Pesachim — Daf 51a

אי אתה רשאי להתירן בפניהם אמר לו ולאו מי איתמר עלה אמר רב חסדא בכותאי כותאי מאי טעמא משום דמסרכי מילתא הנך אינשי נמי סרכי מילתא

אלא אמר רב אשי חזינן אי רובן אורז אכלי לא ניכלה זר באפייהו דילמא משתכחא תורת חלה מינייהו ואי רובן דגן אכלי ניכלה זר באפייהו דילמא אתי לאפרושי מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב

גופא דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהן אמר רב חסדא בכותאי עסקינן וכ"ע לא והתניא רוחצין שני אחין כאחד ואין רוחצין שני אחין בכבול ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שרחצו שניהם כאחד בכבול ולעזה עליהן כל המדינה אמרו מימינו לא ראינו כך ונשמט הלל ויצא לבית החיצון ולא רצה לומר להן מותרין אתם

יוצאים בקורדקיסון בשבת ואין יוצאין בקורדקיסון בשבת בבירי ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שיצאו בקורדקיסון בשבת בבירי ולעזה עליהן המדינה ואמרו מימינו לא ראינו כך ושמטום ונתנום לעבדיהן ולא רצו לומר להן מותרין אתם

ויושבין על ספסלי נכרים בשבת ואינן יושבין על ספסלי נכרים בשבת בעכו ומעשה בר"ש בן גמליאל שישב על ספסלי נכרים בשבת בעכו ולעזה עליו כל המדינה אמרו מימינו לא ראינו כך נשמט על גבי קרקע ולא רצה לומר להן מותרין אתם בני מדינת הים נמי כיון דלא שכיחי רבנן גבייהו ככותים דמו

בשלמא ספסלי נכרים משום דמחזי כמקח וממכר בקורדקיסון נמי דילמא משתלפין ואתי לאיתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים

אלא רוחצין מאי טעמא לא כדתניא עם הכל אדם רוחץ חוץ מאביו וחמיו ובעל אמו ובעל אחותו ור' יהודה מתיר באביו מפני כבוד אביו והוא הדין לבעל אמו

ואתו אינהו וגזור בשני אחין משום בעל אחותו תנא תלמיד לא ירחץ עם רבו ואם רבו צריך לו מותר

כי אתא רבה בר בר חנה אכל דאייתרא עול לגביה רב עוירא סבא ורבה בריה דרב הונא כיון דחזינהו כסייה מינייהו אתו ואמרו ליה לאביי אמר להו שווינכו ככותאי

ורבה בר בר חנה לית ליה הא דתנן נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם אמר אביי הני מילי מבבל לבבל ומארץ ישראל לא"י אי נמי מבבל לא"י אבל מא"י לבבל לא כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו

רב אשי אמר אפילו תימא מא"י לבבל הני מילי היכא דאין דעתו לחזור ורבה בר בר חנה דעתו לחזור הוה א"ל רבה בר בר חנה לבניה בני לא תאכל לא בפני ולא שלא בפני אני שראיתי את ר' יוחנן שאכל כדי הוא ר' יוחנן לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו אתה לא ראית אותו לא תאכל בין בפני בין שלא בפני

ופליגא דידיה אדידיה דאמר רבה בר בר חנה סח לי רבי יוחנן בן אלעזר פעם אחת נכנסתי אחר ר"ש בן רבי יוסי בן לקוניא לגינה

you may not permit it in their presence? Said he to him, Yet was it not stated thereon, R. Hisda said: This refers to Cutheans. What is the reason in the case of Cutheans? Because they confound one thing [with another]! Then these people too [being ignorant] confound one thing [with another]? — Rather, said R. Ashi, we consider: if most of them eat rice [bread], a lay Israelite must not eat it [the hallah] in their presence, lest the law of hallah be [altogether] forgotten by them; but if most of them eat corn [bread], let a lay Israelite eat it in their presence, lest they come to separate [hallah] from what is liable upon what is exempt, and from what is exempt upon what is liable. [It was stated in] the text: ‘Things which are permitted, yet others treat them as forbidden, you may not permit it in their presence. Said R. Hisda: This refers to Cutheans’. Yet not [to] all people? Surely it was taught: Two brothers may bathe together, yet two brothers do not bathe [together] in Cabul. And it once happened that Judah and Hillel, the sons of R. Gamaliel, bathed together in Cabul, and the whole region criticized them, saying, ‘We have never seen such [a thing] in [all] our days;’ whereupon Hillel slipped away and went to the outer chamber, but he was unwilling to tell them, ‘You are permitted [to do this]’. [Again,] one may go out in slippers on the Sabbath, yet people do not go out in slippers in Beri. And it once happened that Judah and Hillel, the sons of R. Gamaliel, went out in slippers on the Sabbath in Beri, whereupon the whole district criticized them, saying, ‘We have never seen such [a thing] in [all] our days’; so they removed them and gave them to their [non-Jewish] servants, but they were unwilling to tell them, ‘You are permitted [to wear these].’ Again, one may sit on the stools of Gentiles on the Sabbath, yet people do not sit on the stools of Gentiles on the Sabbath in Acco. And it once happened that R. Simeon b. Gamaliel sat down on the stools of Gentiles on the Sabbath in Acco, and the whole district criticized him, saying, ‘We have never seen such [a thing] in [all] our days’. [Accordingly] he slipped down on to the ground, but he was unwilling to tell them, ‘You are permitted [to do this]’. — The people of the coastal region, since Rabbis are not common among them, are like Cutheans. As for [not sitting on] Gentiles’ stools, that is well, [the reason being] because it looks like [engaging] in buying and selling. [That they do not go out] in slippers too [is understandable], lest they fall off and they come to carry them four cubits in the street. But what is the reason that [brothers] do not bathe [together]? — As it was taught: A man may bathe with all, except with his father, his father-in-law, his mother's husband and his sister's husband. But R. Judah permits [a man to bathe] with his father, on account of his father's honour, and the same applies to his mother's husband. Then they [the people of Cabul] came and forbade [it] in the case of two brothers on account of [bathing with] his sister's husband. It was taught: A disciple must not bathe with his teacher, but if his teacher needs him, it is permitted. When Rabbah b. Bar Hanah came, he ate of the stomach fat. Now, R. ‘Awira the Elder and Rabbah son of R. Huna visited him; as soon as he saw them, he hid it [the fat] from them. When they narrated it to Abaye he said to them, ‘He has treated you like Cutheans’. But does not Rabbah b. Bar Hanah agree with what we learned: WE LAY UPON HIM THE RESTRICTIONS OF THE PLACE WHENCE HE DEPARTED AND THE RESTRICTIONS OF THE PLACE WHITHER HE HAS GONE? — Said Abaye: That is only [when he goes] from [one town in] Babylonia to [another in] Babylonia, or from [a town in] Palestine to [another in] Palestine, or from [a town in] Babylonia to [another in] Palestine; but not [when he goes] from [a place in] Palestine to [another in] Babylonia, [for] since we submit to them, we do as they. R. Ashi said: You may even say [that this holds good when a man goes] from Palestine to Babylonia; this is, however, where it is not his intention to return; but Rabbah b. Bar Hanah had the intention of returning. Rabbah b. Bar Hanah said to his son: My son, do not eat [this fat], whether in my presence or not in my presence. As for me who saw R. Johanan eat [it], R. Johanan is sufficient [an authority] to rely upon in his presence and not in his presence. [But] you have not seen him [eat it]; [therefore] do not eat, whether in my presence or not in my presence. Now, [one statement] of his disagrees with [another statement] of his. For Rabbah b. Bar Hanah said: R. Johanan b. Eleazar related to me: I once followed R. Simeon son of R. Jose b. Lakuna into a kitchen garden,