Shabbat — Daf 145a

כביצה מכוונת טהור הא יותר מכביצה טמא ואי אמרת משקה הבא לאוכל אוכל הוא במאי איתכשר הוא מותיב לה והוא מפרק לה בסוחט לתוך הקערה

א"ר ירמיה כתנאי המחליק בענבים לא הוכשר רבי יהודה אומר הוכשר מאי לאו בהא קמיפלגי מ"ס משקה הבא לאוכל אוכל הוא ומ"ס לאו אוכל הוא

אמר רב פפא דכולי עלמא משקה הבא לאוכל לאו אוכל הוא והכא במשקה הבא לאיבוד קמיפלגי מר סבר משקה הוא ומ"ס לאו משקה הוא ובפלוגתא דהני תנאי דתניא המפצע בזיתים בידים מסואבות הוכשר לסופתן במלח לא הוכשר

לידע אם הגיעו זיתיו למסוק אם לאו לא הוכשר רבי יהודה אומר הוכשר מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס משקה העומד לאיבוד משקה הוא ומ"ס לאו משקה הוא

אמר רב הונא בריה דרב יהושע הני תנאי במשקה העומד לאיבוד פליגי והנך תנאי במשקה העומד לצחצחו קמיפלגי

א"ר זירא אמר רב חייא בר אשי אמר רב סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה ודג לצירו אפילו לתוך הקערה

יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא א"ל אביי לרב דימי אתון משמיה דרב מתניתון ולא קשיא לכו אנן משמיה דשמואל מתנינן לה וקשיא לן מי אמר שמואל דג לצירו אפי' לתוך הקערה והאיתמר כבשים שסחטן אמר רב לגופן מותר למימיהן פטור אבל אסור

ושלקות בין לגופן בין למימיהן מותר ושמואל אמר אחד כבשים ואחד שלקות לגופן מותר למימיהן פטור אבל אסור

א"ל האלהים (איוב יט, כז) עיני ראו ולא זר (כלו כליותי בחקי וגו') מפומיה דר' ירמיה שמיע לי ור' ירמיה מר' זירא ור' זירא מרב חייא בר אשי ורב חייא בר אשי מרב:

גופא כבשים שסחטן אמר רב לגופן מותר למימיהן פטור אבל אסור ושלקות בין לגופן בין למימיהן מותר ושמואל אמר אחד זה ואחד זה לגופן מותר למימיהן פטור אבל אסור רבי יוחנן אמר אחד כבשים ואחד שלקות לגופן מותר למימיהן חייב חטאת

מיתיבי סוחטין כבשים בשבת לצורך השבת אבל לא למוצ"ש וזיתים וענבים לא יסחוט ואם סחט חייב חטאת קשיא לרב קשיא לשמואל קשיא לר' יוחנן רב מתרץ לטעמיה שמואל מתרץ לטעמיה ר' יוחנן מתרץ לטעמיה

רב מתרץ לטעמיה סוחטין כבשים בשבת לצורך השבת אבל לא למוצ"ש בד"א לגופן אבל למימיהן פטור אבל אסור ושלקות בין לגופן בין למימיהן מותר וזיתים וענבים לא יסחוט ואם סחטן חייב חטאת

שמואל מתרץ לטעמיה סוחטין כבשים בשבת לצורך השבת הוא הדין לשלקות בד"א לגופן אבל למימיהן פטור אבל אסור וזיתים וענבים לא יסחוט ואם סחט חייב חטאת

ר' יוחנן מתרץ לטעמיה סוחטין כבשים לצורך השבת אבל לא למוצ"ש אחד כבשים ואחד שלקות בד"א לגופן אבל למימיהן לא יסחוט ואם סחט נעשה כמי שסחט זיתים וענבים וחייב חטאת

אמר רב חייא בר אשי אמר רב דבר תורה אינו חייב אלא על דריסת זיתים וענבים בלבד וכן תני דבי מנשה דבר תורה אינו חייב אלא על דריסת זיתים וענבים בלבד ואין עד מפי עד כשר

