Sanhedrin — Daf 87a

במופלא שבב"ד הכתוב מדבר ממך זה יועץ וכן הוא אומר (נחום א, יא) ממך יצא חושב על ה' רעה יועץ בליעל דבר זו הלכה למשפט זה הדין

בין דם לדם בין דם נדה דם לידה דם זיבה בין דין לדין בין דיני נפשות דיני ממונות דיני מכות בין נגע לנגע בין נגעי אדם נגעי בתים נגעי בגדים

דברי אלו החרמים והערכין וההקדשות ריבות זו השקאת סוטה ועריפת עגלה וטהרת מצורע בשעריך זו לקט שכחה ופאה

וקמת מב"ד ועלית מלמד שבית המקדש גבוה מא"י וא"י גבוה מכל הארצות אל המקום מלמד שהמקום גורם

בשלמא בית המקדש גבוה מא"י דכתיב ועלית אלא א"י גבוה מכל הארצות מנא ליה דכתיב (ירמיהו כג, ז) לכן הנה ימים באים נאם ה' (לא יאמר) חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם

תנו רבנן זקן ממרא אינו חייב אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת דברי ר"מ רבי יהודה אומר על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים ר"ש אומר אפילו דקדוק אחד מדקדוקי סופרים

מאי טעמא דר"מ גמר דבר דבר כתיב הכא (דברים יז, ח) כי יפלא ממך דבר למשפט וכתיב התם (ויקרא ד, יג) ונעלם דבר מעיני הקהל מה להלן דבר שחייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת

ור' יהודה (דברים יז, יא) על פי התורה אשר יורוך עד דאיכא תורה ויורוך

ור"ש אשר יגידו לך מן המקום ההוא אפילו כל דהו

א"ל רב הונא בר חיננא לרבא תרגמא לי להא מתניתא אליבא דר"מ א"ל רבא לרב פפא פוק תרגמא ליה

כי יפלא במופלא שבב"ד הכתוב מדבר ממך זה יועץ שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים כדתנן הן העידו שמעברים את השנה כל אדר שהיו אומרים עד הפורים

דאי להאי גיסא קא שרי חמץ בפסח ואי להאי גיסא קא שרי חמץ בפסח

דבר זה הלכה זו הלכות אחד עשר דאיתמר עשירי ר' יוחנן אמר עשירי כתשיעי ור"ש בן לקיש אמר עשירי כאחד עשר

רבי יוחנן אמר עשירי כתשיעי מה תשיעי בעי שימור אף עשירי בעי שימור

ר"ל אמר עשירי כאחד עשר מה אחד עשר לא בעי שימור אף עשירי לא בעי שימור

משפט זה הדין

Now, it is correct to say that the Temple was higher than [the rest of] Palestine, since it is written, and thou shalt ascend;  but whence does he  learn that Palestine is more elevated than all other countries?  — From the passage, Therefore, behold the days come, saith the Lord, that they shall no more say, The Lord liveth, which brought up the children of Israel out of the land of Egypt,' But the Lord liveth, which brought up and which led the seed of the house of Israel out of the north country, and from all the countries whither I have driven them;  and they shall dwell in their own land. Our Rabbis taught: A rebellious elder is liable only for a matter the deliberate transgression of which is punished by extinction, whilst the unwitting offence involves a sin offering:  this is R. Meir's view. R. Judah said: For a matter of which the fundamental principle is Biblical, whilst its interpretation is by the Scribes.  R. Simeon said: Even for a single detail arising out of the subtle interpretations of the Rabbis. What is R. Meir's reason? — He draws an analogy from the use of dabar [matter] in two places: Here it is written, If there arise a dabar [matter] too hard for thee in judgement; and elsewhere it is written, [And if the whole congregation of Israel sin through ignorance,] the matter [dabar] being hidden from the eyes of the assembly:  just as there [the reference is to] a provision which if deliberately transgressed is punished by extinction, whilst if unwittingly, involves a sin offering, so here too. And R. Judah?  — [Scripture states:] According to the Torah which they shall teach thee,  intimating that both the Torah [i.e., the basic law] and their [sc. the Scribes,] teaching [i.e., the interpretation thereof] must be involved. Whilst R. Simeon's reason is: [And thou shalt do according to the sentence,] which they of that place shall shew thee,  indicating even the smallest nicety. R. Huna b. Hinena said to Raba, Explain me the above Baraitha  according to R. Meir.  Thereupon Raba said to R. Papa. Go forth and explain it to him. [Thus:] If a matter be outstandingly difficult [yippale]: the Writ refers to an outstanding member, [mufla] of Beth din; 'thee', to a [question needing a] counsellor, who knows how to determine the intercalation of years and fixation of months.  [Now, the rebelliousness of the elder may be in respect of] what we learnt: They testified  that a leap year may be proclaimed during the whole month of Adar. [This testimony was necessary,] because they [i.e., the other Sages] maintained: Only until Purim. [Hence, if the elder flouted the ruling of the great Beth din] in either direction, he permitted leaven to be eaten on the Passover. '"A thing" refers to a [traditional] halachah.' By this is meant the [traditional] halachahs  of the eleventh [day].  For it has been stated: As for the tenth day. R. Johanan maintained that it is as the ninth, whilst R. Simeon b. Lakish ruled that it is as the eleventh. R. Johanan maintained that it is as the ninth: Just as [a blood discharge on] the ninth necessitates observation,  so for an issue on the tenth too observation is required.  But Resh Lakish ruled that the tenth day is as the eleventh: just as [a blood discharge on] the eleventh does not necessitate observation,  so on the tenth too no observation is required. '"In judgment", — this means [a law deduced by] a din.'