Sanhedrin — Daf 10b

למחייה עשרים וחדא וכי מיית בהך חדא לימות דהא כי מחית אגבא דחייא קא מחית אמר ליה אמר קרא (דברים כה, ג) ונקלה אחיך לעיניך אחר שלקה אחיך בעינא וליכא:

עיבור החדש בשלשה: חישוב לא קתני קידוש לא קתני אלא עיבור לא ליקדשא וממילא לעבר

אמר אביי תני קידוש החדש תניא נמי הכי קידוש החדש ועיבור השנה בשלשה דברי רבי מאיר אמר רבא והא עיבור קתני אלא אמר רבא קידוש ביום עיבור בשלשה אחר עיבור ליכא קידוש

ומני רבי אלעזר (בן) צדוק היא דתניא רבי אלעזר (בן) צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו בשמים

רב נחמן אמר קידוש אחר עיבור בשלשה ביום עיבור ליכא קידוש ומני פלימו היא דתניא פלימו אומר בזמנו אין מקדשין אותו שלא בזמנו מקדשין אותו

רב אשי אמר לעולם חישוב קתני ומאי עיבור חישוב דעיבור ואיידי דקבעי למיתני עיבור שנה תנא נמי עיבור חודש

חישוב חודש אין קידוש חודש לא מני ר' אליעזר היא דתניא ר' אליעזר אומר בין בזמנו בין שלא בזמנו אין מקדשין אותו שנאמר (ויקרא כה, י) וקדשתם את שנת החמשים שנה שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים:

רבן שמעון בן גמליאל אומר בשלשה כו': תניא כיצד אמר רבן שמעון בן גמליאל בשלשה מתחילין ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה אחד אומר לישב ושנים אומרים שלא לישב בטל יחיד במיעוטו

שנים אומרים לישב ואחד אומר שלא לישב מוסיפין עליהם עוד שנים ונושאין ונותנין בדבר שנים אומרים צריכה ושלשה אומרים אינה צריכה בטלו שנים במיעוטן שלשה אומרים צריכה ושנים אומרים אינה צריכה מוסיפין עליהם עוד שנים שאין המנין פחות משבעה

הני שלשה חמשה ושבעה כנגד מי פליגי בה רבי יצחק בר נחמני וחד דעימיה ומנו רבי שמעון בן פזי ואמרי לה רבי שמעון בן פזי וחד דעימיה ומנו ר' יצחק בר נחמני חד אמר כנגד ברכת כהנים וחד אמר שלשה כנגד שומרי הסף חמשה מרואי פני המלך שבעה רואי פני המלך

תני רב יוסף הני שלשה וחמשה ושבעה שלשה כנגד שומרי הסף חמשה מרואי פני המלך שבעה רואי פני המלך א"ל אביי לרב יוסף עד האידנא מאי טעמא לא פריש לן מר הכי אמר להו לא הוה ידענא דצריכיתו מי בעיתו מנאי מילתא ולא אמרי לכו:

זמן נשיא צריך גדי סימן: ת"ר אין מעברין את השנה אלא

THE INTERCALATION  OF THE MONTH BY THREE. [The Tanna of the Mishnah] mentions neither the 'calculation'  nor the 'sanctification',  but the INTERCALATION of the month. [Why then the need of three for this?] Suppose it is not sanctified [on the thirtieth day] it will then be automatically intercalated! — Abaye therefore said: Read then, THE SANCTIFICATION OF THE MONTH. It is also taught to the same effect: The sanctification of the month and the intercalation of the year is to be determined by three. So R. Meir holds. But, asked Raba, does not the Mishnah say, the INTERCALATION? — Hence, said Raba, the Mishnah means that the sanctification made on INTERCALATION, that is on the intercalary day,  is determined by three; but on the day after it there is to be no sanctification. And this represents the opinion of R. Eliezer b. Zadok, as it has been taught: R. Eliezer b. Zadok says: If the new moon has not been visible in time, there is no need for the Sanctification next day, as it has already been sanctified in Heaven. R. Nahman said: [The Mishnah means] that Sanctification is held on the day after INTERCALATION [that is after the intercalary day] by three; but on the day itself, there is to be no Sanctification. And whose view is this? — Polemo's, as it was taught: Polemo says, [If the new moon has appeared] at its due time,  there is not to be Sanctification; but if it has not appeared at its due time, Sanctification is to be proclaimed. R, Ashi said: In reality, the Mishnah refers to the 'calculation', and as for THE INTERCALATION, it means the calculation relating to THE INTERCALATION. But having to state [explicitly] THE INTERCALATION OF THE YEAR,  the Tanna also employs the phrase THE INTERCALATION OF THE MONTH. The Mishnah thus holds that only 'calculation' is required in fixing the length of the month, but no formal 'sanctification'. Whose view is this? — R. Eliezer's; as it has been taught: R. Eliezer says: Whether the moon appears at its due time or not, no sanctification is needed, for it is written, Ye shall sanctify the fiftieth year  [from which it is to be inferred that] thou art to sanctify years  but not months. R. SIMEON B. GAMALIEL SAYS, BY THREE etc. It has been taught: How [are we to understand] R. Simeon b. Gamaliel when he says, THE MATTER IS INITIATED BY THREE, DISCUSSED BY FIVE AND DETERMINED BY SEVEN? — If, for example, one holds a meeting [for the purpose of considering the question of intercalation] to be necessary, but two hold that it is unwarranted, the opinion of the single one, being in the minority, is overruled. If, however, two are in favour of the meeting and one is not, two more are co-opted, and the matter is then discussed. Should then two [of the five] find intercalation necessary, and three not, the opinion of the two, being in the minority, is overruled. If, however, three favour intercalation and two not, an additional two are co-opted, as not less than seven form a quorum to determine an intercalation [where there is a division of opinion]. To what do these numbers, three, five and seven, correspond? — R. Isaac b. Nahmani, and an associate of his, namely, R. Simeon b. Pazi; or according to others [who invert the order], it was R. Simeon b. Pazi and an associate of his, namely. R. Isaac b. Nahmani, differ in the matter. One said [that the numbers, three, five and seven] correspond to [the respective number of Hebrew words] in [the three verses of] the Priestly Benediction;  the other said, they correspond to the three keepers of the threshold,  the five of them that saw the king's face,  and the seven … who saw the king's face. R. Joseph learned: [The numbers] three, five and seven, correspond [as follows]: Three, to the keepers of the threshold, five, to those of them that saw the king's face, and seven, to those who saw the king's face. Whereupon Abaye asked him: 'Why has the Master not explained it to us hitherto?' He answered: 'l knew not that you needed it. Did you ever ask me to interpret anything and I refused to do it?' (Mnemonic: Appointment, Nasi, Necessary, Kid.) Our Rabbis taught: The year can be intercalated only by a Court