exactly as much as an egg [in quantity] it is clean.  Hence if more than an egg [in quantity] it [the juice] is unclean; but if you say, A liquid that unites with a [solid] foodstuff is a foodstuff, whereby did it become susceptible? He raised the objection and he himself answered it: It refers to squeezing out into a plate. R. Jeremiah said, This is dependent on Tannaim: If one smooths [the surface of dough] with grapes [grape juice], it does not become susceptible [to defilement];  R. Judah maintained: It is made susceptible, Do they not differ in this: one Master holds, A liquid that unites with a [solid] foodstuff is a foodstuff, while the other Master holds that it is not a foodstuff? — Said R. Papa. All hold, A liquid that unites with a foodstuff is not a foodstuff,  but here they differ in respect of a liquid that will eventually be destroyed:  one Master holds, It is [accounted] a liquid; while the other Master holds, It is not a liquid. And [they differ] in the [same] controversy as that of these Tannaim. For it was taught: If one splits olives  with unclean hands, they are rendered susceptible;  if in order to salt them,  they are not rendered susceptible; if in order to know whether the olives are ripe  for gathering  or not, they do not become susceptible; R. Judah said: They do become susceptible. Now, surely they differ in this, viz., one Master holds: A liquid that stands to be destroyed  is [accounted] a liquid, while the other Master holds that it is not a liquid! — Said R. Huna the son of R. Joshua: These [latter] Tannaim [indeed] differ in respect of a liquid that stands to be destroyed, while the former Tannaim  differ in respect of liquid whose purpose is to polish [the dough]. R. Zera said in R. Hiyya b. Ashi's name in Rab's name: A man may squeeze a bunch of grapes into a pot [of food], but not into a plate; but [one may squeeze] a fish for its brine even into a plate.  Now, R. Dimi sat and stated this ruling. Said Abaye to R. Dimi, You recite it in Rab's name, hence it presents no difficulty to you; [but] we recite it in Samuel's name, so it presents a difficulty to us. Did Samuel say, '[One may squeeze] a fish for its brine even into a plate'? Surely it was stated: If one presses out [pickled] preserves,  — Rab said: If for their own sake,  it is permitted; if for their fluid,  he is not culpable, nevertheless it is forbidden. But with boiled preserves, whether for their own sake or for their fluid, it is permitted. While Samuel ruled: Both with [pickled] preserves and boiled preserves, if for their own sake, it is permitted; if for their fluid, he is not culpable, yet it is forbidden!  — By God! replied he, 'Mine eyes have beheld, and not a stranger':  I heard it from R. Jeremiah's mouth, and R. Jeremiah from R. Zera, and R. Zera from R. Hiyya b. Ashi, and R. Hiyya b. Ashi from Rab. To turn to [the main] text: 'If one presses out [pickled] preserves, — Rab said: If for their own sake, it is permitted; if for their fluid, he is not culpable, nevertheless it is forbidden. But with boiled preserves, whether for their own sake or for their fluid, it is permitted. While Samuel ruled: Both with [pickled] preserves and boiled preserves, if for their own sake, it is permitted; if for their fluid, he is not culpable, yet it is forbidden. R. Johanan said: Both with [pickled] and boiled preserves, if for their own sake, it is permitted; if for their fluid, he is liable to a sin-offering'. An objection is raised: One may squeeze [pickled] preserves on the Sabbath for the requirements of the Sabbath, but not against the termination of the Sabbath; but one must not express olives and grapes, and if he does, he is liable to a sin-offering: this is a difficulty according to Rab, Samuel, and R. Johanan? — Rab reconciles it with his view, Samuel with his, and R. Johanan with his. 'Rab reconciles it with his view': One may squeeze [pickled] preserves on the Sabbath for the requirements of the Sabbath, but not against the termination of the Sabbath. When is this said? when it is [done] for their own sake; but if for their fluid, he is not culpable, yet it is forbidden; while [as for] boiled preserves, whether [done] for their own sake or for their fluid, it is permitted. But one must not express olives and grapes, and if he does he is liable to a sin-offering. 'Samuel explains it according to his view': One may squeeze [pickled] preserves on the Sabbath for the requirements of the Sabbath, [and] the same applies to boiled preserves. When is this said? When it is for their own sakes; but if for their fluid, he is not culpable, yet it is forbidden. And one must not express olives and grapes, and if he does, he is liable to a sin-offering. 'R. Johanan explains it according to his view': One may squeeze [pickled] preserves for the requirements of the Sabbath, but not against the termination of the Sabbath. This applies to both [pickled] and boiled preserves. When is that said? When it is for their own sake; but he must not squeeze them for their fluid, and if he does, it is as though he squeezed olives and grapes, and he is liable to a sin-offering. R. Hiyya b. Ashi said in Rab's name: By the words of the Torah  one is culpable for the treading out of olives and grapes alone. And the School of Menasseh taught likewise: By the words of the Torah one is culpable for the treading out of olives and grapes alone. And a witness [attesting] what he heard from  another witness is valid