Sanhedrin — Daf 58b

אביו דומיא דאמו ואמו דומיא דאביו לא משכחת לה אלא באחווה

ורבי עקיבא מוטב לאוקמיה באשת אביו דאיקרי ערות אביו לאפוקי אחות אביו דשאר אביו איקרי ערות אביו לא איקרי

ת"ש (שמות ו, כ) ויקח עמרם את יוכבד דודתו מאי לאו דודתו מן האם

לא דודתו מן האב

ת"ש (בראשית כ, יב) וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי מכלל דבת האם אסורה

ותסברא אחותו הואי בת אחיו הואי וכיון דהכי הוא לא שנא מן האב ולא שנא מן האם שריא אלא התם הכי קאמר ליה קורבא דאחות אית לי בהדה מאבא ולא מאמא

ת"ש מפני מה לא נשא אדם את בתו כדי שישא קין את אחותו שנאמר (תהלים פט, ג) כי אמרתי עולם חסד יבנה הא לאו הכי אסירא

כיון דאשתרי אשתרי

אמר רב הונא כותי מותר בבתו וא"ת מפני מה לא נשא אדם את בתו כדי שישא קין את אחותו משום עולם חסד יבנה

ואיכא דאמרי אמר רב הונא כותי אסור בבתו תדע שלא נשא אדם את בתו ולא היא התם היינו טעמא כדי שישא קין את אחותו משום דעולם חסד יבנה

אמר רב חסדא עבד מותר באמו ומותר בבתו יצא מכלל כותי ולכלל ישראל לא בא

כי אתא רב דימי אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה נהרג עליה

מאימת אמר רב נחמן מדקראו לה רביתא דפלניא מאימת התרתה אמר רב הונא משפרעה ראשה בשוק

א"ר אלעזר א"ר חנינא בן נח שבא על אשתו שלא כדרכה חייב שנאמר (בראשית ב, כד) ודבק ולא שלא כדרכה

אמר רבא מי איכא מידי דישראל לא מיחייב וכותי מיחייב

אלא אמר רבא בן נח שבא על אשת חבירו שלא כדרכה פטור מאי טעמא באשתו ולא באשת חבירו ודבק ולא שלא כדרכה

א"ר חנינא עובד כוכבים שהכה את ישראל חייב מיתה שנאמר (שמות ב, יב) ויפן כה וכה וירא כי אין איש [ויך את המצרי] וגו'

וא"ר חנינא הסוטר לועו של ישראל כאילו סוטר לועו של שכינה שנאמר (משלי כ, כה) מוקש אדם ילע קודש:

מגביה עבדו שבת סימן: אמר ריש לקיש המגביה ידו על חבירו אע"פ שלא הכהו נקרא רשע שנאמר (שמות ב, יג) ויאמר לרשע למה תכה רעך למה הכית לא נאמר אלא למה תכה אף על פי שלא הכהו נקרא רשע

(אמר) זעירי א"ר חנינא נקרא חוטא שנאמר (שמואל א ב, טז) ואם לא לקחתי בחזקה וכתיב (שמואל א ב, יז) ותהי חטאת הנערים גדולה מאד

רב הונא אמר תיקצץ ידו שנאמר (איוב לח, טו) וזרוע רמה תשבר רב הונא קץ ידא

ר"א אומר אין לו תקנה אלא קבורה: שנאמר (איוב כב, ח) ואיש זרוע לו הארץ

וא"ר אלעזר לא נתנה קרקע אלא לבעלי זרועות שנאמר ואיש זרוע לו הארץ

ואר"ל מאי דכתיב (משלי יב, יא) עובד אדמתו ישבע לחם אם עושה אדם עצמו כעבד לאדמה ישבע לחם ואם לאו לא ישבע לחם

ואר"ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה שנא' (בראשית ח, כב) ויום ולילה לא ישבותו ואמר מר אזהרה שלהן זו היא מיתתן אמר רבינא אפי' שני בשבת

וליחשבה גבי ז' מצות כי קא חשיב שב ואל תעשה קום עשה לא קא חשיב

Come and hear: And Amram took him Jochebed his father's sister to wife.  Does it not [presumably] mean his father's sister on her mother's side [too]?  — No. It means his father's paternal sister. Come and hear: And yet indeed she is my sister; she is the daughter of my father, but not of my mother.  Does not this prove that his mother's daughter is forbidden?  — Now, is this logical: was she then his sister? She was his brother's daughter, and therefore, whether by his father or mother,  permitted to him. But Abram declared to him [i.e., Abimelech] thus: I am fraternally related to her, [i.e., she is my brother's daughter] on my father's side [i.e., my brother by my father] but not on my mother's side. Come and hear! Why did not Adam marry his daughter?  So that Cain should marry his sister, as it is written, For I said, the world shall be built up by grace.  But otherwise, she would have been forbidden [to Cain]?  — Once however that it was permitted, it remained so. R. Huna said: A heathen may marry his daughter. But should you ask, If so, why did not Adam marry his daughter? — In order that Cain might marry his sister, that the world might be built up by grace. Others give this version: R. Huna said: A heathen may not marry his daughter; the proof being that Adam did not marry his daughter. But that proof is fallacious: The reason was that Cain should marry his sister, so that the world should be built up by [Adam's] grace. R. Hisda said: A heathen slave [owned by a Jew] may marry his daughter and his mother, for he has lost the status of a heathen, but has not yet attained that of a Jew.  When R. Dimi came,  he said in the name of R. Eleazar in the name of R. Hanina: A heathen who allotted a bondwoman to his slave [for concubinage] and then took her for himself is executed on her account. From when [is she regarded as the particular concubine of that slave]? — R. Nahman said: When she is referred to as so and so's mistress.  When is she R. Eleazar said in R. Hanina's name: If a heathen had an unnatural connection with his wife, he incurs guilt; for it is written, and he shall cleave, which excludes unnatural intercourse.18 Raba objected: Is there anything for which a Jew is not punishable and a heathen is?19  But Raba said thus: A heathen who violates his neighbour's wife unnaturally is free from punishment — Why so? — [Scripture saith:] To his wife, but not to his neighbour's; and he shall cleave, which excludes unnatural intercourse.20 R. Hanina said: If a heathen smites a Jew, he is worthy of death,  for it is written, And he looked this way and that way, and when he saw that there was no man, he slew the Egyptian.22  R. Hanina also said: He who smites an Israelite on the jaw, is as though he had thus assaulted the Divine Presence; for it is written, one who smiteth  man [i.e. an Israelite] attacketh  the Holy One.