Pesachim — Daf 63b

או לאחד מבני חבורה ועד שיהא עמו בעזרה ר' יוחנן אמר אע"פ שאין עמו בעזרה במאי קמיפלגי אילימא בעל בסמוך קמיפלגי דרבי שמעון בן לקיש סבר על בסמוך ורבי יוחנן סבר לא בעינן על בסמוך והא איפלגו בה חדא זימנא

דתנן השוחט תודה לפנים ולחומה חוץ לחומה לא קדש הלחם

מאי חוץ לחומה רבי יוחנן אמר חוץ לחומת בית פאגי אבל חוץ לחומת העזרה קדיש ולא בעינן על בסמוך רבי שמעון בן לקיש אמר אפילו חוץ לחומת עזרה לא קדיש אלמא בעינן על בסמוך

אלא בהתראת ספק קמיפלגי בהא נמי הא פליגי בה חדא זימנא

דאיתמר שבועה שאוכל ככר זו היום ועבר היום ולא אכלה ר' יוחנן ור"ש בן לקיש דאמרי תרוייהו אינו לוקה רבי יוחנן אמר אינו לוקה משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו אבל התראת ספק שמה התראה

ור"ש בן לקיש אמר אינו לוקה משום דהוה ליה התראת ספק והתראת ספק לא שמה התראה אבל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו

אמרי לעולם בעל בסמוך קא מיפלגי וצריכא דאי איפליגו לענין חמץ הוה אמינא בההוא הוא דקאמר רבי יוחנן דלא בעינן על בסמוך משום דאיסור הוא וכל היכא דאיתיה איתיה

אבל לענין מקדש לחם לא קדיש אלא בפנים אימא מודה ליה לר"ש בן לקיש דבעינן על בסמוך דאי איתיה גואי קדיש אי לא לא קדיש מידי דהוה אכלי שרת צריכא

ואי אשמעינן לענין מקדש לחם ה"א בהך קאמר ר"ש בן לקיש דבעינן על בסמוך דאי איתיה גואי קדיש אי לא לא קדיש אבל לענין חמץ מודה ליה לרבי יוחנן דלא בעינן על בסמוך דאיסורא הוא וכל היכא דאיתיה איתיה צריכא

בעא מיניה רב אושעיא מרבי אמי אין לו לשוחט ויש לו לאחד מבני חבורה מהו אמר ליה מי כתיב לא תשחט על חמצך (שמות לד, כה) לא תשחט על חמץ כתיב

אמר ליה אי הכי אפילו לאחד בסוף העולם נמי אמר ליה אמר קרא לא תשחט ולא ילין לא תשחט על חמץ הנך דקיימי עליה משום לא ילין

אמר רב פפא הילכך כהן המקטיר את החלב עובר בלא תעשה הואיל וישנו בכלל הלנת אמורין

תניא כוותיה דרב פפא השוחט את הפסח על החמץ עובר בל"ת אימתי בזמן שהוא לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה היה לאחד בסוף העולם אין זקוק לו ואחד השוחט ואחד הזורק ואחד המקטיר חייב אבל המולק את העוף בארבעה עשר אינו עובר בלא כלום

ורמינהי השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה ר' יהודה אומר אף התמיד אמרו לו לא אמרו אלא בפסח בלבד אימתי בזמן שיש לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה היה לאחד בסוף העולם אין זקוק לו

ואחד השוחט ואחד הזורק ואחד המולק ואחד המזה חייב אבל הקומץ את המנחה אינו עובר בלא תעשה המקטיר את האימורין אינו עובר בלא תעשה

or to one of the members of the company,1 and providing that it [the leaven] is with him in the Temple Court. R. Johanan said: Even if it is not with him in the Temple Court. Wherein do they differ? Shall we say that they differ in whether ‘with’ [‘al] means ‘near,’2 R. Simeon b. Lakish holding, ‘with’ means near, while R. Johanan holds, We do not require ‘with’ [in the sense of] near,’ — but surely they have differed in this once [already]?3 For we learned: If a man slaughters the thanksoffering within [the Temple Court], while its bread is without the wall, the bread is not sanctified.4 What does ‘without the wall’ mean? R. Johanan said, Without the wall of Beth Pagi;5 but [if] without the wall of the Temple Court, it is sanctified, and we do not require ‘with’ [in the sense of] near. R. Simeon b. Lakish said: Even if without the wall of the Temple Court, it is not sanctified; which proves that we require ‘with’ [in the sense of] near! — Rather, they differ over a doubtful warning.6 But in this too they have already differed once? For it was stated: [If a man declares, ‘I take] an oath that I will eat this loaf to-day,’ and the day passed and he did not eat it, — R. Johanan and R. Simeon b. Lakish both maintain, He is not flagellated. R. Johanan said, He is not flagellated, because it is a negative injunction not involving an action,7 and every negative command not involving an action, we do not flagellate for it; but a doubtful warning counts8 as a warning.9 While R. Simeon b. Lakish said, He is not flagellated, because it is a doubtful warning, and a doubtful warning does not count as a warning; but as for a negative command not involving an action, we flagellate for it! I will tell you: After all they differ in whether ‘with’ implies near, yet it is necessary.10 For if they differed on the subject of leaven [alone], I would say: It is only there that R. Johanan maintains that we do not require ‘with’ [in the sense of] near, because it is a prohibited article, and wherever it is, it is;but in the matter of sanctifying the bread,it is not sanctified save within [the Temple Court], [hence] I would assume [that] he agrees with R. Simeon b. Lakish, that if it is inside it is sanctified, and if not, it is not sanctified, by analogy with service vessels.11 Thus this [latter case] is necessary. And if we were informed [of this] in the matter of sanctifying the bread, I would say: in this R. Simeon b. Lakish maintains that we require ‘with’ [in the sense of] near, so that if it is inside it is sanctified, [and] if not, It is not sanctified. But in the matter of leaven [I would say that] he agrees with R. Johanan that we do not require ‘with’ [in the sense of] near, because it is a prohibited article, and wherever it is, it is. Hence they are [both] necessary. R. Oshaia asked R. Ammi: What if he who slaughters has none, but one of the members of the company has [leaven]?12 — Said he to him, Is it then written, ‘Thou shalt not slaughter [the blood of My sacrifice] with thy leavened bread’? ‘Thou shalt not slaughter [the blood of My sacrifice] with leavened bread’ is written.13 If so, he countered, [he is culpable] even if a person at the end of the world [possesses leaven]! — Said he to him, Scripture saith, Thou shalt not slaughter [the blood of My sacrifice with leavened bread]; neither shall [the sacrifice of the feast of the Passover] be left overnight unto the morning: [thus,] ‘Thou shalt not slaughter . . . with leavened bread’ [applies to] those who are subject to ‘it shall not be left overnight’ on its account.14 R. Papa said: As a corollary, the priest who burns the fat [on the altar] violates a negative command, since he is subject to the general [interdict of] leaving the emurim overnight.15 It was taught in accordance with R. Papa. He who slaughters the Passover sacrifice with leaven violates a negative command — When is that? When it belongs to him who slaughters or to him who sprinkles [the blood] or to one of the members of the company. If it belonged to someone at the end of the world, he is not tied to him.16 And whether he slaughters or sprinkles or burns [the fat],17 he is liable. But he who wrings a bird's neck on the fourteenth18 does not violate anything.19 But the following contradicts it: He who slaughters the Passover offering with leaven violates a negative command. R. Judah said: The tamid too.20 Said they to him, They [the Sages] said [thus] of nought except the Passover-offering alone. When is that? When either he who slaughters or he who sprinkles or one of the members of the company possesses [the leaven]. If a person at the end of the world possesses it, he is not tied to him. And whether he slaughters or he sprinkles or he wrings [a bird's neck] or he sprinkles21 [the blood of the bird], he is liable. But he who takes the handful of the meal-offering22 does not violate a negative command. He who burns the emurim does not violate a negative command. slaughtered, whereupon they acquired a monetary consecration, which means that they might not henceforth be eaten or put to use until the offering is sacrificed; while if they became defiled, they were redeemed and reverted to hullin. The slaughtering of the sacrifice conferred intrinsic (‘bodily’) sanctity upon them; they were more readily disqualified then, and if defiled they had to be burnt. In this connection too ‘with’ (kg) is written: then he shall offer with the sacrifice of the thanksoffering unleavened cakes . . . with (kg) cakes of leavened bread he shall present his offering (Lev. VII, 12f). — ‘Not sanctified’ means not intrinsically sanctified. been identified, v. Neubauer, Geographie, pp. 247ff. warned before he sinned. Now, if the leaven is in the Temple Court, he can be warned with the certainty that his proposed action is forbidden. But if it is not in the Temple Court, we are doubtful, as we do not know whether he has leaven at home, and thus it is a doubtful warning. R. Simeon b. Lakish holds that such is not a valid warning, and flagellation is not thereby incurred; while R. Johanan holds that it is a warning, and when we subsequently learn that he had leaven at home, he is flagellated. passive, not by a positive act, v. Shebu. 20b. permit the day to pass without eating it. stated supra 59a, it could be brought on the fourteenth after the afternoon tamid, i.e., when it is time for the Passover sacrifice to be slaughtered.