Pesachim — Daf 82a

חוזר ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה

רב חמא בר עוקבא לא קשיא כאן באכסנאי כאן בבעל הבית

רב פפא אמר הא והא באכסנאי כאן שהחזיק בדרך,כאן שלא החזיק בדרך

רב זביד אמר לעולם כדאמר מעיקרא כאן באכסנאי כאן בבעל הבית ואף ע"ג דלא החזיק בדרך אכסנאי כיון דלית ליה עשאוהו כציקנין דתנן הציקנין שורפין אותו לפני הבירה בשביל ליהנות מעצי המערכה

ת"ר באו לשורפו בחצרותיהן ומעצי המערכה אין שומעין להן לפני הבירה ומעצי עצמן אין שומעין להן

בשלמא מעצי המערכה בחצרותיהן אין שומעין להן דילמא פיישן מינייהו ואתו בהו לידי תקלה אלא לפני הבירה מעצי עצמן מ"ט לא

רב יוסף אמר שלא לבייש את מי שאין לו רבא אמר מפני החשד

מאי בינייהו איכא בינייהו דאייתי קני וחריותא דלא חזי למערכה

תנן התם ראש המעמד היה מעמיד את הטמאין על שער המזרח מ"ט אמר רב יוסף כדי לביישן רבא אמר מפני החשד

מאי בינייהו איכא בינייהו מפנקי אי נמי דקא גדיל שישורא:

מתני׳ הפסח שיצא או שנטמא ישרף מיד נטמאו הבעלים או שמתו תעובר צורתו וישרף בששה עשר ר' יוחנן בן ברוקה אומר אף זה ישרף מיד לפי שאין לו אוכלין:

גמ׳ בשלמא טמא כתיב (ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף אלא יוצא מנלן

דכתיב (ויקרא י, יח) הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אמר לו משה לאהרן מדוע לא אכלתם את החטאת שמא נכנס דמה לפני ולפנים אמר לו לאו

אמר לו שמא חוץ למחיצתה יצתה אמר לו לאו בקודש היתה אמר לו אי בקודש היתה והן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה מדוע לא אכלתם אותה מכלל דאי נפקא אי נמי עייל דמה לפנים בת שריפה היא

בשלמא נטמא גלי רחמנא בקדשים קלים כ"ש בקדשי קדשים אלא יוצא אשכחן קדשי הקדשים קדשים קלים מנלן ותו הא דתניא לן דמה

he returns and burns it in front of the Temple with the wood of the [altar] pile?1 — Said R. Hama b. ‘Ukba, There is no difficulty: One refers to a lodger;2 the other [our Mishnah] refers to a householder. R. Papa said, Both refer to a lodger: there he had repaired to the road;3 here he had not repaired to the road. R. Zebid said: in truth it is as was first stated, [viz.,] there it refers to a lodger, while here it refers to a householder, and even where he had not taken to the road; [in the case of] a lodger, since he has not [wood of his own] he was regarded as a miser, for we learned: MISERS BURN IT IN FRONT OF THE TEMPLE IN ORDER TO BENEFIT FROM THE WOOD OF THE [ALTAR] PILE. Our Rabbis taught: If they come [desire] to burn it in their own court-yards and with the wood of the [altar] pile, we do not heed [permit] them; in front of the Temple and with their own wood, we do not heed them. As for not heeding them [when they wish to burn it] with the wood of the pile in their own courtyards, that is well, [the reason being] lest some of it [the wood] be left over and they come to a stumbling-block through it.4 But what is the reason that [they may] not [burn it] in front of the Temple with their own wood? — Said R. Joseph: So as not to shame him who has none [of his own]. Raba said: On account of suspicion.5 Wherein do they differ? — They differ where he brought cane reeds and dried branches, which are not fit for the pile. 6 We learned elsewhere: The head of the ma'amad7 used to place the unclean8 by the East Gate.9 What is the reason? Said R. Joseph: In order to put them to shame.10 Raba said: Because of suspicion.11 Wherein do they differ? — They differ in respect of delicate persons or ropemakers.12 MISHNAH. A PASSOVER-OFFERING WHICH PASSED OUT13 OR WAS DEFILED MUST BE BURNT IMMEDIATELY.14 IF ITS OWNERS WERE DEFILED OR THEY DIED,15 IT MUST BECOME DISFIGURED14 AND BE BURNT ON THE SIXTEENTH. R. JOHANAN B. BEROKAH SAID: THIS TOO MUST BE BURNT IMMEDIATELY, BECAUSE THERE ARE NONE TO EAT IT. GEMARA. As for uncleanness, It is well, because it is written, And the flesh that toucheth any unclean thing shall not be eaten; it shall be burnt with fire.16 But how do we know it of what goes out? Because it is written, Behold, the blood of it was not brought into the sanctuary within.17 Moses said to Aaron: ‘Why did ye not eat the sin-offering? Perhaps its blood entered the innermost [sanctuary]’?18 ‘No,’ he answered him. ‘Perhaps it passed without its barrier’?19 he asked. ‘No,’ replied he, ‘it was in the sanctuary.’ Said he to him, ‘If it was in the sanctuary, and "behold, the blood of it was not brought into the sanctuary within," wherefore have ye not eaten it?’ Whence it follows that if it passed out, or if its blood entered within, it requires burning. As for when it is defiled, it is well: the Divine Law revealed it in the case of lesser Holy sacrifices, and all the more20 in the case of Most Holy sacrifices.21 But as to what goes out; we have found [that it is disqualified in the case of] superior sacrifices; whence do we know [it of] inferior sacrifices? Moreover, as to what was taught: If its blood was kept overnight, 22 suspect him of theft. forbidden. also a corresponding division in the country town, answering to the divisions (v. supra 57a, p. 284, n. 3) of priests and Levites. — Jast. R. Joseph's reason does. burnt instead of eating it.