Sanhedrin — Daf 101a

שדעתו קצרה וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו רחבה ואמר ר' יהושע בן לוי כל ימי עני רעים והאיכא שבתות וימים טובים כדשמואל דאמר שמואל שינוי וסת תחלת חולי מעיים

תנו רבנן הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים

אמר לה בתי בשעה שאוכלין ושותין במה יתעסקו אמרה לפניו רבונו של עולם אם בעלי מקרא הן יעסקו בתורה ובנביאים ובכתובים אם בעלי משנה הן יעסקו במשנה בהלכות ובהגדות ואם בעלי תלמוד הן יעסקו בהלכות פסח בפסח בהלכות עצרת בעצרת בהלכות חג בחג העיד רבי שמעון בן אלעזר משום רבי שמעון בן חנניא כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר (משלי טו, כג) ודבר בעתו מה טוב:

והלוחש על המכה וכו': אמר ר' יוחנן וברוקק בה לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה איתמר רב אמר אפילו נגע צרעת ר' חנינא אמר אפילו ויקרא אל משה

תנו רבנן סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת ולוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת ומעבירין כלי על גב העין בשבת אמר רשב"ג במה דברים אמורים בכלי הניטל אבל בכלי שאינו ניטל אסור ואין שואלין בדבר שדים בשבת רבי יוסי אומר אף בחול אסור

אמר רב הונא (אין) הלכה כר' יוסי ואף רבי יוסי לא אמרה אלא משום סכנה כי הא דרב יצחק בר יוסף דאיבלע בארזא ואתעביד ליה ניסא פקע ארזא ופלטיה

ת"ר סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול היכי עביד רבי חמא ברבי חנינא אמר סך ואחר כך ממשמש רבי יוחנן אמר סך וממשמש בבת אחת

תנו רבנן שרי שמן ושרי ביצים מותרין לשאול בהן אלא מפני שמכזבין לוחשין על שמן שבכלי ואין לוחשין על שמן שביד לפיכך סכין משמן שביד ואין סכין משמן שבכלי

רב יצחק בר שמואל בר מרתא איקלע לההוא אושפיזא אייתי ליה מישחא במנא שף נפקן ליה צימחי באפיה נפק לשוק חזיתיה ההיא איתתא אמרה זיקא דחמת קא חזינא הכא עבדא ליה מלתא ואיתסי

אמר ליה ר' אבא לרבה בר מרי כתיב (שמות טו, כו) כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך וכי מאחר שלא שם רפואה למה אמר ליה הכי אמר ר' יוחנן מקרא זה מעצמו נדרש שנאמר (שמות טו, כו) ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך אם תשמע לא אשים ואם לא תשמע אשים אעפ"כ כי אני ה' רופאך

אמר רבה בר בר חנה כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמר להן חמה עזה יש בעולם התחילו הן בוכין ורבי עקיבא משחק אמרו לו למה אתה משחק אמר להן וכי מפני מה אתם בוכים אמרו לו אפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבכה

אמר להן לכך אני משחק כל זמן שאני רואה רבי שאין יינו מחמיץ ואין פשתנו לוקה ואין שמנו מבאיש ואין דובשנו מדביש אמרתי שמא חס ושלום קיבל רבי עולמו ועכשיו שאני רואה רבי בצער אני שמח אמר לו עקיבא כלום חיסרתי מן התורה כולה אמר לו לימדתנו רבינו (קהלת ז, כ) כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא

ת"ר כשחלה ר' אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו ר' טרפון ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא

נענה ר' טרפון ואמר טוב אתה לישראל מטיפה של גשמים שטיפה של גשמים בעולם הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא

נענה ר' יהושע ואמר טוב אתה לישראל יותר מגלגל חמה שגלגל חמה בעולם הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא

נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר טוב אתה לישראל יותר מאב ואם שאב ואם בעולם הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא

נענה רבי עקיבא ואמר חביבין יסורין אמר להם סמכוני ואשמעה דברי עקיבא תלמידי שאמר חביבין יסורין אמר לו עקיבא זו מנין לך אמר מקרא אני דורש (מלכים ב כא, א) בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים [וגו'] ויעש הרע בעיני ה' וכתיב

