Sanhedrin — Daf 110a

וסתרתה למזיה כל דאתא חזיה הדר אדהכי והכי אבלעו להו

איתתיה דקרח אמרה ליה חזי מאי קעביד משה איהו הוה מלכא לאחוה שוויה כהנא רבא לבני אחוהי שוינהו סגני דכהנא אי אתיא תרומה אמר תיהוי לכהן אי אתו מעשר דשקילתו אתון אמר הבו חד מי' לכהן ועוד דגייז ליה למזייכו ומיטלל לכו כי כופתא עינא יהב במזייכו אמר לה הא איהו נמי קא עביד אמרה ליה כיון דכולהו רבותא דידיה אמר איהו נמי (שופטים טז, ל) תמות נפשי עם פלשתים

ועוד דקאמר לכו עבדיתו תכלתא אי ס"ד תכלתא חשיבא [מצוה] אפיק גלימי דתכלתא וכסינהו לכולהו מתיבתך היינו דכתיב (משלי יד, א) חכמות נשים בנתה ביתה זו אשתו של און בן פלת ואולת בידה תהרסנה זו אשתו של קרח

(במדבר טז, ב) ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים מיוחדים שבעדה קריאי מועד שהיו יודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים אנשי שם שהיה להם שם בכל העולם

(במדבר טז, ד) וישמע משה ויפול על פניו מה שמועה שמע אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן שחשדוהו מאשת איש שנאמר (תהלים קו, טז) ויקנאו למשה במחנה א"ר שמואל בר יצחק מלמד שכל אחד ואחד קנא את אשתו ממשה שנאמר (שמות לג, ז) ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה

(במדבר טז, כה) ויקם משה וילך אל דתן ואבירם אמר ר"ל מכאן שאין מחזיקין במחלוקת דאמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר (במדבר יז, ה) ולא יהיה כקרח וכעדתו

רב אשי אמר ראוי ליצטרע כתיב הכא ביד משה לו וכתיב התם (שמות ד, ו) ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך

אמר ר' יוסי כל החולק על מלכות בית דוד ראוי להכישו נחש כתיב הכא (מלכים א א, ט) ויזבח אדוניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזוחלת וכתיב התם (דברים לב, כד) עם חמת זוחלי עפר

אמר רב חסדא כל החולק על רבו כחולק על השכינה שנאמר (במדבר כו, ט) בהצותם על ה' א"ר חמא ברבי חנינא כל העושה מריבה עם רבו כעושה עם שכינה שנאמר (במדבר כ, יג) המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל (על) [את] ה'

א"ר חנינא בר פפא כל המתרעם על רבו כאילו מתרעם על השכינה שנאמר (שמות טז, ח) לא עלינו תלונותיכם כי (אם) על ה' א"ר אבהו כל המהרהר אחר רבו כאילו מהרהר אחר שכינה שנאמר (במדבר כא, ה) וידבר העם באלהים ובמשה

(קהלת ה, יב) עושר שמור לבעליו לרעתו אמר ר"ל זה עושרו של קרח (דברים יא, ו) ואת כל היקום אשר ברגליהם א"ר אלעזר זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו ואמר רבי לוי משוי ג' מאות פרדות לבנות היו מפתחות של בית גנזיו של קרח וכולהו אקלידי וקילפי דגילדא

א"ר חמא ברבי חנינא ג' מטמוניות הטמין יוסף במצרים אחת נתגלתה לקרח ואחת נתגלתה לאנטונינוס בן אסוירוס ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבא

וא"ר יוחנן קרח לא מן הבלועים ולא מן השרופין לא מן הבלועין דכתיב (במדבר טז, לב) ואת כל האדם אשר לקרח ולא קרח ולא מן השרופים דכתיב (במדבר כו, י) באכול האש את חמשים ומאתים איש ולא קרח

במתניתא תנא קרח מן השרופין ומן הבלועין מן הבלועים דכתיב (במדבר כו, י) ותבלע אותם ואת קרח מן השרופין דכתיב (במדבר טז, לה) (ותצא אש מלפני ה') [ואש יצאה מאת ה'] ותאכל את חמשים ומאתים איש וקרח בהדייהו

אמר רבא מאי דכתיב (חבקוק ג, יא) שמש ירח עמד זבולה לאור חציך יהלכו מלמד שעלו שמש וירח לזבול אמרו לפניו רבש"ע אם אתה עושה דין לבן עמרם נצא ואם לאו לא נצא עד שזרק בהם חצים אמר להן בכבודי לא מחיתם בכבוד בשר ודם מחיתם והאידנא לא נפקי עד דמחו להו

דרש רבא מאי דכתיב (במדבר טז, ל) ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה אמר משה לפני הקב"ה אם בריאה גיהנם מוטב ואם לאו יברא ה' למאי אילימא למבריה ממש והא (קהלת א, ט) אין כל חדש תחת השמש אלא לקרובי פיתחא

