Sanhedrin — Daf 53a

בשלמא לר' יונתן כדקא מפרש רבי טעמא אלא לרבי יאשיה ממאי דאיכא חנק בעולם אימא סייף

אמר רבא ארבע מיתות גמרא גמירי להו

מאי לא מפני שהיא קלה קמיפלגי בפלוגתא דרבי שמעון ורבנן

א"ל רבי זירא לאביי שאר הנסקלין דלא כתיב בהו סקילה דגמרי מאוב וידעוני במאי גמרי במות יומתו גמרי או בדמיהם בם גמרי

א"ל בדמיהם דמיהם בם גמרי דאי במות יומתו גמרי דמיהם דמיהם למה לי

אלא מאי בדמיהם דמיהם גמרי מות יומתו למה לי

כדתניא (במדבר לה, כא) מות יומת המכה רוצח הוא אין לי אלא במיתה הכתובה בו מניין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו שאתה ממיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו תלמוד לומר מות יומת המכה מ"מ

אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא ואי במות יומתו גמרי מאי קא קשיא ליה

אילימא אשת איש קא קשיא ליה למיתי ולמיגמר מות יומת מאוב וידעוני מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה

מדאמר רחמנא ארוסה בסקילה מכלל דנשואה לאו בסקילה

ואלא מכה אביו ואמו קא קשיא ליה למיתי ולמיגמר מאוב וידעוני

עד דגמרי מאוב וידעוני ליגמרו מאשת איש דאי אתה רשאי למושכה להחמיר עליה אלא להקל עליה

אמר ליה שאר הנסקלין גופייהו קא קשיא ליה דאי במות יומת גמרי עד דגמרי מאוב וידעוני ליגמרו מאשת איש:

מתני׳ אלו הן הנסקלין הבא על האם ועל אשת האב ועל הכלה ועל הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה והמגדף והעובד עבודת כוכבים והנותן מזרעו למולך ובעל אוב וידעוני והמחלל את השבת והמקלל אביו ואמו והבא על נערה המאורסה והמסית והמדיח והמכשף ובן סורר ומורה

הבא על האם חייב עליה משום אם ומשום אשת אב רבי יהודה אומר אינו חייב אלא משום האם בלבד

הבא על אשת אב חייב משום אשת אב ומשום אשת איש בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו בין מן האירוסין בין מן הנישואין

הבא על כלתו חייב עליה משום כלתו ומשום אשת איש בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו בין מן האירוסין בין מן הנישואין:

גמ׳ תניא רבי יהודה אומר אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא משום האם בלבד

מאי אינה ראויה לו אילימא חייבי כריתות וחייבי מיתות בית דין מכלל דרבנן סברי אע"ג דאינה ראויה לו הא לית ליה קידושין בגווה

אלא חייבי לאוין ור' יהודה סבר לה כרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין

מתיב רב אושעיא איסור מצוה ואיסור קדושה חולצות ולא מתייבמות

Now, R. Jonathan's view raises no difficulty, its reason being explained by Rabbi. But on R. Josiah's view, how do we know that there is death by strangulation at all; perhaps the sword is meant?  — Raba replied: It is a tradition that there are four deaths. Why does R. Jonathan say, 'not because strangulation is the most lenient death'? — Because his dispute with R. Josiah is on the same lines as that of R. Simeon and the Rabbis. R. Zera asked of Abaye; Those who are stoned, but in whose case Scripture does not explicitly decree stoning,  so that we derive the penalty by analogy of a necromancer, or a wizard,  from which phrase do we deduce it: from 'they shall surely be put to death', or from 'their blood shall be upon them'?  — He replied: It is deduced from the phrase 'their blood shall be upon them', for if it is inferred from the passage 'they shall surely be put to death', what need is there of the words 'their blood shall be upon them'? But do you say that it is deduced from 'their blood shall be upon them'; what need is there then of the phrase 'they shall surely be put to death'? — Even as it has been taught: He that smote him shall surely be put to death; for he is a murderer.  I only know that he may be executed with the death that is decreed for him: Whence do I know that if you cannot execute him with that death, you may execute him with any other death? — From the verse: He that smote him shall surely be put to death, implying in any manner possible. R. Aha of Difti questioned Rabina: Now, had the deduction been from the phrase, they shall surely be put to death — what would be R. Zera's difficulty?  Shall we say that his difficulty would be in respect of [adultery with] a married woman,  namely, that we ought to learn the manner of death from the law of a necromancer or a wizard; just as there it is stoning, so here too?  But since the Divine Law ordained stoning for an arusah,  it follows that a nesu'ah is not stoned!  If, again, the difficulty would arise in respect of one who smites his father or mother;  namely, that we ought to learn [by analogy of a necromancer or a wizard [that he is stoned]?  But instead of deducing it from the necromancer, etc., deduce it rather from adultery with a married woman [who is strangled], since you may not make a deduction in favour of a stringent penalty in preference to a lenient one.  — He replied: His difficulty would be in respect of all others who are stoned, for if it [the punishment of them by stoning] is deduced from the phrase, they shall surely be put to death, why deduce it from a necromancer and a wizard; deduce it rather from the adultery of a married woman? MISHNAH. THE FOLLOWING ARE STONED: HE WHO COMMITS INCEST WITH HIS MOTHER, HIS FATHER'S WIFE, OR HIS DAUGHTER-IN-LAW; HE WHO SEXUALLY ABUSES A MALE OR BEAST; A WOMAN WHO COMMITS BESTIALITY WITH A BEAST; A BLASPHEMER; AN IDOLATER; HE WHO GIVES OF HIS SEED TO MOLECH; A NECROMANCER OR A WIZARD; ONE WHO DESECRATES THE SABBATH; HE WHO CURSES HIS FATHER OR MOTHER; HE WHO COMMITS ADULTERY WITH A BETROTHED MAIDEN; HE WHO INCITES [INDIVIDUALS TO IDOLATRY]; HE WHO SEDUCES [A WHOLE TOWN TO IDOLATRY];  A SORCERER; AND A WAYWARD AND REBELLIOUS SON. ONE WHO [UNWITTINGLY] COMMITS INCEST WITH HIS MOTHER INCURS A PENALTY IN RESPECT OF HER BOTH AS HIS MOTHER AND AS HIS FATHER'S WIFE.  R. JUDAH SAID: HE IS LIABLE IN RESPECT OF HER AS HIS MOTHER ONLY. ONE WHO COMMITS INCEST WITH HIS FATHER'S WIFE INCURS A PENALTY IN RESPECT OF HER BOTH AS HIS FATHER'S WIFE, AND AS A MARRIED WOMAN. [HE IS GUILTY IN RESPECT OF THE FORMER] BOTH DURING HIS FATHER'S LIFETIME AND AFTER HIS DEATH, WHETHER SHE WAS WIDOWED FROM ERUSIN  OR FROM NESU'IN.  HE WHO COMMITS INCEST WITH HIS DAUGHTER-IN-LAW INCURS A PENALTY IN RESPECT OF HER BOTH AS HIS DAUGHTER-IN-LAW AND AS A MARRIED WOMAN. [HE IS GUILTY IN RESPECT OF THE FORMER] BOTH DURING HIS SON'S LIFETIME AND AFTER HIS DEATH, WHETHER SHE WAS WIDOWED FROM ERUSIN OR FROM NESU'IN. GEMARA. It has been taught: R. Judah said: If his mother was unfit for his father, he is guilty only in respect of her maternal relationship to him. What is meant by unfit for him? Shall we say, forbidden to him on pain of extermination  or death inflicted by the Beth din? This would prove that the Rabbis  hold that even for such he incurs a twofold penalty. But how so, seeing that his father cannot be legally married to her at all?  — Hence it must refer to a woman who is forbidden to him in virtue of a negative precept,  R. Judah agreeing with R. Akiba, who holds that Kiddushin is not valid between those who are interdicted to each other by a negative command. R. Oshaia objected: [We have learnt:] A woman who is forbidden [to her deceased husband's brother] by a positive precept, or on the score of sanctity, must perform the halizah ceremony,  but may not marry her brother-in-law.