R. Joshua b. Levi also said: All the days of the poor are evil: but are there not the Sabbaths and festivals? — it is as Samuel said, viz., Change of diet is the first step to indigestion.   Our Rabbis taught: He who recites a verse of the Song of Songs and treats it as a [secular] air,  and one who recites a verse at the banqueting table  unseasonably,  brings evil upon the world. Because the Torah girds itself in sackcloth, and stands before the Holy One, blessed be He, and laments before Him, 'Sovereign of the Universe! Thy children have made me as a harp upon which they frivolously play.' He replies, 'My daughter, when they are eating and drinking, wherewith shall they occupy themselves?' To which she rejoins, 'Sovereign of the Universe! if they possess Scriptural knowledge, let them occupy themselves with the Torah, the Prophets, and the Writings; if they are students of the Mishnah, with Mishnah, halachoth, and haggadoth;  if students of the Talmud, let them engage in the laws of Passover, Pentecost and Tabernacles on the respective Festivals. R. Simeon b. Eleazar testified on the authority of R. Simeon b. Hanina: He who reads a verse in season [as just defined] brings good to the world, as it is written, and a word spoken in season, how good is it. ALSO ONE WHO WHISPERS OVER A WOUND etc. R. Johanan said: But only if he expectorates in doing so, because the Divine Name may not be expressed in conjunction with expectoration.7 It has been said, Rab declared: Even [the verse], When the plague of leprosy [etc.];  R. Hanina said: Even, And he called unto Moses. Our Rabbis taught: One may oil and massage the bowels [of an Our Rabbis taught: The bowels may be oiled and massaged on the Sabbath, providing this is not done as on week-days.  How then shall it be done? — R. Hama son of R. Hanina said: They must first be oiled, and then massaged.16  R. Johanan said: The oiling and massaging must be done simultaneously. Our Rabbis taught: It is permitted to consult by a charm the spirits of oil or eggs,17  but that they give false answers. Incantations are made over oil contained in a vessel, but not in the hand;  therefore one may anoint with the latter, but not with the former. R. Isaac b. Samuel b. Martha chanced upon a certain inn. Some oil was brought to him in a vessel, with which he rubbed himself, whereupon blisters broke out on his face. He then went out to the market place, and was seen by a woman who observed: 'I see here the blast of Hamath.'20 R. Abba said to Rabbah b. Mari: it is written, I will put none of these diseases upon thee, which I have brought upon the Egyptians, for I am the Lord that healeth thee.  But since He hath brought no [disease], what need is there of a cure? — He replied: Thus hath R. Johanan said: This verse is self-explanatory, because the whole reads, And he said, if thou wilt diligently hearken to the voice of the Lord thy God: thus, if thou wilt hearken, I will not bring [disease upon thee], but if thou wilt not, I will; yet even so, I am the Lord that healeth thee. Rabbah b. Bar Hana said: When R. Eliezer fell sick, his disciples entered [his house] to visit him. He said to them, 'There is a fierce wrath in the world.'  They broke into tears, but R. Akiba laughed. 'Why dost thou laugh?' they enquired of him 'Why do ye weep?' he retorted. They answered, 'Shall the Scroll of the Torah  lie in pain, and we not weep?' — He replied, 'For that very reason I rejoice. As long as I saw that my master's wine did not turn sour, nor was his flax smitten, nor his oil putrefied, nor his honey become rancid,  I thought, God forbid, that he may have received all his reward in this world [leaving nothing for the next]; but now that I see him lying in pain, I rejoice [knowing that his reward has been treasured up for him in the next].' He [R. Eliezer] said to him, 'Akiba, have I neglected anything of the whole Torah?'  — He replied, 'Thou, O Master, hast taught us, For there is not a just man upon earth, that doeth good and sinneth not.' Our Rabbis taught: When R. Eliezer fell sick, four elders went to visit him, viz., R. Tarfon, R. Joshua, R. Eleazar b. Azariah, and R. Akiba. R. Tarfon observed, 'Thou art more valuable to Israel than rain; for rain is [precious] in this world, whereas thou art [so] for this world and the next.'  R. Joshua observed, 'Thou art more valuable to Israel than the sun's disc: the sun's disc is but for this world, whilst my master is for this world and the next.' R. Eleazar b. Azariah observed, 'Thou art better to Israel than a father and a mother: these are for this world, whereas my master is for this world and the next. But R. Akiba observed, 'Suffering is precious.' Thereupon he [the sick man] said to them, 'Support me, that I may hear the words of Akiba, my disciple, who said, "Suffering is precious."  Akiba,' queried he, 'whence dost thou know this?' — He replied, 'I interpret a verse: Mannasseh was twelve years old when he began to reign, and he reigned fifty and five years in Jerusalem etc. and he did that which was evil in the sight of the Lord.  Now it is [elsewhere] written,