(במדבר כו, יא) ובני קרח לא מתו תנא משום רבינו אמרו מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קאזלינא באורחא אמר לי ההוא טייעא תא ואחוי לך בלועי דקרח אזיל חזא תרי בזעי דהוה קא נפק קיטרא מנייהו שקל גבבא דעמרא אמשיי' מיא ואותביה בריש רומחיה ואחלפי' התם איחרך א"ל אצית מה שמעת ושמעית דהוו קאמרי הכי משה ותורתו אמת והן בדאים

And they rose up before Moses, with certain of the children of Israel, two hundred and fifty:  they were the most distinguished men of the community; chosen for the appointed times:  meaning, they were skilled in intercalating the year  and fixing new moons; men of renown, famous throughout the whole world. And when Moses heard it, he fell upon his face.  What news did he hear? — R. Samuel b. Nahmani said in R. Jonathan's name: That he was suspected of [adultery with] a married women, as it is written, They were jealous of Moses in the camp,  which teaches that every person warned his wife  on Moses' account, as it is written, And Moses took the tabernacle, and pitched it without the camp. And Moses rose up and went in to Dathan and Abiram.  Resh Lakish said: This teaches that one must not be obdurate in a quarrel;  for Rab said: He who is unyielding in a dispute violates a negative command, as it is written, And let him not be as Korah, and as his company.  R. Ashi said: He deserves to be smitten with leprosy: here it is written, [as the Lord said] to him by the hand of Moses,'  whilst elsewhere, it is said, And the Lord said furthermore unto him, Put now thine hand into thy bosom. [… and when he took it out, behold, his hand was leprous as snow]. R. Joseph said: Whoever contends against the sovereignty of the House of David deserves to be bitten by a snake. Here it is written, And Adonijah slew sheep and oxen and fat cattle by the stone of Zoheleth;  whilst elsewhere it is written, with the poison of serpents [zohale]  of the dust.  R. Hisda said: Whoever contends against [the ruling of] his teacher is as though he contended against the Shechinah, as it says, when they strove against the Lord.  R. Hama son of R. Hanina said: Whoever quarrels  with his teacher is as though he quarrelled with the Shechinah, as it is said, This is the water of Meribah; because the children of Israel strove with the Lord.  R. Hanina b. Papa said: Whoever expresses resentment against his teacher, is as though he expressed it against the Shechinah, as it is said, Your murmurings are not against us, but against the Lord.  R. Abbahu said: He who imputes [evil] to his teacher is as though he imputed [it] to the Shechinah, as it says, And the people spake against God, and against Moses. Riches kept for the owners thereof to their hurt:  Resh Lakish said: This refers to Korah's wealth. And all the substance that was at their feet:  R. Eleazar said: This refers to a man's wealth, which puts him on his feet. R. Levi said: The keys of Korah's treasure house were a load for three hundred white mules,  though all the keys and locks were of leather. R. Hama son of R. Hanina said: Three treasures did Joseph hide in Egypt: one was revealed to Korah; one to Antoninus the son of Severus,  and the third is stored up for the righteous for the future time. R. Johanan also said: Korah was neither of those who were swallowed up nor of those who were burnt. 'Neither of those who were swallowed up' — as it is written, [And the earth … swallowed them up…] and all the men that appertained unto Korah,  [implying], but not Korah himself. 'Nor of those who were burnt' — for it is written, What time the fire devoured two hundred and fifty men,  — but not Korah.  A Tanna taught in a Baraitha: Korah was one of those who were swallowed up and burnt.  'Of those who were swallowed up' — as it is written, … and swallowed them up together with Korah.  'Of those who were burnt' — since it is written, And there came out a fire from the Lord, and consumed the two hundred and fifty men [that offered incense],  which includes Korah. Raba said: What is meant by the verse, The sun and the moon stood still in their zebul, at the light of thine arrows they went?  — This teaches that the sun and the moon ascended from the rakia' to the zebul, and exclaimed before the Holy One, blessed be He, 'Sovereign of the Universe! If thou wilt execute justice for Amram's son [by punishing Korah and his assembly], we will go forth [to give light]; if not, we will not go forth.' Thereupon he shot arrows at them, saying, 'For My honour ye did not protest, yet ye protest for the honour of flesh and blood!'  So now they do not go forth until they are driven to it. Raba gave the following exposition: What is meant by the verse, But if the Lord make a new thing, and the earth open her mouth?  — Moses said to the Holy One, blessed be He, 'If the Gehenna has already been created, 'tis well; if not, let the Lord create it.' Now, in respect of what? If actually to create it, but there is no new thing under the sun!  But [he prayed] that its mouth might be brought up [to the spot where they were standing]. Notwithstanding the children of Korah died not.  A Tanna taught: It has been said on the authority of Moses our Master: A place was set apart for them in the Gehenna, where they sat and sang praises [to God]. Rabbah b. Bar Hana said: I was proceeding on my travels, when an Arab said to me, 'Come, and I will shew thee where the men of Korah were swallowed up.' I went and saw two cracks whence issued smoke. Thereupon he took a piece of clipped wool, soaked it in water, attached it to the point of his spear, and passed it over there, and it was singed. Said I to him, 'Listen to what you are about to hear.' And I heard them saying thus: 'Moses and his Torah are true, but they [Korah's company] are liars.'