Sanhedrin — Daf 82b

נשען והולך על מקלו וכיון שהגיע אצל שבטו של שמעון אמר היכן מצינו ששבטו של לוי גדול משל שמעון אמרו הניחו לו אף הוא לעשות צרכיו נכנס התירו פרושין את הדבר

א"ר יוחנן ששה נסים נעשו לו לפנחס אחד שהיה לו לזמרי לפרוש ולא פירש ואחד שהיה לו לדבר ולא דבר ואחד שכוון בזכרותו של איש ובנקבותה של אשה ואחד שלא נשמטו מן הרומח ואחד שבא מלאך והגביה את המשקוף ואחד שבא מלאך והשחית בעם

בא וחבטן לפני המקום אמר לפניו רבש"ע על אלו יפלו כ"ד אלף מישראל שנאמר (במדבר כה, ט) ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף והיינו דכתיב (תהלים קו, ל) ויעמד פנחס ויפלל

אמר רבי אלעזר ויתפלל לא נאמר אלא ויפלל מלמד כביכול שעשה פלילות עם קונו בקשו מלאכי השרת לדחפו אמר להן הניחו לו קנאי בן קנאי הוא משיב חימה בן משיב חימה הוא

התחילו שבטים מבזין אותו ראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת כוכבים והרג נשיא שבט מישראל בא הכתוב ויחסו פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן

א"ל הקב"ה למשה הקדם לו שלום שנאמר (במדבר כה, יב) לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום וראויה כפרה זו שתהא מכפרת והולכת לעולם

אמר רב נחמן אמר רב מאי דכתיב (משלי ל, לא) זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו ד' מאות ועשרים וארבע בעילות בעל אותו רשע אותו היום והמתין לו פנחס עד שתשש כחו והוא אינו יודע שמלך אלקום עמו

במתניתא תנא ששים עד שנעשה כביצה המוזרת והיא היתה כערוגה מליאה מים אמר רב כהנא ומושבה בית סאה תני רב יוסף קבר שלה אמה

אמר רב ששת לא כזבי שמה אלא שוילנאי בת צור שמה ולמה נקרא שמה כזבי שכזבה באביה ד"א כזבי שאמרה לאביה כוס בי עם זה

והיינו דאמרי אינשי בין קני לאורבני שוילנאי מאי בעיא בהדי קלפי דקני שוילנאי מאי בעיא גפתה לאמה

א"ר יוחנן חמשה שמות יש לו זמרי ובן סלוא ושאול ובן הכנענית ושלומיאל בן צורי שדי זמרי על שנעשה כביצה המוזרת בן סלוא על שהסליא עונות של משפחתו שאול על שהשאיל עצמו לדבר עבירה בן הכנענית על שעשה מעשה כנען ומה שמו שלומיאל בן צורי שדי שמו:

כהן ששימש בטומאה: בעא מיניה רב אחא בר הונא מרב ששת כהן ששימש בטומאה חייב מיתה בידי שמים או אין חייב מיתה בידי שמים

א"ל תניתוה כהן ששימש בטומאה אין אחיו הכהנים מביאין אותו לב"ד אלא פירחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ופוצעין את מוחו בגיזרין ואי ס"ד מחייב בידי שמים לישבקיה דליקטול בידי שמים אלא מאי אינו חייב

מי איכא מידי דרחמנא פטריה ואנן ניקום וניקטול ליה ולא והתנן מי שלקה ושנה ב"ד מכניסין אותו לכיפה רחמנא פטריה ואנן קטלינן ליה האמר ר' ירמיה אמר ר"ל במלקות של כריתות עסקינן דגברא בר קטלא הוא

והא גונב הקסוה האמר רב יהודה בכלי שרת עסקינן ורמיזא (במדבר ד, כ) לא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו

והא המקלל את הקוסם הא תני רב יוסף יכה קוסם את קוסמו דמיחזי כמברך את השם

והא בועל את הכותית הא אקריוה לרב כהנא בחלמיה ואדכריה רב לגמריה

איתיביה היוצק והבולל והפותת המולח המניף המגיש והמסדר את השולחן המטיב את הנרות והקומץ והמקבל דמים בחוץ פטור

ואין חייבין עליהן

R. Nahman said in Rab's name: What is meant by, A greyhound [zarzir mathnaim, lit, 'energetic of loins']: an he goat also [tayish]; and a king, against whom there is no rising up?  — That wicked man, [sc. Zimri] cohabited four hundred and twenty-four times,  that day, R. Sheshet said: Her name was not Cozbi, but Shewilanai the daughter of Zur. Why then was she called Cozbi? Because she falsified  her father's teachings.  Another interpretation is: She said to her father, 'Devour me [kosbi]  this people,' And thus it is a popular proverb, 'What business hath Shewilanai  by the reeds of the lake? What hath Shewilanai to do amongst the peeling rushes?  She prostitutes her mother.' R. Johanan said: [Zimri] had five names: Zimri, the son of Salu, Saul, the son of the Canaanitish woman, and Shelumiel, the son of Zurishaddai. Zimri, because he became like an addled egg [beza hamuzereth]; the son of Salu, because he outweighed [hisli]  the sins of his family;  Saul, because he lent himself [hish'il fr. sha'al] to sin; the son of the Canaanitish woman, because he acted in a Canaanitish fashion, [i.e., depravedly]; whilst his real name was Shelumiel the son of Zurishaddai. IF A PRIEST PERFORMED THE TEMPLE SERVICE WHILST UNCLEAN R. Abba b. Huna propounded a problem to R. Shesheth: Does a priest who performed the Temple service whilst unclean merit death at the hands of Heaven or not? — He replied: We learnt it: IF A PRIEST PERFORMED THE TEMPLE SERVICE WHILST UNCLEAN, HIS BROTHER PRIESTS DO NOT CHARGE HIM AT BETH DIN, BUT THE YOUNG PRIESTS TAKE HIM OUT OF THE TEMPLE COURT AND BREAK HIS SKULL WITH CLUBS. But should you think that he merits death at the hands of Heaven, should he not be left to be slain by Him? Will you say then that he is not so liable? Is there anything for which the Merciful One did not impose a penalty, for which we may kill? — And is there not? But we learnt, ONE WHO WAS TWICE FLAGELLATED IS PLACED BY BETH DIN IN A CELL: thus, the Merciful One exempted him, yet we slay him! — [That is no difficulty;] for did not R. Jeremiah say in the name of Resh Lakish: The reference is to flagellation for an offence punishable by extinction?  hence he is liable to death. But what of one who steals a Kiswah? — [That too causes no difficulty], for did not Rab Judah say: This refers to service vessels, [death for the theft of which] being alluded to in the verse, That they come not to see how the holy things are stolen, lest they [the purloiners] die.  But what of one who CURSES BY ENCHANTMENT?  — [There too,] did not R. Joseph learn, [He curses thus:] May the charm slay the enchanter? So that it is somewhat analagous to blasphemy.  But what of ONE WHO COHABITS WITH A HEATHEN WOMAN? — There too, R. Kahana was made to read [a verse] in his dream, which [on being told to Rab], entirely reminded him of the law. He objected: He who pours [the oil on the meal-offering], mingles [it with the flour], breaks up [the meal-offering cakes], salts [the meal-offering], waves it, presents it [opposite the south west corner of the altar], sets the table [with the shew bread], trims the lamps, takes off the handful [of flour from the meal-offering] or receives the blood. — [if he did any of these] outside [the Temple Court], he is not liable [to extinction]. Nor is punishment incurred for any of these acts