Sanhedrin — Daf 16b

(דברי הימים א כז, לד) ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר (שמואל ב טז, כג) ועצת אחיתופל אשר יעץ וגו' ובניהו בן יהוידע זו סנהדרין אביתר אלו אורים ותומים

וכן הוא אומר (דברי הימים א יח, יז) ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי ולמה נקרא שמן כרתי ופלתי כרתי שכורתין דבריהן ופלתי שמופלאין מעשיהן ואחר כך שר הצבא למלך יואב

א"ר יצחק בריה דרב אדא ואמרי לה א"ר יצחק בר אבודימי מאי קרא (תהלים נז, ט) עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר:

ואין מוסיפין על העיר: מנהני מילי אמר רב שימי בר חייא אמר קרא (שמות כה, ט) ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וכן תעשו לדורות הבאין

מתיב רבא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשן מיכן ואילך עבודתן מחנכתן ואמאי נימא וכן תעשו לדורות הבאין

שאני התם דאמר קרא (במדבר ז, א) וימשחם ויקדש אותם אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה

ואימא אותם במשיחה ולדורות אי במשיחה אי בעבודה אמר רב פפא אמר קרא (במדבר ד, יב) אשר ישרתו בם בקודש הכתוב תלאן בשירות

אלא אותם למה לי אי לאו אותם הוה אמינא לדורות במשיחה ובעבודה דהא כתיב וכן תעשו כתב רחמנא אותם אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה:

ואין עושין סנהדראות כו': מנא לן כדאשכחן במשה דאוקי סנהדראות ומשה במקום שבעים וחד קאי

תנו רבנן מניין שמעמידין שופטים לישראל תלמוד לומר (דברים טז, יח) שופטים תתן שוטרים לישראל מניין תלמוד לומר שוטרים תתן שופטים לכל שבט ושבט מניין תלמוד לומר שופטים לשבטיך שוטרים לכל שבט ושבט מניין ת"ל שוטרים לשבטיך

שופטים לכל עיר ועיר מניין ת"ל שופטים לשעריך שוטרים לכל עיר ועיר מניין ת"ל שוטרים לשעריך רבי יהודה אומר אחד ממונה על כולן שנאמר תתן לך רשב"ג אומר לשבטיך ושפטו מצוה בשבט לדון את שבטו:

ואין עושין עיר הנדחת: מנה"מ אמר ר' חייא בר יוסף אמר רבי אושעיא דאמר קרא (דברים יז, ה) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך:

אין עושין עיר הנדחת בספר: מ"ט (דברים יג, יד) מקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר:

ולא שלש (ערי הנדחת): דכתיב אחת אבל עושין אחת או שתים דכתיב (דברים יג, יג) עריך תנו רבנן אחת אחת ולא שלש אתה אומר אחת ולא שלש או אינו אלא אחת ולא שתים כשהוא אומר עריך הרי שתים אמור הא מה אני מקיים אחת אחת ולא שלש

זימנין אמר רב בב"ד אחד הוא דאין עושין הא בשנים ושלשה בתי דינין עושין וזימנין אמר רב אפילו בשנים ושלשה בתי דינין לעולם אין עושין מ"ט דרב משום קרחה אמר ר"ל לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות עושין רבי יוחנן אמר אין עושין משום קרחה

תניא כוותיה דר"י אין עושין שלש עיירות מנודחות בארץ ישראל אבל עושין אותם שתים כגון אחת ביהודה ואחת בגליל אבל שתים ביהודה ושתים בגליל אין עושין וסמוכה לספר אפילו אחת אין עושין מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל

ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא:

סנהדרי גדולה היתה: מ"ט דרבנן דאמרי ומשה על גביהן אמר קרא (במדבר יא, טז) והתיצבו שם

THE ENLARGEMENT OF THE CITY, etc. Whence is this derived? R. Shimi b. Hiyya said: Scripture states, According to all that I show thee, the pattern of the Tabernacle [and the pattern of all the furniture thereof] even so shall ye make it  — [meaning,] in future generations  Raba objected: All vessels made by Moses were hallowed by their anointing: those made subsequently were consecrated by [their] service.  But why? Let us suppose [that] 'even so shall you make' applies to future generations [in this respect too]!  — There it is different, for Scripture states, And he had anointed them and sanctified 'otham' [them];  [hence] only they [were sanctified] by anointing, but not those of later generations. But why not deduce this: those  [could be consecrated only] by anointing, whereas the vessels made afterwards might be consecrated either by service or by anointing? — R. Papa said: Scripture reads, … wherewith they shall minister in the Sanctuary.  Thus, Scripture made them [i.e., their consecration] dependent on service.  Why then do we need 'otham'?  — But for 'otham', I might have thought that the consecration of the vessels of the future required both anointing and service, since it is written, so shall you make it;  the Divine Law therefore emphasised, 'otham',  i.e., only they need anointing, but not those of future generations. THE APPOINTMENT OF THE SANHEDRIN IS BY SEVENTY-ONE. Whence do we derive this law? — Since we find that Moses set up Sanhedrins,  and Moses had an authority equal to that of seventy-one. Our Rabbis taught: Whence do we know that judges are to be set up for Israel? — From the verse, Judges thou shalt made thee.  Whence do we deduce the appointment of officers  for Israel? — From the same verse, Officers shalt thou make thee. Whence the appointment of judges for each tribe? — From the words, Judges … for thy tribes.  And the appointment of officers for each tribe? — From the words, Officers … for thy tribes. Whence the appointment of judges for each town? From the words, Judges … in all thy gates. And the appointment of officers for each town? — From the words, Officers … in all thy gates.  R. Judah says: One [judicial body]  is set over all the others, as it is written, … shalt thou make thee.  Rabban Simeon b. Gamaliel said: [The immediate connection] of 'they shall judge' and 'for thy tribes'  indicates that the tribal court must judge only those of its own tribe. THE CONDEMNATION OF A TOWN [etc.]. Whence is this derived? — R. Hiyya b. Joseph said in R. Oshaia's name: Scripture states, Then shalt thou bring forth that man or that woman,  [teaching,] an individual man or woman thou mayest bring to thy gates,  but not a whole town. A CITY ON THE BORDER MAY NOT BE CONDEMNED. Why? — Because the Torah says: From the midst of thee,  but not [a city] on the border. NOR CAN THREE CITIES BE CONDEMNED. For it is written, Concerning one of the cities.  Yet one or two may be condemned, as it is written, of thy cities. Our Rabbis taught: [Concerning] one [of the cities]: 'one', excludes three. You say that it excludes three; but why not assume that it excludes even two? — When it states, 'thy cities', two then are indicated;  hence, how do I explain 'one'? — That one [or two] cities may be condemned, but not three. At times Rab said that a single court cannot condemn three cities, but that [that number] may be condemned by two or three courts; at others he maintained that [three cities] can never be condemned, even by two or three courts. What is Rab's reason? — Because of 'baldness'.  Resh Lakish said: They [sc. the Rabbis] taught this [only if the cities are] in a single province,  but if they lie in two or three different provinces, they may be condemned. R. Johanan holds that they may not be condemned [even in that case], for fear of 'baldness'. [A Baraitha] was taught which is in agreement with R. Johanan: We cannot condemn three cities in Eretz Yisrael; but we may condemn two [if situated in two provinces] e.g one in Judea and one in Galilee; but two in Judea or two in Galilee may not be condemned; and near the border, even a single city cannot be condemned. Why? Lest the Gentiles become aware of it and destroy the whole of Eretz Yisrael.  But may not this  be deduced from the fact that the Divine law wrote, From the midst of thee, [implying], but not from the border? — He [the author of the Baraitha] is R. Simeon, who always interprets the Biblical law on the basis of its meaning. THE GREAT SANHEDRIN etc. What is the reason for the Rabbis maintaining that MOSES WAS OVER THEM?  — Scripture says, That they may stand there