Shabbat — Daf 141b

במה מגררו א"ר אבהו בגב סכין

א"ל ההוא סבא סמי דידך מקמי הא דתני רבי חייא אין מגררין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן ולא יסוך את רגלו שמן והוא בתוך המנעל או בתוך הסנדל אבל סך את רגלו שמן ומניח בתוך המנעל או בתוך הסנדל וסך כל גופו שמן ומתעגל ע"ג קטבליא ואינו חושש

אמר רב חסדא לא שנו אלא לצחצחו אבל לעבדו אסור

לעבדו פשיטא ותו לצחצחו מי איכא מאן דשרי

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב חסדא לא שנו אלא שיעור לצחצחו אבל שיעור לעבדו אסור

ת"ר לא יצא קטן במנעל גדול אבל יוצא הוא בחלוק גדול

ולא תצא אשה במנעל מרופט ולא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה כשרה

ואין יוצאין במנעל חדש באיזה מנעל אמרו במנעל של אשה

תני בר קפרא ל"ש אלא שלא יצאה בו שעה אחת מבעוד יום אבל יצאה בו מע"ש מותר

תני חדא שומטין מנעל מעל גבי אימוס ותניא אידך אין שומטין לא קשיא הא ר' אליעזר הא רבנן

דתנן מנעל שעל גבי אימוס רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאים

הניחא לרבא דאמר דבר שמלאכתו לאיסור בין לצורך גופו בין לצורך מקומו מותר שפיר

אלא לאביי דאמר לצורך גופו מותר לצורך מקומו אסור מאי איכא למימר

הכא במאי עסקינן ברפוי דתניא רבי יהודה אומר אם היה רפוי מותר

טעמא דרפוי הא לא רפוי לא הניחא לאביי דאמר דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו מותר לצורך מקומו אסור שפיר

אלא לרבא דאמר בין לצורך גופו בין לצורך מקומו מותר מאי איריא רפוי אפי' לא רפוי נמי

ההיא דרבי יהודה משום דרבי אליעזר הוא דתניא ר' יהודה אומר משום רבי אליעזר אם היה רפוי מותר:

הדרן עלך תולין

מתני׳ נוטל אדם את בנו והאבן בידו וכלכלה והאבן בתוכה ומטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין

רבי יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה:

גמ׳ אמר רבא הוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו חייב משום כיס תינוק מת וכיס תלוי לו בצוארו פטור

תינוק חי וכיס תלוי לו בצוארו חייב משום כיס וליחייב נמי משום תינוק

רבא כרבי נתן סבירא ליה דאמר חי נושא את עצמו

וליבטל כיס לגבי תינוק מי לא תנן את החי במטה פטור אף על המטה שהמטה טפילה לו

מטה לגבי חי מבטלי ליה כיס לגבי תינוק לא מבטלי ליה

תינוק מת וכיס תלוי לו בצוארו פטור וליחייב משום תינוק רבא כר"ש ס"ל דאמר כל מלאכה שא"צ לגופה פטור עליה

תנן נוטל אדם את בנו והאבן בידו אמרי דבי רבי ינאי בתינוק שיש לו גיעגועין על אביו

אי הכי

With what does one scrape it? — Said R. Abbahu: With the back of a knife. A certain old man said to him, Delete your [teaching] on account of what R. Hiyya taught: One must not scrape either a new shoe or all old one, nor must he rub his foot with oil while it is in the shoe or sandal;  but one may rub his foot with oil and place it in his shoe or sandal; he may also oil his whole body and roll himself on a leather spread without fear.  R. Hisda said: They learnt this only [if his intention is] to polish it;  but [if it is] to dress it,  it is forbidden. 'To dress it'? surely that is obvious? Moreover, does any one permit it [if he desires] to polish it? — Rather if stated, It was thus stated: R. Hisda said: They learnt this only of a quantity [sufficient merely] to polish it; but [if] the quantity  [is sufficient] to dress it, it is forbidden. Our Rabbis taught: A small[-footed] man must not go out with the shoe of a large[-footed] man,  but he may go out with [too] large a shirt. A woman must not go out with a gaping shoe,  nor may she perform halizah therewith; yet if she does perform halizah therewith, the halizah is valid. And one must not go out with a new shoe: of what shoe did they rule this? Of a woman's shoe.  Bar Kappara taught: They learnt [this] only where she had not gone out therein one hour before nightfall;  but if she went out therein on the eve of the Sabbath, it is permitted. One [Baraitha] taught: A shoe may be removed from its last; while another taught: It may not be removed. There is no difficulty: one is [according to] R. Eliezer, the other [according to] the Rabbis. For we learnt: If a shoe is on the last, — R. Eliezer declares it clean, while the Sages declare it is unclean.  This is well according to Raba, who maintained: It is permitted [to handle] an article whose function is for a forbidden purpose, whether it is required itself or for its place: then it is correct. But on Abaye's view that it may be [handled] for itself, but it is forbidden [to handle it] when its place is required,  what can be said?  — We treat here of one [a shoe] that is loose [on the last].  For it was taught, R. Judah said: If it is loose. it is permitted [to remove it]. The reason [then why it is permitted] is because it is loose. But if it is not loose it is not [permitted]? This is well on Abaye's view that an article whose function is for a forbidden purpose may be [handled] when required for itself, but not when its place [only] is required: then it is correct. But according to Raba, who maintains, it is permitted [to handle it] both when required for itself or when its place is required, what can be said: [for] why particularly a loose [shoe], — even if not loose too it is thus? That  represents R. Judah's view in R. Eliezer's name. For it was taught: R. Judah said in R. Eliezer's name: If it is loose, it is permitted. MISHNAH. A MAN MAY TAKE UP HIS SON WHILE HE HAS A STONE IN HIS HAND OR A BASKET WITH A STONE IN IT; AND UNCLEAN TERUMAH MAY BE HANDLED TOGETHER WITH CLEAN [TERUMAH] OR WITH HULLIN.  R. JUDAH SAID: ONE MAY ALSO REMOVE  THE ADMIXTURE [OF TERUMAH IN HULLIN] WHEN ONE [PART IS NEUTRALIZED] IN A HUNDRED [PARTS]. GEMARA. Raba said: If one carries out  a live child with a purse hanging around its neck, he is culpable on account of the purse; a dead child with a purse hanging around its neck, he is not culpable. 'A live child with a purse hanging around its neck, he is culpable on account of the purse. But let him be culpable on account of the child? — Raba agrees with R. Nathan, who maintained, A living [person] carries himself.  But let the purse be counted as nought in relation to the child? Did we not learn, [If one carries out] a living person in a bed, he is not culpable, even in respect of the bed, because the bed is subsidiary to him? — A bed is accounted as nought in relation to a living person,  but a purse is not accounted as nought in relation to the child. 'A dead child with a purse hanging around its neck, he is not culpable.' But let him be culpable on account of the child? Raba agrees with R. Simeon, who maintained: One is not culpable on account of a labour unrequired per se. We learnt: A MAN MAY TAKE UP HIS SON WHILE HE HAS A STONE IN HIS HAND?  — The School of R. Jannai said: This refers to a child who pines for his father.  If so,