Shabbat — Daf 119a

עבידנא יומא טבא לרבנן אמר רבא תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן לקמאי לדינא לא מזיגנא רישי אבי סדיא כמה דלא מהפיכנא בזכותי' אמר מר בר רב אשי פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא מ"ט דחביב עלי כגופאי ואין אדם רואה חובה לעצמו

רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה רבה בר רב הונא איקלע לבי רבה בר רב נחמן קריבו ליה תלת סאוי טחיי א"ל מי הוה ידעיתון דאתינא אמרו ליה מי עדיפת לן מינה

רבי אבא זבן בתליסר אסתירי פשיטי בישרא מתליסר טבחי ומשלים להו אצינורא דדשא ואמר להו אשור הייא אשור הייא ר' אבהו הוה יתיב אתכתקא דשינא ומושיף נורא רב ענן לביש גונדא דתנא דבי רבי ישמעאל בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו

רב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא רב הונא מדליק שרגי רב פפא גדיל פתילתא רב חסדא פרים סילקא רבה ורב יוסף מצלחי ציבי ר' זירא מצתת צתותי רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק אמר אילו מקלעין לי ר' אמי ור' אסי מי לא מכתיפנא קמייהו ואיכא דאמרי ר' אמי ורבי אסי מכתפי ועיילי מכתפי ונפקי אמרי אילו איקלע לן רבי יוחנן מי לא מכתפינן קמיה

יוסף מוקיר שבי הוה ההוא נכרי בשבבותיה דהוה נפישי נכסיה טובא אמרי ליה כלדאי כולהו נכסי יוסף מוקר שבי אכיל להו אזל זבנינהו לכולהו ניכסי זבן בהו מרגניתא אותבה בסייניה בהדי דקא עבר מברא אפרחיה זיקא שדייה במיא בלעיה כוורא אסקוה אייתוה אפניא דמעלי שבתא אמרי מאן זבין כי השתא אמרי להו זילו אמטיוהו לגבי יוסף מוקר שבי דרגיל דזבין אמטיוה ניהליה זבניה קרעיה אשכח ביה מרגניתא זבניה בתליסר עיליתא דדינרי דדהבא פגע ביה ההוא סבא אמר מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא

בעא מיניה רבי מר' ישמעאל ברבי יוסי עשירים שבא"י במה הן זוכין א"ל בשביל שמעשרין שנאמר (דברים יד, כב) עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר שבבבל במה הן זוכין א"ל בשביל שמכבדין את התורה

ושבשאר ארצות במה הן זוכין א"ל בשביל שמכבדין את השבת דאמר רבי חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא והביאו לפניו שלחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו וקערות וכוסות וקיתוניות וצלוחיות קבועות בו ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים ובשמים וכשמניחים אותו אומרים (תהלים כד, א) לה' הארץ ומלואה וגו' וכשמסלקין אותו אומרים (תהלים קטו, טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם אמרתי לו בני במה זכית לכך אמר לי קצב הייתי ומכל בהמה שהיתה נאה אמרתי זו תהא לשבת אמרתי לו [אשריך שזכית] וברוך המקום שזיכך לכך

א"ל קיסר לרבי יהושע בן חנניא מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף אמר לו תבלין אחד יש לנו ושבת שמו שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף אמר לו תן לנו הימנו אמר לו כל המשמר את השבת מועיל לו ושאינו משמר את השבת אינו מועיל לו

א"ל ריש גלותא לרב המנונא מאי דכתיב (ישעיהו נח, יג) ולקדוש ה' מכובד א"ל זה יוה"כ שאין בו לא אכילה ולא שתיה אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה וכבדתו רב אמר להקדים ושמואל אמר לאחר אמרו ליה בני רב פפא בר אבא לרב פפא כגון אנן דשכיח לן בישרא וחמרא כל יומא במאי נישנייה אמר להו אי רגיליתו לאקדומי אחרוה אי רגיליתו לאחרוה אקדמוה רב ששת בקיטא מותיב להו לרבנן היכא דמטיא שימשא בסיתוא מותיב להו לרבנן היכא דמטיא טולא כי היכי דליקומו הייא ר' זירא

I made it a festive day for the scholars. Raba said: May I be rewarded for that when a disciple came before me in a lawsuit, I did not lay my head upon my pillow before I had sought [points in] his favour.  Mar son of R. Ashi said: I am unfit to judge in a scholar's lawsuit. What is the reason? He is as dear to me as myself, and a man cannot see [anything] to his own disadvantage. R. Hanina robed himself and stood at sunset of Sabbath eve [and] exclaimed, 'Come and let us go forth to welcome the queen Sabbath.'  R. Jannai donned his robes, on Sabbath eve and exclaimed, 'Come, O bride, Come, O bride!' Rabbah son of R. Huna visited the home of Rabbah son of R. Nahman, [and] was offered three se'ahs of oiled cakes. 'Did you know that I was coming?' asked he. 'Are you then more important  to us than it [the Sabbath]?' replied he. R. Abba bought meat for thirteen istira peshita  from thirteen butchers  and handed it over to them [his servants]  as soon as the door was turned  and urged them, 'Make haste, Quick Make haste, Quick!' R. Abbabu used to sit on an ivory stool and fan the fire. R. 'Anan used to wear an overall;  for the School of R. Ishmael taught: The clothes in which one cooks a dish for his master, let him not pour out  a cup [of wine] for his master in them. R. Safra would singe the head [of an animal]. Raba salted shibuta.  R. Huna lit the lamp. R. Papa plaited the wicks. R. Hisda cut up the beetroots. Rabbah and R. Joseph chopped wood. R. Zera kindled the fire. R. Nahman b. Isaac carried  in and out,  saying,'If R. Ammi and R. Assi visited me, would I not carry for them?'Others state: R. Ammi and R. Assi carried in and out, saying, 'If R. Johanan visited us, would we not carry before him?' Joseph-who-honours-the-Sabbaths had in his victory a certain gentile who owned much property. Soothsayers  told him, 'Joseph-who-honours-the-Sabbaths will consume all your property.  — [So] he went, sold all his property, and bought a precious stone with the proceeds, which he set in his turban. As he was crossing a bridge the wind blew it off and cast it into the water, [and] a fish swallowed it. [Subsequently] it [the fish] was hauled up and brought [to market] on the Sabbath eve towards sunset. 'Who will buy now?' cried they. 'Go and take them to Joseph-who-honours-the-Sabbaths,' they were told, 'as he is accustomed to buy.' So they took it to him. He bought it, opened it, found the jewel therein, and sold it for thirteen roomfuls  of gold denarii.  A certain old man met him [and] said, 'He who lends to the Sabbath,  the Sabbath repays him.' Rabbi asked R. Ishmael son of R. Jose, The wealthy in Palestine, whereby do they merit [wealth]?  — Because they give tithes, he replied, as it is written, 'Asser te'asser  [which means], give tithes ['asser] so that thou mayest become wealthy [tith'asser].  Those in Babylon, wherewith do they merit [it]? — Because they honour the Torah, replied he. And those in other countries, whereby do they merit it? — Because they honour the Sabbath, answered he. For R. Hiyya b. Abba related: I was once a guest of a man in Laodicea,  and a golden table was brought before him, which had to be carried by sixteen men; sixteen silver chains were fixed in it, and plates, goblets, pitchers and flasks were set thereon, thereon,  and upon it were all kinds of food, dainties and spices. When they set it down they recited, The earth is the Lord's, and the fulness thereof;  and when they removed it [after the meal] they recited, The heavens are the heavens of the Lord, But the earth hath he given to the children of men.  Said I to him, 'My son! whereby hast thou merited this?' 'I was a butcher,' replied he, 'and of every fine beast I used to say, "'This shall be for the Sabbath"'. Said I to him, 'Happy art thou that thou hast [so] merited, and praised be the Omnipresent who has permitted thee to enjoy [all] this.' The emperor said to R. Joshua b. Hanania,  'Why has the Sabbath dish such a fragrant odour?' 'We have a certain seasoning,' replied he, 'called the Sabbath, which we put into it, and that gives it a fragrant odour.' 'Give us some of it,' asked he. 'To him who keeps the Sabbath,' retorted he, 'it is efficacious; but to him who does not keep the Sabbath it is of no use.' The Resh Galutha  asked R. Hamnuna: What is meant by the verse, [and thou shalt call …] the holy of the Lord honourable?  — This  refers to the Day of Atonement, replied he, in which there is neither eating nor drinking, [hence] the Torah instructed, Honour it with clean [festive] garments. And thou shalt honour it:  Rab said: By fixing [it] earlier;  Samuel maintained: By postponing [it].  The sons of R. Papa b. Abba asked R. Papa: We, for instance, who have meat and wine every day, how shall we mark a change? If you are accustomed to [dine] early,  postpone it, if you are accustomed to [dine] late, have it earlier, answered he. R. Shesheth used to place his scholars in a place exposed to the sun in summer, and in a shady place in winter, so that they should arise quickly.  R. Zera