Pesachim — Daf 81b

אינו דין שהותרה לו טומאת התהום

אמרי ומי דיינינן ק"ו מהלכה והתניא אמר לו רבי אליעזר עקיבא עצם כשעורה הלכה רביעית דם ק"ו ואין דנין ק"ו מהלכה

אלא אמר רבא יליף מועדו מועדו מפסח

וטומאת התהום גופא היכא כתיבא אמר ר"א אמר קרא (במדבר ו, ט) וכי ימות מת עליו במחוורת עליו

אשכחן נזיר עושה פסח מנלן א"ר יוחנן אמר קרא (במדבר ט, י) בדרך רחוקה לכם במחוורת לכם

רשב"ל אמר כדרך מה דרך בגלוי אף טומאה נמי בגלוי

מיתיבי אי זהו טומאת התהום כל שלא הכיר בה אחד בסוף העולם הכיר בה אחד בסוף העולם אין זה טומאת התהום לר"א דאמר במחוורת עליו עד דידע הוא

לר' יוחנן דאמר לכם במחוורת לכם עד דידעי בה תרין

לרשב"ל דאמר כדרך עד דידעי כולי עלמא

אלא טומאת התהום הלכתא גמירי לה וקרא אסמכתא בעלמא

אמר מר בר רב אשי לא שנו אלא שנודע לו לאחר זריקה דכי אזדריק דם שפיר איזדריק אבל נודע לו לפני זריקה לא מרצה

מיתיבי המוצא מת מושכב לרחבו של דרך לתרומה טמא לנזיר ועושה פסח טהור וכל טמא וטהור להבא הוא

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר מר בר רב אשי לא תימא נודע לו לאחר זריקה הוא דמרצה אבל נודע לו לפני זריקה לא מרצה אלא אפילו נודע לו לפני זריקה מרצה:

גופא המוצא מת מושכב לרחבו של דרך לתרומה טמא לנזיר ועושה פסח טהור

בד"א שאין לו מקום לעבור אבל יש מקום לעבור אף לתרומה טהור

בד"א שמצאו שלם אבל משובר ומפורק טהור שמא בין הפרקים עבר ובקבר אפילו משובר ומפורק טמא מפני שהקבר מצרפו

בד"א במהלך ברגליו אבל טעון או רכוב טמא לפי שמהלך ברגליו אפשר שלא יגע ולא יאהל אבל טעון או רכוב אי אפשר שלא יגע ולא יאהל

בד"א בטומאת התהום אבל בטומאה ידועה טמא

ואי זה היא טומאת התהום כל שלא הכיר בה אחד בסוף העולם אבל הכיר בה אחד בסוף העולם אין זה טומאת התהום

מצאו טמון בתבן בעפר ובצרורות הרי זה טומאת התהום במים באפילה בנקיקי הסלעים אין זה טומאת התהום ולא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד:

מתני׳ נטמא שלם או רובו שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה נטמא מיעוטו והנותר שורפין אותו בחצרותיהן או על גגותיהן מעצי עצמן הציקנין שורפין אותו לפני הבירה בשביל ליהנות מעצי המערכה:

גמ׳ מ"ט א"ר יוסי בר חנינא כדי לביישן:

נטמא מיעוטו וכו' ורמינהו וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קדש אם עבר צופים שורפו במקומו ואם לאו

is it not logical that the ‘uncleanness of the deep’ was permitted to him? — I will tell you: can we then argue a fortiori from a traditional law: surely it was taught, R. Eliezer said to him: Akiba! That a bone [of a corpse] the size of a barley grain defiles is a traditional law, whereas [that] a quarter [log] of blood [of a corpse defiles] is [deduced by you] a fortiori, and we do not deduce a fortiori from a traditional law! — Rather said Raba: We learn [the scope of] ‘its appointed time’ from the Passover-offering. And where is [the law about] the ‘uncleanness of the deep’ itself written? — Said R. Eleazar: Scripture saith, And if any man die beside him [‘alaw], [which means] when it is quite clear beside him. We have thus found [it in the case of] a nazirite; how do we know [it in the case of] one who sacrifices a Passover-offering? — Said R. Johanan: Because Scripture saith, [If any man shall be unclean by reason of a dead body or] in a distant road unto you: [that means] when it is quite clear unto you. R. Simeon b. Lakish said, It is as the road: just as the road is manifest, so must the [cause of] defilement be manifest too. An objection is raised: What is the ‘uncleanness of the deep’? Wherever not [even] a person at the end of the world had been cognizant thereof. If a person at the end of the world had been cognizant thereof, it is not the ‘uncleanness of the deep.’ [But] according to R. Eleazar who interpreted — when it is quite clear beside him, then [it is ‘uncleanness of the deep’] unless he himself [the nazirite] knows of it. According to R. Johanan who interpreted ‘unto you’ [as meaning] when it is quite clear unto you, then [at least] two should know thereof. According to R. Simeon b. Lakish who said, It is as a road, then all should know of it? — Rather the ‘uncleanness of the deep’ is known as a traditional law, while the verse[s] are a mere support. Mar son of R. Ashi said: They learned this only where it became known to him after the sprinkling, so that when the blood was sprinkled it was rightly sprinkled; but if it was known to him before the sprinkling — it does not propitiate. An objection is raised: If a man finds a corpse lying across the width of a path, in respect of terumah he is unclean; in respect of [the laws of] a nazirite or one who sacrifices the Passover-offering, he is clean; and all [statements of] unclean and clean refer to the future. Rather if stated, it was thus stated: Mar son of R. Ashi said: Do not say that only if it became known to him after sprinkling does it propitiate, whereas if it became known to him before sprinkling, it does not propitiate; for even if it became known to him before sprinkling it [still] propitiates. [To revert to] the main text: If a man finds a corpse lying across the width of a path, in respect of terumah he is unclean; in respect of [the laws of] a nazirite or one who sacrifices a Passover-offering, he is clean. When is that said? If he has no room to pass by, but if he has room to pass by, he is clean even in respect of terumah. When is that said? If he finds it whole. But if it was broken or dismembered, he is clean, as he might have passed between the pieces. But [if it lay] in a grave, even if broken and dismembered, he is unclean, because the grave unites it. When is this said? If he was walking on foot. But if he was laden [with a burden] or riding, he is unclean; because he who walks on foot can avoid touching it or overshadowing it, but when he is laden or riding, he cannot but touch [it] or overshadow it. When is this said? In the case of ‘uncleanness of the deep’; but in the case of known uncleanness, he is unclean. And what is ‘uncleanness of the deep’? Wherever not [even] one at the end of the world had been cognizant thereof. But if one [even] at the world's end was cognizant thereof, it is not ‘uncleanness of the deep.’ If he found it hidden in straw, earth, or pebbles, it is ‘uncleanness of the deep.’ [If he found it] in water, in darkness, or in the clefts of rocks, it is not ‘uncleanness of the deep.’ And they did not state [the law of] ‘uncleanness of the deep’ in respect of aught save a corpse alone. MISHNAH. IF IT [THE PASCHAL LAMB] BECAME UNCLEAN, [EITHER] WHOLLY OR THE GREATER PART THEREOF, WE BURN IT IN FRONT OF THE BIRAH WITH THE WOOD OF THE PILE. IF THE LESSER PART THEREOF BECAME UNCLEAN, ALSO NOTHAR, THEY [THE PEOPLE] BURN IT IN THEIR COURT-YARDS OR ON THEIR ROOFS WITH THEIR OWN WOOD. MISERS BURN IT IN FRONT OF THE BIRAH, IN ORDER TO BENEFIT FROM THE WOOD OF THE PILE. GEMARA. What is the reason? — Said R. Jose b. Hanina: In order to put them to shame. IF THE LESSER PART THEREOF BECAME UNCLEAN etc. But the following contradicts it: Similarly, he who went out of Jerusalem and reconnected that he had holy flesh with him, if he has passed Scopus he burns it where he is; but if not,