Sanhedrin — Daf 83a

לא משום זרות ולא משום טומאה ולא משום מחוסר בגדים ולא משום רחוץ ידים ורגלים

הא מקטר חייב מאי לאו מיתה לא באזהרה

אלא זר נמי לאזהרה והכתיב (במדבר יח, ז) והזר הקרב יומת הא כדאיתא והא כדאיתא

מכלל דיוצק ובולל לאו נמי לא והתניא אזהרה ליוצק ובולל מניין ת"ל (ויקרא כא, ו) קדושים יהיו ולא יחללו מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא

מיתיבי ואלו הן שבמיתה טמא ששימש תיובתא:

גופא ואלו שבמיתה האוכל את הטבל וכהן טמא שאכל תרומה טהורה וזר שאכל את התרומה וזר ששימש וטמא ששימש וטבול יום ששימש ומחוסר בגדים ומחוסר כפרה ושלא רחץ ידים ורגלים ושתויי יין ופרועי ראש

אבל ערל ואונן ויושב אינן במיתה אלא באזהרה בעל מום רבי אומר במיתה וחכ"א באזהרה

הזיד במעילה רבי אומר במיתה וחכ"א באזהרה

האוכל את הטבל מנלן דאמר שמואל משום ר"א מניין לאוכל את הטבל שהוא במיתה דכתיב (ויקרא כב, טו) ולא יחללו את קדשי בני ישראל [את] אשר ירימו לה' בעתידים לתרום הכתוב מדבר

ויליף חילול חילול מתרומה מה להלן במיתה אף כאן במיתה

ונילוף חילול חילול מנותר מה להלן בכרת אף כאן בכרת

מסתברא מתרומה הוה ליה למילף שכן תרומה חוצה לארץ הותרה ברבים פירות פיגול ונותר

אדרבה מנותר הוה ליה למילף שכן פסול אוכל אין לו היתר במקוה הנך נפישן רבינא אמר חילול דרבים מחילול דרבים עדיף

וכהן טמא שאכל תרומה טהורה מנלן דאמר שמואל מניין לכהן טמא שאכל תרומה טהורה שהוא במיתה בידי שמים דכתיב (ויקרא כב, ט) ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא וגו'

טהורה אין טמאה לא דאמר שמואל א"ר אליעזר מניין לכהן טמא שאכל תרומה טמאה שאינו במיתה שנאמר ומתו בו כי יחללוהו

To turn to the main [Baraitha]: The following are liable to death [at the hands of Heaven]: One who ate tebel,  an unclean priest who ate undefiled terumah, a zar or an unclean [priest] who performed [the Temple service], or one who performed it on the day of his ritual bath,  or lacking the proper [priestly] garments, or lacking the [sacrificial] atonement,  one who did not wash his hands and feet, or drank wine, or a priest with over-grown locks.  But the performance of the service by an uncircumcised [priest], an onen.  or by one who officiated whilst sitting is not liable to death, but merely prohibited. If a priest with a blemish [officiated], Rabbi said: He is liable to death; the Sages maintain: He is merely prohibited. If he deliberately transgressed in respect of a trespass offering,  Rabbi said: He is liable to death. and the Sages say: He transgressed a mere prohibition. Now, whence do we know it of one who eats tebel? — As Samuel said on the authority of R. Eliezer: Whence do we know that one who eats tebel is liable to death? From the verse, And they shall not profane the holy things of the children of Israel, which they shall offer to the Lord.  Now, the verse refers to that which is yet to be offered;  and then identity of law is learnt from the use of 'profanation' here and in the case of terumah:  just as there the penalty is death, so here too. But let us rather learn [the penalty] from the use of profanation here and in the case of nothar:  just as there, the penalty is extinction. so here too? — It is logical to make the deduction from terumah, because they are equal in the following points: — [i] terumah, [ii] extra-territoriality, [iii] annulment, [iv] plural form, [v] land produce. [vi] piggul, and [vii] nothar.  On the contrary, should not the deduction rather be made from nothar, since they are alike in the following points: [i] unfitness of food and [ii] no annulment of prohibition by a mikweh?  — Even so, those [tebel and terumah] have more points in common. Rabina answered: The use of the plural form is certainly a stronger link.  And whence do we know that an unclean priest who ate undefiled terumah [is liable to death]? — As Samuel said: Whence do we know that an unclean priest who ate undefiled terumah is punished by death at the hands of Heaven? From the verse, Therefore they shall keep mine ordinance, lest they bear sin for it, and die therefore, if they profane it.  This [however] applies only to undefiled, but not to polluted terumah: for Samuel said in R. Eliezer's name: Whence do we know that an unclean priest who ate unclean is not liable to death? — From the verse, and die therefore, if they profane it: