Sanhedrin — Daf 92b

ואם תאמר אותן שנים שעתיד הקב"ה לחדש בהן את עולמו שנאמר (ישעיהו ב, יא) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא צדיקים מה הן עושין הקב"ה עושה להם כנפים כנשרים ושטין על פני המים שנאמר (תהלים מו, ג) על כן לא נירא בהמיר ארץ במוט הרים בלב ימים ושמא תאמר יש להם צער ת"ל (ישעיהו מ, לא) וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו

ונילף ממתים שהחיה יחזקאל סבר לה כמאן דאמר באמת משל היה

דתניא ר"א אומר מתים שהחיה יחזקאל עמדו על רגליהם ואמרו שירה ומתו מה שירה אמרו ה' ממית בצדק ומחיה ברחמים ר' יהושע אומר שירה זו אמרו (שמואל א ב, ו) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל ר' יהודה אומר אמת משל היה

אמר לו רבי נחמיה אם אמת למה משל ואם משל למה אמת אלא באמת משל היה ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי אומר מתים שהחיה יחזקאל עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות עמד ר"י בן בתירא על רגליו ואמר אני מבני בניהם והללו תפילין שהניח לי אבי אבא מהם

ומאן נינהו מתים שהחיה יחזקאל

אמר רב אלו בני אפרים שמנו לקץ וטעו שנאמר (דברי הימים א ז, כ) ובני אפרים שותלח וברד בנו ותחת בנו ואלעדה בנו ותחת בנו וזבד בנו ושותלח בנו ועזר (ואלעזר) [ואלעד] והרגום אנשי גת הנולדים בארץ וגו' וכתיב (דברי הימים א ז, כב) ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים ויבאו אחיו לנחמו

ושמואל אמר אלו בני אדם שכפרו בתחיית המתים שנאמר (יחזקאל לז, יא) ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו

ר' ירמיה בר אבא אמר אלו בני אדם שאין בהן לחלוחית של מצוה שנאמר (יחזקאל לז, ד) העצמות היבשות שמעו דבר ה'

ר' יצחק נפחא אמר אלו בני אדם שחיפו את ההיכל כולו שקצים ורמשים שנאמר (יחזקאל ח, י) ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל מחוקה על הקיר סביב וגו' וכתיב התם (יחזקאל לז, ב) והעבירני עליהם סביב סביב

ר' יוחנן אמר אלו מתים שבבקעת דורא וא"ר יוחנן מנהר אשל עד רבת בקעת דורא שבשעה שהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל היו בהן בחורים שהיו מגנין את החמה ביופיין והיו כשדיות רואות אותן ושופעות זבות אמרו לבעליהן ובעליהן למלך צוה המלך והרגום ועדיין היו שופעות זבות צוה המלך ורמסום

תנו רבנן בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש אמר לו הקב"ה ליחזקאל לך והחייה מתים בבקעת דורא כיון שהחייה אותן באו עצמות וטפחו לו לאותו רשע על פניו אמר מה טיבן של אלו אמרו לו חבריהן של אלו מחיה מתים בבקעת דורא פתח ואמר (דניאל ג, לג) אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותיה מלכות עלם ושלטניה עם דר ודר וגו'

א"ר יצחק יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע שאילמלא (לא) בא מלאך וסטרו על פיו ביקש לגנות כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים

ת"ר ששה נסים נעשו באותו היום ואלו הן צף הכבשן ונפרץ הכבשן והומק סודו ונהפך צלם על פניו ונשרפו ארבע מלכיות והחייה יחזקאל את המתים בבקעת דורא

וכולהו גמרא וארבע מלכיות קרא דכתיב (דניאל ג, ב) ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחוותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטוני מדינתא וגו' וכתיב איתי גוברין יהודאין וכתיב ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחוותא והדברי מלכא חזיין לגבריא אלך וגו'

