Sanhedrin — Daf 86a

תני תנא קמיה דרב ששת א"ל אני שונה רבי שמעון אומר מאחיו עד שיוציאנו מרשות אחיו ואת אמרת חייב תני פטור

מאי קושיא דילמא הא ר"ש הא רבנן

לא ס"ד דאמר ר' יוחנן סתם מתני' ר' מאיר סתם תוספתא ר' נחמיה סתם ספרא רבי יהודה סתם ספרי ר"ש וכולהו אליבא דר"ע:

הגונב בנו: מאי טעמא דרבנן

אמר אביי דאמר קרא (דברים כד, ז) כי ימצא פרט למצוי

א"ל רב פפא לאביי אלא מעתה (דברים כב, כב) כי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל הכי נמי כי ימצא פרט למצוי כגון של בית פלוני דשכיחן גבייהו הכי נמי דפטירי

א"ל אנא מונמצא בידו קאמינא

אמר רבא הלכך הני מיקרי דרדקי ומתנו רבנן כמצויין בידן דמו ופטירי:

גנב מי שחציו וכו': תנן התם רבי יהודה אומר אין לעבדים בושת

מאי טעמא דר' יהודה אמר קרא (דברים כה, יא) כי ינצו אנשים יחדיו איש ואחיו מי שיש לו אחוה יצא עבד שאין לו אחוה

ורבנן אחיו הוא במצות

והכא היכי דריש ר' יהודה

סבר מאחיו לאפוקי עבדים בני ישראל למעוטי מי שחציו עבד וחציו בן חורין מבני ישראל למעוטי מי שחציו עבד וחציו בן חורין הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות

ורבנן מאחיו לאפוקי עבדים לא משמע להו דהא אחיו הוא במצות בני ישראל מבני ישראל חד למעוטי עבד וחד למעוטי מי שחציו עבד וחציו בן חורין

אזהרה לגונב נפש מנין רבי יאשיה אמר (שמות כ, יב) מלא תגנב רבי יוחנן אמר (ויקרא כה, מב) מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגניבה ומר קא חשיב לאו דמכירה

ת"ר (שמות כ, יב) לא תגנוב בגונב נפשות הכתוב מדבר אתה אומר בגונב נפשות או אינו אלא בגונב ממון אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה הכתוב מדבר בנפשות אף כאן בנפשות

תניא אידך (ויקרא יט, יא) לא תגנובו בגונב ממון הכתוב מדבר אתה אומר בגונב ממון או אינו אלא בגונב נפשות אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה הכתוב מדבר בממון אף כאן בממון

איתמר עידי גניבה ועידי מכירה בנפש שהוזמו חזקיה אמר אין נהרגין רבי יוחנן אמר נהרגין

חזקיה דאמר כר"ע דאמר דבר ולא חצי דבר ורבי יוחנן אמר כרבנן דאמרי דבר ואפי' חצי דבר

ומודה חזקיה בעדים האחרונים של בן סורר ומורה שהוזמו שנהרגין מתוך שיכולים לומר הראשונים

Now, a tanna recited [this Baraitha] before R. Shesheth. whereupon he observed: I learned. 'R. Simeon said, [if a man be found stealing a person] from his brethren, [implies that he is not liable unless he] withdraws him from the control of his brethren, [i.e., relations].' yet you say that he is liable!  Read [instead], 'He is exempt.' But what difficulty is this: perhaps the latter is R. Simeon's view [only]. and the former the Rabbis'? — You cannot think so, for R. Johanan said: [The author of] an anonymous Mishnah is R. Meir; of an anonymous Tosefta, N. Nehemiah; of an anonymous [dictum in the] Sifra, R. Judah; in the Sifre, R. Simeon;  and all are taught according to the views of R. Akiba. IF HE ABDUCTS HIS OWN SON, etc. What is the reason of the Rabbis? — Abaye answered, The Writ saith, If a man be found [stealing any of his brethren etc.] thus excluding one [sc. the victim] who is [ever] to be found [with him].  R. Papa said to Abaye: If so, [when Scripture saith,] If a man be found lying with a woman married to a husband,  will you also interpret, 'If [a man] be found, as excluding [a woman] who is immediately accessible [i.e., 'found with him']: e.g., in the house of so and so,  where [the women] are within easy reach,  are they [their lovers] exempt? — He replied: I deduce it from [And he that stealeth a man, and selleth him,] and he be found in his hand.  Raba said: Therefore, the instructors of children and teachers of students are [regarded] as having their charges ready to hand, and hence are not punished [for abducting them]. IF HE KIDNAPPED A SEMI-SLAVE AND SEMI-FREEMAN, etc. We learnt elsewhere: R. Judah said: Slaves have no claim for shame.  What is R. Judah's reason? — The Writ saith, When men strive together, a man with his brother,  teaching that this applies only to] one who has fraternal relationship, thus excluding a slave, who has no fraternal relationship.  But the Rabbis maintain: He [the slave] is his brother in [obligation to fulfil] the [Divine] precepts. Now, in this case [abduction], how is the verse interpreted? — R. Judah maintains, [If a man be found stealing any of his brethren of the children of Israel:] of his brethren excludes slaves; the children of Israel excludes a semi-slave, and a semi-freeman; of the children of Israel  likewise excludes one who is a semi-slave and semi-freeman.  Thus, one limitation follows another, which always indicates extension.  But the Rabbis do not agree that of his brethren excludes slaves, since they are his brethren [in obligation to fulfil] the [Divine] precepts; [whilst as for the double limitation implied in] 'the children of Israel, and of the children of Israel, one excludes a slave, and the other excludes a semi-slave and semi-freeman. Whence do we learn a formal prohibition  against abduction?— R. Josiah said: From Thou shalt not steal.  R. Johanan said: From They shall not be sold as bondsmen.  Now, there is no dispute: one Master states the prohibition for stealing [i.e., abduction], the other Master for selling [the kidnapped person]. Our Rabbis taught: Thou shalt not steal. — 20 Scripture refers to the stealing of human beings. You say, Scripture refers to the stealing of human beings; but perhaps it is not so, the theft of property [lit., 'money'] being meant? — I will tell you: Go forth and learn from the thirteen principles whereby the Torah is interpreted. [one of which is that] a law is interpreted by its general context: of what does the text speak? of [crimes involving] capital punishment: hence this too refers [to a crime involving] capital punishment. Another [Baraitha] taught: Ye shall not steal:  The Writ refers to theft of property. You say thus, but perhaps it is not so, Scripture referring to the theft of human beings? — I will tell you: Go forth and learn from the thirteen principles whereby the Torah is interpreted,[one of which is that] a law is interpreted by its general context. Of what does the text speak? of money matters;  therefore this too refuse to a money [theft]. It has been stated: If the witnesses of the abduction or those of the sale of human being were proved zomemim,  — Hezekiah said: They are not executed; R. Johanan maintained that they are. Now Hezekiah's ruling agrees with the view of R. Akiba, viz., [At the the mouth of two witnesses, or at the mouth of three witnesses, shall] the matter [be established]:  the whole matter, but not half of the matter;  whilst R. Johanan's view agrees with that of the Rabbis, viz., the matter implies even half the matter.  Yet Hezekiah admits in the case of a 'stubborn and rebellious' son, that if the last witnesses were contradicted, they are executed, since the first could say,