Shabbat — Daf 154b

ואפי' למ"ד לוקין ליכתוב רחמנא לא תעשה כל מלאכה ובהמתך אתה למה לי הוא ניהו דמיחייב בהמתו לא מיחייב:

הגיע לחצר החיצונה: אמר רב הונא היתה בהמתו טעונה כלי זכוכית מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה ומתיר החבלים והשקין נופלים

והאנן תנן נוטל את הכלים הניטלין בשבת

כי קאמר רב הונא בקרני דאומנא דלא חזיא ליה והא קא מבטל כלי מהיכנו בשליפי זוטרי

מיתיבי היתה בהמתו טעונה טבל ועששיות מתיר את החבלים והשקין נופלין ואע"פ שמשתברין התם בכולסא דיקא נמי דקתני דומיא דטבל מה טבל דלא חזי ליה אף הכא נמי לא חזי ליה

ומאי אע"פ שמשתברין מהו דתימא להפסד מועט נמי חששו קמ"ל

תניא ר"ש בן יוחי אומר היתה בהמתו טעונה שליף של תבואה מניח ראשו תחתיה ומסלקו לצד אחר והוא נופל מאליו

חמורו של רבן גמליאל היתה טעונה דבש ולא רצה לפורקה עד מוצאי שבת למוצאי שבת מתה והאנן תנן נוטל כלים הניטלין כשהדביש הדביש למאי חזי לכתיתא דגמלי

ויתיר חבלים ויפלו שקין מיצטרו זיקי ויביא כרים וכסתות ויניח תחתיהן מטנפי וקמבטל כלי מהיכנו והאיכא צער בעלי חיים קסבר צער בעלי חיים דרבנן

אביי אשכחיה ליה לרבה דקא משפשף ליה לבריה אגבא דחמרא א"ל קא משתמש מר בבעלי חיים א"ל צדדין הן וצדדין לא גזרו בהו רבנן מנא תימרא דתנן מתיר חבלים והשקין נופלין מאי לאו בחבר גוולקי דהוו להו צדדין וצדדין לא גזרו בהו רבנן

לא בחבר אגלווקי דלא הוו צדדין אי נמי בלכתא

איתיביה שתים בידי אדם ואחת באילן כשרה ואין עולין לה ביו"ט מאי לאו דחק ביה באילן דהוו להו צדדין וצדדין אסורין

לא דכפייה לאילן ואנח סיכוך עילויה דקמשמש באילן א"ה אימא סיפא שלש בידי אדם ואחת באילן כשרה ועולין לה ביו"ט ואי דכפייה לאילן אמאי עולין לה ביו"ט

ואלא מאי צדדין אסורין סוף סוף אמאי עולין לה בי"ט אלא התם בגואזא פרסכנא דאילן גופיה דופן בעלמא הוא דשוויה דיקא נמי דקתני זה הכלל כל אילו שינטל האילן ויכולה לעמוד עולין לה ביו"ט ש"מ

לימא כתנאי אין עולין לה ביו"ט רשב"א אומר משום ר"מ עולין לה ביו"ט מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס צדדין אסורין ומר סבר מותרין

אמר אביי לא דכ"ע צדדין אסורין והכא בצדי צדדין קמיפלגי מ"ס צדי צדדין אסורין ומ"ס צדי צדדין מותרין

רבא אמר מאן דאסר בצדדין אסר נמי בצדי צדדין מאן דשרי בצדי צדדין שרי נמי בצדדין איתיביה רב משרשיא לרבא נעץ

And even on the view that we do flagellate [in such a case],  let the Divine Law write, 'Thou shalt not do any work nor thy cattle': why state 'thou'? [To teach:] only [when] he personally [works] is he liable, but [if] his animal works, he is not liable. WHEN HE REACHES THE OUTERMOST COURTYARD, etc. R. Huna said: If his animal is laden with glassware, he brings mattresses and pillows, places [them] under it, unties the cords, and the sacks fall off. But we learnt: HE REMOVES THE OBJECTS WHICH MAY BE HANDLED ON THE SABBATH?  — R. Huna spoke of surgeon's horns,  which are not fit for him.  But he makes a utensil lose its readiness [for use]?  — The reference is to small bags. An objection is raised: If one's animal is laden with tebel or glass balls,  he must untie the cords and the sacks fall off, though they are broken? — There it treats of glass lumps.  This may be proved too, for it is taught analogous to tebel: just as tebel is of no use to him, so here too [it means something] that is of no use to him. Then why state, 'though they are broken'?  — You might say that they [the Sages] were concerned even about a trifling loss: hence he informs us [otherwise]. It was taught R. Simeon b. Yohai said: If the animal is laden with a bag of corn,  one places his head under it and moves it to the other side, so that it falls off automatically. R. Gamaliel's ass was laden with honey, but he would not unload it until the termination of the Sabbath. On the termination of the Sabbath it died. But we learnt: HE REMOVES THE OBJECTS WHICH MAY BE HANDLED?  — It had gone rancid. If it had gone rancid, of what use was it?  — For camels' sores.  Then he should have untied the cords so that the sacks would fall off? — The gourds [containers] would burst — Then he should have brought mattresses and pillows and placed them beneath them? — They would become soiled  and he would deprive a utensil of its readiness [for use]. But there was suffering of dumb animals? — He holds that the suffering of dumb animals is [only] Rabbinically [forbidden]. Abaye found Rabbah letting his son glide down the back of an ass.  Said he to him, You are making use of dumb creatures [on the Sabbath]? — It is but on the sides [of the animal], he replied, and in that case the Rabbis did not impose an interdict.  How do you know it? — Because we learnt: HE UNTIES THE CORDS AND THE SACKS FALL OFF AUTOMATICALLY. Does that not refer to a pair of coupled haversacks?  No: a balanced load is meant;  alternatively, it means where [the sacks are fastened] by a bolt. He raised an objection: If two [walls] are [made] by man and a third is on a tree, it is valid, but one must not ascend [enter] therein on the Festival.  Does that not mean that one made grooves on the tree,  so that it is the sides [only that would be used], and thus the sides are forbidden? — No: It means that he bent over [the branches of] the tree and placed the roofing — upon it, so that he makes use of the tree. If so, consider the second clause: If three are made by man and a fourth is in a tree, it is valid, and one may ascend therein on the Festival. But if he bent over the tree, why may he ascend therein on the Festival?  — Then what would you: that the sides are forbidden,  — then still the question remains: why may one ascend therein on the Festival? But there it treats of spreading branches, and the tree itself was merely made a wall.  This may be proved too, for he states, This is the general rule: wherever it [the sukkah] can stand if the tree were removed, one may ascend therein on the Festival.  This proves it. Shall we say that this is dependent on Tannaim? [For it was taught.] One may not ascend therein on the Festival; R. Simeon b. Eleazar said in R. Meir's name: One may ascend therein on the Festival. Is that not [to be explained] that they differ in this, viz., one Master holds: The sides are forbidden; while the other Master holds: The sides are permitted?  — Said Abaye, No: All hold that the sides are forbidden, but here they differ in respect of the sides of the sides:  one Master holds: The sides of the sides are forbidden; while the other Master holds: The sides of the sides are permitted. Raba maintained: He who forbids the sides forbids the sides of the sides too, while he who permits the sides of the sides permits the sides too. R. Mesharsheya raised an objection to Raba: If one drives