תני דבי רבי אליעזר בן יעקב אפילו בשעת הסכנה לא ישנה אדם את עצמו מן הרבנות שלו שנאמר (דניאל ג, כא) באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטשיהון וכרבלתהון וגו'

אמר רבי יוחנן

R. Eliezer the son of R. Jose the Galilean said: The dead whom Ezekiel revived went up to Palestine, married wives and begat sons and daughters. R. Judah b. Bathyra rose up and said: I am one of their descendants, and these are the tefillin  which my grandfather left me [as an heirloom] from them. Now, who were they whom Ezekiel revived? — Rab said: They were the Ephraimites, who counted [the years] to the end [of the Egyptian bondage], but erred therein,  as it is written, And the sons of Ephraim; Shuthelah, and Bared his son, and Tahath his son, and Eladah his son, and Tahath his son. And Zabad his son, and Shuthelah his son, and Ezzer, and Elead, whom the men of Gath that were born in that land slew.  And it is written, And Ephraim their father mourned many days, and his brethren came to comfort him. Samuel said: They were those who denied resurrection, as it is written, Then he said unto me, Son of man, these bones are the whole house of Israel; behold, they say, Our bones are dried, and our hope is lost: we are cut off for our parts. R. Jeremiah b. Abba said: They were the men who lacked the [vitalizing] sap of good deeds, as it is written, O ye dry bones, head the word of the Lord. R. Isaac Nappaha said: They were the men who covered the whole Temple with abominations and creeping things, as it is written, So I went in and saw; and behold every form of creeping things, and abominable beasts, and all the idols of the house of Israel, portrayed upon the wall round about:  whilst there [in the case of the dry bones] it is written, And caused me to pass by them round about. R. Johanan said: They were the dead of the plain of Dura.  R. Johanan also said: The plain of Dura extends from the river Eshel to Rabbath. Amongst the Israelites whom Nebuchadnezzar drove into exile there were young men who shamed the sun by their beauty. The Chaldean women, looking upon them, were inflamed with passion. Their husbands, being informed thereof, reported it to the king, who ordered the execution of these exiles; yet they still burned with desire:  so by royal command they were trampled [out of recognition]. Our Rabbis taught: When the wicked Nebuchadnezzar threw Hananiah, Mishael and Azariah into the fiery furnace, the Holy One, blessed be He, said to Ezekiel: 'Go and resurrect the dead in the plain of Dura.' This being done, the bones came and smote the wicked man upon his face. 'What kind of bones are these!' he exclaimed. They [his courtiers] answered him, 'Their companion  is resurrecting the dead in the plain of Dura.' Thereupon he broke into utterance, How great are His signs, and how mighty are His wonders! His kingdom is an everlasting kingdom, and His dominion is from generation to generation!  R. Isaac said: May molten gold be poured into the mouth of that wicked man [sc. Nebuchadnezzar]! Had not an angel come and struck him upon his mouth he would have eclipsed  all the songs and praises uttered by David in the Book of Psalms. Our Rabbis taught: Six miracles were wrought on that day, viz.: [i] The furnace floated upward;  [ii] its walls [partly] fell in;  [iii] its foundations crumbled [with the heat];  [iv] the image [which Nebuchadnezzar had set up to be worshipped] was overthrown upon its face; [v] four royal suites were burned;  [vi] Ezekiel resurrected the dead in the valley of Dura. All these are [known by] tradition, but [that pertaining to] the four royal suites is Scriptural, for it is written, Then Nebuchadnezzar the king sent to gather together the princes, the governors, and the captains, the judges, the treasurers, the counsellors, the sheriffs, and all the rulers of the provinces, [to come to the dedication of the image etc.];  and it is further written, There are certain Jews […serve not thy god etc.];  also, And the princes, governors and captains, and the king's counsellors, being gathered together, saw these men, upon whom the fire had no power. The School of R. Eliezer b. Jacob taught: Even in times of danger one should not lay aside his insignia of office, for it is written, Then these men were bound in their coats, their hosen, and their hats, and their other garments etc. R. Johanan said: