני׳ אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין ואין מאמירין את העגלים אבל מלעיטין ומהלקטין לתרנגולין ונותנין מים למורסן אבל לא גובלין ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולין ולפני יוני הרדיסיות:

גמ׳ מאי אין אובסין אמר רב יהודה אין עושין לה אבוס בתוך מעיה מי איכא כי האי גוונא אין וכדאמר רב ירמיה מדיפתי לדידי חזי לי ההוא טייעא דאכלא כורא ואטעינא כורא:

אין מאמירין: איזו היא המראה ואיזו היא הלעטה אמר רב יהודה המראה למקום שאינה יכולה להחזיר הלעטה למקום שיכולה להחזיר רב חסדא אמר אידי ואידי למקום שאינה יכולה להחזיר והמראה בכלי הלעטה ביד

מתיב רב יוסף מהלקטין לתרנגולין ואין צריך לומר שמלקיטין ואין מלקיטין ליוני שובך וליוני עלייה ואין צריך לומר שאין מהלקטין מאי מהלקטין ומאי מלקיטין אילימא מהלקטין דספי ליה בידים מלקיטין דשדי ליה קמייהו מכלל דיוני שובך ויוני עלייה מישדא קמייהו נמי לא

אלא לאו מהלקטין למקום שאינה יכולה להחזיר מלקיטין למקום שיכולה להחזיר מכלל דהמראה בכלי ותיובתא דרב יהודה

אמר לך רב יהודה לעולם מהלקטין דספי ליה בידים מלקיטין דשדי ליה קמייהו ודקא קשיא לך יוני שובך ויוני עלייה למישדא קמייהו נמי לא הני מזונותן עליך והני אין מזונותן עליך כדתניא נותנין מזונות לפני כלב ואין נותנין מזונות לפני חזיר ומה הפרש בין זה לזה זה מזונותיו עליך וזה אין מזונותיו עליך

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא אין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך אבל נותנין לפני אווזין ולפני תרנגולין ולפני יוני הרדיסיות מ"ט לאו משום דהני מזונותן עליך והני אין מזונותן עליך

וליטעמיך מאי איריא מיא אפילו חיטי ושערי נמי לא אלא שאני מיא דשכיחי באגמא

דרש רבי יונה אפיתחא דבי נשיאה מאי דכתיב (משלי כט, ז) (יודע) צדיק דין דלים יודע הקב"ה בכלב שמזונותיו מועטין לפיכך שוהה אכילתו במעיו ג' ימים כדתנן כמה תשהה אכילתו במעיו ויהא טמא בכלב ג' ימים מעת לעת ובעופות ובדגים כדי שתפול לאור ותשרף

אמר רב המנונא שמע מינה אורח ארעא למשדא אומצא לכלבא וכמה אמר רב מרי משח אודניה וחוטרא אבתריה הני מילי בדברא אבל במתא לא דאתא למסרך אמר רב פפא לית דעניא מכלבא ולית דעתיר מחזירא

תניא כוותיה דרב יהודה איזו היא המראה ואיזו היא הלעטה המראה מרביצה ופוקס את פיה ומאכילה כרשינין ומים בבת אחת הלעטה מאכילה מעומד ומשקה מעומד ונותנין כרשינין בפני עצמן ומים בפני עצמן:

מהלקטין לתרנגולין כו': אמר אביי אמריתה קמיה דמר מתניתין מני ואמר לי ר' יוסי בר יהודה היא דתניא אחד נותן את הקמח ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי רבי ר' יוסי בר יהודה אומר אינו חייב עד שיגבל

דילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי בר יהודה התם אלא קמח דבר גיבול הוא אבל מורסן דלאו בר גיבול הוא אפילו רבי יוסי בר יהודה מודה לא סלקא דעתך דתניא בהדיא אין נותנין מים למורסן דברי רבי ר' יוסי בר יהודה אומר נותנין מים למורסן

ת"ר אין גובלין את הקלי וי"א גובלין מאן י"א א"ר חסדא

gourds for cattle and a carcass for dogs — Surely fit means] gourds like a carcass: just as a carcass is soft, so are soft gourds meant, which proves that we may take trouble over foodstuffs,  which refutes Rab Judah? Rab Judah can answer you: No. A carcass like gourds: just as gourds are hard, so a hard carcass [is meant].  And where is it possible?  In the case of split meat  or in the case of very young dogs. Come and hear: For R. Hanan of Nehardea recited: 'One may break up straw and corn fodder  and mix them together'. This proves that we may take trouble over fodder? — Straw means putrefying straw;  as for corn fodder [the reference is] to young foals. MISHNAH. ONE MUST NOT STUFF A CAMEL. [WITH FOOD] NOR CRAM [IT]. BUT ONE MAY PUT FOOD INTO ITS MOUTH; AND ONE MUST NOT FATTEN CALVES,  BUT ONE MAY PUT FOOD INTO THEIR MOUTH. AND FOWLS MAY BE MADE TO TAKE UP FOOD. WATER MAY BE POURED INTO BRAN, BUT WE MAY NOT MIX IT [INTO A MASS]. AND WATER MAY NOT BE PLACED FOR BEES OR FOR DOVES IN A DOVE-COTE, BUT IT MAY BE PLACED BEFORE GEESE, FOWLS AND HARDISIAN DOVES. GEMARA. What does ONE MUST NOT STUFF [OBSIN] mean? — Said Rab Judah: One must not make a manger [ebus] in its stomach.  Is such possible? — Even so, and as R. Jeremiah of Difti  related: I myself saw a certain Arab feed it with a kor and load it with a kor. ONE MUST NOT FATTEN, [MA'AMIRIN]. What is hamra'ah and what is hal'atah?  — Said Rab Judah: Hamra'ah [is forcing the food] so far that it cannot return; hal'atah is [only] so far that it can return. R. Hisda said: Both mean so far that it cannot return, but hamra'ah is [done] with a utensil, [while] hal'atah is by hand.  R. Joseph objected: One may force fowls to take food [mehalkitin], and it is superfluous to state that we may fatten [malkitin] them; but one may not fatten [malkitin] the doves of the dove-cote or of the loft, and it is superfluous to state that we may not force them [mehalkitin]. What is mehalkitin and what is malkitin? Shall we say that mehalkitin is hand feeding, while malkitin is throwing [grain, etc.] in front of them? Whence it follows that one may not even cast [grain] before the doves of the dove-cote or of the loft!  Hence mehalkitin is surely [forcing food] so far down that it cannot return, while malkitin is [only] so far that it can return. From this it follows that hamra'ah means [stuffing] with a utensil, which refutes Rab Judah?  — Rab Judah can answer you: In truth mehalkitin means feeding by hand, while malkitin means casting [the food] before them, but as to your difficulty, Is it then not even permitted to cast [food] before the doves of the dove-cote and of the loft, [that indeed is so, for] you are responsible for the food of the former [sc. fowls], but not for that of the latter.  Even as it was taught: Food may be placed before a dog but not before a swine. And what is the difference between them? You are responsible for the food of the one, but you are not responsible for the food of the other. R. Ashi said, Our Mishnah too implies this: WATER MAY NOT BE PLACED FOR BEES OR FOR DOVES IN A DOVECOTE, BUT IT MAY BE PLACED BEFORE GEESE, FOWLS, AND HARDISIAN DOVES. What is the reason? Is it not because you are responsible for the food of the former, but you are not responsible for the food of the latter? — But according to your reasoning, why particularly water: even wheat and barley too may not [be placed before them]? Rather [say] water is different, because it is found in pools. R. Jonah lectured at the entrance to the Nasi's academy:  What is meant by the verse, The righteous knoweth the cause of the poor?  The Holy One, blessed be He, knoweth that a dog's food is scanty,  therefore He makes him retain his food in his stomach for three days. As we learnt: How long shall the food remain in its stomach and yet defile? In the case of a dog, three full days of twenty-four hours; while in the case of birds or fish, as long as it would take for it [the food] to fall into the fire and be burnt.  R. Hamnuna said: This proves  that it is the proper thing  to throw raw meat to a dog. And how much? Said R. Mari: Measure its ear and the stick [straight] after!  But that is only in the fields but not in town, because it will come to follow him. R. Papa said: None are poorer than a dog and none richer than a swine. It was taught in accordance with Rab Judah: What is hamra'ah and what is hal'atah? Hamra'ah: one makes it [the animal] lie down, opens the mouth wide, and forces it to swallow vetches and water simultaneously; hal'atah: he feeds it standing and waters it standing, and puts vetches separately and water separately [into its mouth]. FOWLS MAY BE MADE TO TAKE UP FOOD. Abaye said, I asked this before the Master [Rabbah]: With whom does our Mishnah agree?  And he answered me, With R. Jose b. Judah. For it was taught: If one pours in flour and another water, the second is liable: this is Rabbi's view. R. Jose b. Judah said: He is not liable unless he kneads [them].  Yet perhaps R. Jose b. Judah ruled thus only there, in respect of flour, which is used for kneading; but as for bran, which is not used for kneading, even R. Jose b. Judah may admit [that he is liable]? — You cannot think so, because it was explicitly taught: Water must not be poured into bran: this is Rabbi's view. R. Jose b. Judah ruled: Water may be poured into bran. Our Rabbis taught: Parched corn may not be mixed,  but others maintain, It may be mixed. Who are the 'others'? — Said R. Hisda: