Sanhedrin — Daf 13b

איכא בינייהו יום תקופה מתחיל ויום תקופה גומר ולא מסיימי

אחרים אומרים מיעוטו וכמה מיעוטו ארבעה עשר יום מאי קסברי אי קסברי יום תקופה גומר וכוליה חג בעינן האיכא אמר רב שמואל בר רב יצחק אחרים בתקופת ניסן קיימי דכתיב (דברים טז, א) שמור את חדש האביב שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן

וליעבריה לאדר אמר רב אחא בר יעקב תנא מלמעלה למטה קחשיב והכי קאמר עד מיעוטו מעברין וכמה מיעוטו ארבעה עשר יום

רבינא אמר לעולם אחרים בתשרי קיימי וקסברי אחרים כוליה חג בעינן ויו"ט ראשון יום טוב ראשון חג האסיף כתיב חג הבא בזמן אסיפה:

סמיכת זקנים: ת"ר (ויקרא ד, טו) וסמכו זקני יכול זקני השוק ת"ל עדה

אי עדה יכול קטני עדה ת"ל העדה מיוחדין שבעדה וכמה הן וסמכו שנים זקני שנים ואין ב"ד שקול מוסיפין עליהם עוד אחד הרי כאן חמשה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר זקני שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן שלשה

ור' שמעון הכתיב וסמכו ההוא מיבעי ליה לגופיה ורבי יהודה לגופיה לא צריך דאם כן דלא אתי וסמכו לדרשה ליכתוב זקני העדה ידיהם על ראש הפר

ור' שמעון אי כתיב הכי הוה אמינא מאי על בסמוך ורבי יהודה גמר ראש ראש מעולה ור"ש לא גמר ראש ראש מעולה

תנא סמיכה וסמיכת זקנים בג' מאי סמיכה ומאי סמיכת זקנים א"ר יוחנן מיסמך סבי

א"ל אביי לרב יוסף מיסמך סבי בשלשה מנלן אילימא מדכתיב (במדבר כז, כג) ויסמוך את ידיו עליו אי הכי תסגי בחד וכי תימא משה במקום שבעים וחד קאי אי הכי ליבעי שבעים וחד קשיא

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי בידא ממש סמכין ליה אמר ליה סמכין ליה בשמא קרי ליה רבי ויהבי ליה רשותא למידן דיני קנסות

וחד לא סמיך והא אמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ורבי יהודה בן בבא שמו שאילמלא הוא נשתכחו דיני קנסות מישראל נשתכחו נגרוסינהו אלא

[Again it was stated:] 'Others say: [That the year is intercalated even where there is a shortage] by the lesser part of the month. And how much is that? Fourteen days.' Now, which view do they adopt? Do they hold that the Tekufah day completes [the previous season], and that we require the whole Feast [of Ingathering to be included in the new Tekufah?] But surely in our case, it is so.  [Why then intercalate?] — The 'Others', says R. Samuel son of R. Isaac, speak of the Nisan Tekufah, for it is written, Observe the month of Abib [spring];  i.e., take heed that the beginning  of the vernal Tekufah shall occur on a day in Nisan [when the moon is still in the process of renewal]. But why not intercalate a day in Adar?  — R. Aha b. Jacob said: The Tanna reckons from higher numbers downward, and says as follows: [If there is a deficiency] as far as [i.e., by more than] the lesser part of the month,  the year is intercalated.  And how much is that? Fourteen days.' Rabina said: In reality, the 'Others' refer to the Tishri Tekufah, but they hold that the whole Feast [of Ingathering]  must fall [in the new Tekufah] including also the first [day of the Feast].  '[Including] the first day'?  But is it not written, The Feast of Ingathering [shall be] at the Tekufah of the year; [meaning the day on which ingathering is permitted]? — [They interpret it as] 'The Feast which occurs in the season of ingathering.' THE LAYING ON [OF HANDS] BY THE ELDERS. Our Rabbis taught: [And the elders … shall lay, etc.:]  it might be assumed that it means ordinary people advanced in age;  Scripture therefore adds, of the congregation.  Now, if [you emphasised] congregation, I might think, [it referred to] the minor members of the congregation:  therefore it is stated, 'the congregation',  [meaning] the distinguished of the congregation.  And how many are required? — The plural of 'wesameku' nbsp ['and they shall lay'] implies two; similarly, 'zikne' ['the elders'] implies two, and as there can be no court with an even number, another is added; hence five in all are required: this is R. Judah's view. R. Simeon said: 'Zikne' ['elders'] indicates two, and as a court cannot consist of an even number, another is added, making three in all. But according to R. Simeon, is it not written 'wesameku' ['and they shall lay']? — That is needed for the text itself.]  And R. Judah?  — That is not needed for the text itself, since if the word wesameku has no significance for deduction, the text could have read [without it]: The Elders, their hands [being] on the head of the bullock.  And R. Simeon?  — Had it been so written,  I might have translated 'al[on], 'in proximity'.  And R. Judah?  — He deduces this [actual contact] from the use of the word rosh [head] in this case and in connection with the burnt offering.  And R. Simeon? — He does not admit the deduction of head written here and in the case of the burnt offering. It is taught: The laying on [of hands], and the laying on [of hands] of the Elders is performed by three. What is meant by, 'Laying on [of hands]', and 'Laying on [of hands] of the Elders'? — R. Johanan said: [The latter] refers to the ordination of Elders. Abaye asked R. Joseph: Whence do we deduce that three are required for the ordination of Elders? Shall we say, from the verse, And he [Moses] laid his hand upon him [Joshua]  If so, one should be sufficient! And should you say, Moses stood in place of seventy-one,  then seventy-one should be the right number! — The difficulty remained unanswered. R. Aha the son of Raba, asked R. Ashi: Is ordination effected by the literal laying on of hands? — [No,] he answered; it is by the conferring of the degree: He is designated by the title of Rabbi and granted the authority to adjudicate cases of kenas. Cannot one man alone ordain? Did not Rab Judah say in Rab's name: 'May this man indeed be remembered for blessing — his name is R. Judah b. Baba; were it not for him, the laws of kenas would have been forgotten in Israel.' Forgotten? Then they could have been learned. But