Sanhedrin — Daf 26b

אמרו ליה משירייתך היכא אמר הדרו בי אמרו ליה אם כן אחוכי קא מחייכת בן נקבוהו בעקביו ותלאוהו בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותו על הקוצים ועל הברקנין

אמר רבי אלעזר שבנא בעל הנאה היה כתיב הכא (ישעיהו כב, טו) לך בא אל הסוכן הזה וכתיב התם (מלכים א א, ב) ותהי לו סוכנת

(ואומר) (תהלים יא, ג) כי השתות יהרסון צדיק מה פעל רב יהודה ורב עינא חד אמר אילו חזקיה וסיעתו נהרסים צדיק מה פעל וחד אמר אילו בית המקדש יהרס צדיק מה פעל ועולא אמר אילו מחשבותיו של אותו רשע אינן נהרסות צדיק מה פעל

בשלמא למאן דאמר אילו מחשבותיו של אותו רשע היינו דכתיב כי השתות יהרסון

ולמ"ד בית המקדש נמי דתנן אבן היתה שם מימות נביאים הראשונים ושתייה היתה נקראת

אלא למ"ד חזקיה וסיעתו היכא אשכחן צדיקי דאיקרו שתות

דכתיב (שמואל א ב, ח) כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל ואיבעית אימא מהכא (ישעיהו כח, כט) הפליא עצה הגדיל תושיה

א"ר חנן למה נקרא שמה תושיה מפני שהיא מתשת כחו של אדם דבר אחר תושיה שניתנה בחשאי מפני השטן דבר אחר תושיה דברים של תוהו שהעולם משותת עליהם

אמר עולא מחשבה מועלת אפילו לד"ת שנאמר (איוב ה, יב) מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה

אמר רבה אם עסוקין לשמה אינה מועלת שנאמר (משלי יט, כא) רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום עצה שיש בה דבר ה' היא תקום לעולם:

אמר ר' יהודה אימתי: א"ר אבהו א"ר אלעזר הלכה כרבי יהודה

וא"ר אבהו אמר רבי אלעזר כולן צריכין הכרזה בבית דין

רועה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעי הכרזה וחד אמר לא בעי הכרזה

בשלמא למ"ד לא בעי הכרזה היינו דאמר רב יהודה אמר רב סתם רועה פסול אלא למ"ד בעי הכרזה מאי סתם רועה פסול

דבסתמא מכרזינן עליה

ההיא מתנה דהוו חתימי עלה תרין גזלנין סבר רב פפא בר שמואל לאכשורה דהא לא אכרזינן עלייהו

אמר ליה רבא נהי דבעינן הכרזה בגזלן דרבנן בגזלן דאורייתא מי בעינן הכרזה:

סימן דב"ר ועריו"ת גנ"ב:

אמר רב נחמן אוכלי דבר אחר פסולין לעדות

הני מילי בפרהסיא אבל בצינעה לא ובפרהסיא נמי לא אמרן אלא דאפשר ליה לאיתזוני בצינעה וקא מבזי נפשיה בפרהסיא אבל לא אפשר ליה חיותיה הוא

אמר רב נחמן החשוד על העריות כשר לעדות אמר רב ששת עני מרי ארבעין בכתפיה וכשר

אמר רבא ומודה רב נחמן לענין עדות אשה שהוא פסול אמר רבינא ואיתימא רב פפא לא אמרן אלא לאפוקה אבל לעיולה לית לן בה

פשיטא מהו דתימא הא עדיפא ליה דכתיב (משלי ט, יז) מים גנובים ימתקו וגו' קמ"ל דכמה דקיימא הכי שכיחא ליה

ואמר רב נחמן גנב ניסן וגנב תשרי לא שמיה גנב

הני מילי באריסא ודבר מועט ובדבר שנגמרה מלאכתו

איכריה דרב זביד חד גנב קבא דשערי ופסליה וחד גנב קיבורא דאהיני ופסליה

הנהו קבוראי דקבור נפשא ביום טוב ראשון של עצרת שמתינהו רב פפא ופסלינהו לעדות ואכשרינהו רב הונא בריה דרב יהושע

אמר ליה רב פפא והא רשעים נינהו סברי מצוה קא עבדי

והא קא משמתינא להו סברי כפרה קא עבדי לן רבנן:

איתמר

R. Eliezer said: Shebna was a Sybarite. Here it is written, Get thee unto ha-soken [the steward];  and elsewhere it is written, And she [the Shunamite] became a sokeneth [companion] unto him. When the foundations [ha-shathoth] are destroyed, what hath the righteous wrought?  Rab Judah and R. 'Ena [both explained the verse]. One interpreted it thus: If Hezekiah and his followers had been destroyed [by the plot of Shebna], what would the Righteous [sc. God] have achieved?  The other: If the Temple had been destroyed, what would the Righteous have achieved?  'Ulla interpreted it: Had the designs of that wicked man [Shebna] not been frustrated, how would the righteous [Hezekiah] have been rewarded? Now, according to the [last] explanation, viz., Had the designs of the wicked man [etc.], it is well: hence it is written, When ha-shathoth are destroyed.  The explanation which refers it to the Temple is likewise [acceptable]. For we learnt:  A stone lay there [beneath the Ark] ever since the time of the Early Prophets and it was called 'shethiyah'.  But as for its interpretation as referring to Hezekiah and his party: where do we find the righteous designated as 'foundations'? — In the verse, For the pillars of the earth are the Lord's and He hath set [wa-yasheth] the world upon them.  Alternatively [it may be deduced] from the following, Wonderful is His counsel and great his Tushiyah [wisdom]. R. Hanin said: Why is the Torah called Tushiyah? — Because it weakens the strength of man [through constant study].  Another interpretation: Tushiyah because it was given to Moses in secret, on account of Satan.  Or again, because it is composed of words, which are immaterial, upon which the world is [nevertheless] founded. 'Ulla said: Anxiety  [adversely] affects [one's] learning,  for it is written, He abolisheth the thoughts of the skilled [i.e., scholars], lest their hands perform nothing substantial.  Rabbah said: [But] if they study it [the Torah] for its own sake, it [anxiety] has no [adverse] effect, as it is written, There are many thoughts in man's heart, but the counsel of the Lord, that shall stand:  counsel in which there is the word of God [i.e., study of the Torah] will stand for ever [under all circumstances]. R. JUDAH SAID: WHEN etc. R. Abbahu said in R. Eleazar's name: The halachah rests with R. Judah. R. Abbahu also said in R. Eleazar's name: All [those] enumerated in the Mishnah as ineligible must be proclaimed at the Beth din [as such]. As for a shepherd, R. Aha and Rabina differ therein: one maintains that proclamation must be made; the other holds that it is unnecessary. Now, on the view that it is not required, it is correct: hence the dictum of Rab Judah in Rab's name, viz., a shepherd in general is incompetent.  But according to the view that a proclamation is necessary, what is meant by 'a shepherd in general is incompetent'?  — That in general  he is proclaimed so. A certain deed of gift was witnessed by two robbers. Now, R. Papa b. Samuel wished to declare it valid, since their [the robbers'] ineligibility as witnesses had not been publicly announced. But Raba said to him: Granted that proclamation is required in the case of persons declared only by the Rabbis as robbers;  must those defined as such by Biblical law also be proclaimed? (Mnemonic: Dabar, wa-Arayoth, Ganab). R. Nahman said: Those who accept charity from Gentiles  are incompetent as witnesses;  provided, however, that they accept it publicly, but not if they accept it in private. And even if publicly [accepted], the law is applicable only if, when it was possible for them to obtain it privately they yet degraded themselves by open acceptance. But where [private receipt] is impossible, it [public acceptance] is vitally necessary. R. Nahman said: One who is suspected of adultery is [nevertheless] eligible as a witness. Said R. Shesheth: Answer me,  Master; forty stripes on his shoulders,  and yet [you say] he is eligible!  Raba observed: Even R. Nahman admits that he is incompetent to testify in matrimonial matters. Rabina — others state R. Papa — said: That is only where his evidence is to free her;  but if it is to bind her,  there is no objection [to him]. But is this not obvious?  — I might think that he would prefer this,  even as it is written, Stolen waters are sweet;  therefore he teaches us that as long as she is in her present [unmarried] state, she is even more within his reach. R. Nahman said further: One who steals [produce from the fields] in Nisan, and [fruit from the orchards] in Tishri  is not regarded as a thief.  But this is only in case of a metayer,  where the quantity is small and the produce is ripe  [and no longer needs tending]. One of R. Zebid's farm-labourers' stole a kab of barley, and another a cluster of unripe dates. So he disqualified them [from acting as witnesses]. Certain grave diggers buried a corpse on the first day festival 'Azereth,  so R. Papa excommunicated them, and disqualified them as witnesses.  R. Huna the son of R. Joshua, however, removed their disqualification; whereupon R. Papa protested: 'But surely, they are wicked men!' — 'They might have thought that they were doing a good deed!' 'But did I not excommunicate them?'  — They might have thought that the Rabbis thereby effected expiation for them. It has been stated: