Shabbat — Daf 142b

והא מיפליג פליג עילויה דתניא רבי יהודה אומר מעלין את המדומע באחד ומאה רבי שמעון בן אלעזר אומר נותן עיניו בצד זה ואוכל מצד אחר

דרבי יהודה עדיפא מדר"ש בן אלעזר:

מתני׳ האבן שע"פ החבית מטה על צדה והיא נופלת היתה בין החביות מגביה ומטה על צדה והיא נופלת

מעות שעל הכר מנער את הכר והן נופלות היתה עליו לשלשת מקנחה בסמרטוט היתה של עור נותנין עליה מים עד שתכלה:

גמ׳ אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור:

[היתה בין החביות כו']: מאן תנא דכל היכא דאיכא איסורא והיתרא בהיתרא טרחינן באיסורא לא טרחינן

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן רשב"ג היא דתנן הבורר קטנית ביו"ט ב"ש אומרים בורר אוכל ואוכל וב"ה אומרים בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי

ותניא אמר רשב"ג במה דברים אמורים שהאוכל מרובה על הפסולת אבל פסולת מרובה על האוכל דברי הכל בורר אוכל

והא הכא דכי אוכל מרובה על הפסולת דמי

הכא נמי כיון דאי בעי למישקל לא משתקיל ליה יין עד דשקיל לה לאבן כפסולת מרובה על האוכל דמי:

היתה בין החביות מגביה: תניא רבי יוסי אומר היתה החבית מונחת באוצר או שהיו כלי זכוכית מונחין תחתיה מגביה למקום אחר ומטה על צדה והיא נופלת ונוטל הימנה מה שצריך לו ומחזירה למקומה:

מעות שעל הכר: אמר רב חייא בר אשי אמר רב לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור

אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא שנו אלא לצורך גופו אבל לצורך מקומו מטלטלו ועודן עליו וכן תני חייא בר רב מדיפתי לא שנו אלא לצורך גופו אבל לצורך מקומו מטלטלו ועודן עליו:

מעות שעל הכר מנער וכו': א"ר אושעיא שכח ארנקי בחצר מניח עליה ככר או תינוק ומטלטלה אמר רב יצחק שכח לבינה בחצר מניח עליה ככר או תינוק ומטלטלה אמר רבי יהודה בר שילא אמר ר' אסי פעם אחת שכחו דסקיא מלאה מעות בסרטיא ובאו ושאלו את ר' יוחנן ואמר להן הניחו עליה ככר או תינוק וטלטלוה

אמר מר זוטרא הלכתא ככל הני שמעתתא בשוכח רב אשי אמר אפילו שכח נמי [לא] ולא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד

אביי מנח כפא אכיפי רבא מנח סכינא אבר יונה ומטלטלה אמר רב יוסף כמה חריפא שמעתתא דדרדקי אימר דאמור רבנן בשוכח לכתחילה מי אמור

אמר אביי אי לאו דאדם חשוב אנא כפא אכיפי למה לי הא חזו למיזגא עלייהו

אמר רבא אנא אי לאו דאדם חשוב אנא סכינא אבר יונה למה לי הא חזי לי לאומצא

טעמא דחזי לאומצא הא לא חזי לאומצא לא למימרא דרבא כרבי יהודה סבירא ליה

והאמר רבא לשמעיה טווי לי בר אווזא ושדי מיעיה לשונרא

surely he disagrees? For it was taught, R. Judah said: One removes the admixture [of terumah in hullin] when one part [is neutralized] in a hundred and one parts;  R. Simeon b. Eleazar said: One casts his eyes at one side and eats from the other?  — R. Judah's [ruling] goes beyond R. Simeon b. Eleazar's.  MISHNAH. IF A STONE IS ON THE MOUTH OF A CASK [OF WINE], ONE TILTS IT ON A SIDE AND IT FALLS OFF.  IF IT [THE CASK] IS [STANDING] AMONG [OTHER] CASKS,  HE LIFTS IT OUT, TILTS IT ON A SIDE, AND IT FALLS OFF. IF MONEY IS LYING ON A CUSHION, ONE SHAKES THE CUSHION, AND IT FALLS OFF. IF DIRT  IS UPON IT, ONE WIPES IT OFF WITH A RAG;  IF IT IS OF LEATHER,  WATER IS POURED OVER IT UNTIL IT DISAPPEARS. GEMARA. R. Huna said in Rab's name: They learnt this only where one forgot [it there], but if he placed [it there]. it [the cask] becomes a stand for a forbidden article. IF IT IS [STANDING] AMONG [OTHER] CASKS, etc. Which Tanna holds that wherever there is something permitted and something forbidden, one must occupy oneself with what is permitted, not with what is forbidden?  — Said Rabbah b. Bar Hanah in R. Johanan's name, It is R. Simeon b. Gamaliel. For we learnt: If one selects beans on a festival, Beth Shammai maintain: He must select the edible [beans] and eat them;  whereas Beth Hillel rule: He may select in the usual way  into his lap or into a plate. Now it was taught, R. Simeon b. Gamaliel said: When was this said? When the edible exceeds the non-edible;  but if the non-edible exceeds the edible, all agree that he must select the edible. But here it is analogous to where the edible exceeds the non-edible? — Since he cannot take [the whole of] the wine, should he desire it, unless he lifts it up, it is analogous to where the non-edible exceeds the edible. IF IT IS [STANDING] AMONG THE CASKS, HE LIFTS IT OUT. It was taught, R. Jose said: If the cask is lying among a store [of casks], or if glassware is lying under it, he lifts it out elsewhere, tilts it on a side, so that it falls off, takes thereof what he requires, and replaces it. IF MONEY IS LYING ON A CUSHION: R. Hiyya b. Ashi said: They learnt this only where one forgot [it there]; but if he placed [it there],  it [the cushion] became a stand for a forbidden article. Rabbah b. Bar Hanah said: They learnt this only when it is required for itself; but if its place is required, one may remove it [the cushion] while they [the coins] are yet upon it. And thus did Hiyya b. Rab of Difti  recite: They learnt this only when it is required for itself; but if its place is required, one may move it while they are yet upon it. IF MONEY IS LYING ON A CUSHION, ONE SHAKES, etc. R. Oshaia said: If one forgets a purse in a courtyard, he places a loaf or a child thereon and moves it. R. Isaac said: If one forgets a brick in a courtyard, he places a loaf or a child thereon and moves it. R. Judah b. Shila said in R. Assi's name: They once forgot a saddlebag full of money in the street, and went and consulted R. Johanan and he told them, Place a loaf or a child thereon and move it.  Mar Zutra said: The law is as all these rulings, where one forgets. R. Ashi said: Even if one forgets, this is still not [permitted], and they permitted [the expedient of] a loaf or a child only in connection with a corpse. Abaye placed a ladle on a pile of sheaves;  Raba placed a knife on a young dove  and handled it. Said R. Joseph: How keen are the rulings of children!  assume that the Rabbis ruled thus when one forgets: but was it said [that it is permitted] at the very outset? Abaye retorted: But that I am a person of importance,  would I need a ladle on sheaves: surely they are fit for reclining thereon.  Raba retorted: But that I am a person of importance, would I need a knife on a young dove? surely it is fit for me as raw meat.  Thus the reason is because it is fit as raw meat; but if it were not fit as raw meat it might not [be handled]:  shall we say that Raba agrees with R. Judah?  But surely Raba said to his servant, Roast me a duck  and throw its entrails to a cat?