Pesachim — Daf 49a

מתני׳ ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת דברי ר"מ וחכמים אומרים בזמנו ר"א בר צדוק אומר תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן:

גמ׳ תניא ר"א בר צדוק אומר פעם אחת שבת אבא ביבנה וחל ארבעה עשר להיות בשבת ובא זונין ממונה של ר"ג ואמר הגיע עת לבער את החמץ והלכתי אחר אבא וביערנו את החמץ:

מתני׳ ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו יחזור ויבער ואם לאו מבטלו בלבו

להציל מן הנכרים ומן הנהר ומן הלסטים ומן הדליקה ומן המפולת יבטל בלבו ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד

וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קדש אם עבר צופים שורפו במקומו ואם לאו חוזר ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה

ועד כמה הן חוזרין ר"מ אומר זה וזה בכביצה ר' יהודה אומר זה וזה בכזית וחכמים אומרים בשר קדש בכזית וחמץ בכביצה:

גמ׳ ורמינהו ההולך לאכול סעודת אירוסין בבית חמיו ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד

א"ר יוחנן לא קשיא הא ר' יהודה הא רבי יוסי דתניא סעודת אירוסין רשות דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר מצוה

והשתא דאמר רב חסדא מחלוקת בסעודה שניה אבל בסעודה ראשונה דברי הכל מצוה אפילו תימא הא והא ר' יהודה ולא קשיא הא בסעודה ראשונה הא בסעודה שניה

תניא אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא סעודת אירוסין אבל לא סבלונות אמר לו ר' יוסי אני שמעתי סעודת אירוסין וסבלונות

תניא רבי שמעון אומר כל סעודה שאינה של מצוה אין תלמיד חכם רשאי להנות ממנה

כגון מאי א"ר יוחנן כגון בת כהן לישראל ובת תלמיד חכם לעם הארץ דא"ר יוחנן בת כהן לישראל אין זווגן עולה יפה

מאי היא אמר רב חסדא או אלמנה או גרושה או זרע אין לה במתניתא תנא קוברה או קוברתו או מביאתו לידי עניות

איני והא א"ר יוחנן הרוצה שיתעשר ידבק בזרעו של אהרן כל שכן שתורה וכהונה מעשרתן לא קשיא הא בת"ח הא בעם הארץ

ר' יהושע נסיב כהנתא חלש אמר לא ניחא ליה לאהרן דאדבק בזרעיה דהוי ליה חתנא כי אנא

רב אידי בר אבין נסיב כהנתא נפקו מיניה תרי בני סמיכי רב ששת בריה דרב אידי ור' יהושע בריה דרב אידי אמר ר"פ אי לא נסיבנא כהנתא לא איעתרי

אמר רב כהנא אי לא נסיבנא כהנתא לא גלאי אמרו ליה והא למקום תורה גלית לא גלאי כדגלי אינשי

אמר רבי יצחק כל הנהנה מסעודת הרשות לסוף גולה שנא' (עמוס ו, ד) ואוכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק וכתיב לכן עתה יגלו בראש גולים:

ת"ר כל ת"ח המרבה סעודתו בכל מקום סוף מחריב את ביתו ומאלמן את אשתו ומייתם את גוזליו ותלמודו משתכח ממנו ומחלוקות רבות באות עליו ודבריו אינם נשמעים ומחלל שם שמים ושם רבו ושם אביו וגורם שם רע לו ולבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות

מאי היא אמר אביי קרו ליה בר מחים תנורי רבא אמר בר מרקיד בי כובי רב פפא אמר בר מלחיך פינכי רב שמעיה אמר בר מך רבע:

ת"ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח שאם מת או גולה מובטח לו שבניו ת"ח ואל ישא בת ע"ה שאם מת או גולה בניו ע"ה

ת"ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח וישיא בתו לת"ח משל לענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל ולא ישא בת עם הארץ משל לענבי הגפן בענבי הסנה דבר כעור

MISHNAH. IF THE FOURTEENTH [OF NISAN] FALLS ON THE SABBATH, EVERYTHING MUST BE REMOVED1 BEFORE THE SABBATH:2 THIS IS R. MEIR'S VIEW; WHILE THE SAGES MAINTAIN: [IT MUST BE REMOVED] AT ITS [USUAL] TIME;3 R. ELEAZAR B. ZADOK SAID: TERUMAH [MUST BE REMOVED] BEFORE THE SABBATH,4 AND HULLIN AT ITS [USUAL] TIME.5 GEMARA. It was taught, R. Eleazar b. Zadok said: My father once spent a week in Yabneh,6 when the fourteenth fell on the Sabbath, and there came Zonin, R. Gamaliel's deputy,7 and announced: ‘The time has come to remove the leaven’, and I followed my father and we removed the leaven. MISHNAH.HE WHO ON HIS WAY8 TO SLAUGHTER HIS PASSOVER SACRIFICE OR TO CIRCUMCISE HIS SON9 OR TO DINE AT A BETROTHAL10 FEAST AT THE HOUSE OF HIS FATHER-IN-LAW, AND RECOLLECTS THAT HE HAS LEAVEN AT HOME, IF HE IS ABLE TO GO BACK, REMOVE [IT], AND [THEN] RETURN TO HIS RELIGIOUS DUTY,11 HE MUST GO BACK AND REMOVE [IT]; BUT IF NOT, HE ANNULS IT IN HIS HEART. [IF HE IS ON HIS WAY] TO SAVE [PEOPLE] FROM HEATHENS12 OR FROM A RIVER OR FROM BRIGANDS13 OR FROM A FIRE OR FROM A COLLAPSE [OF A BUILDING], HE ANNULS IT IN HIS HEART.14 [BUT IF] TO APPOINT A SABBATH STATION FOR A VOLUNTARY [SECULAR] PURPOSE,15 HE MUST RETURN IMMEDIATELY. SIMILARLY, HE WHO WENT OUT OF JERUSALEM AND RECOLLECTED THAT HE HAD HOLY FLESH WITH HIM,16 IF HE HAS PASSED SCOPUS,17 HE BURNS IT WHERE HE IS;18 BUT IF NOT, HE RETURNS AND BURNS IT IN FRONT OF THE TEMPLE19 WITH THE WOOD OF THE [ALTAR] PILE.20 AND FOR WHAT [QUANTITY] MUST THEY RETURN? R. MEIR SAID: FOR BOTH,21 WHEN THERE IS AS MUCH AS AN EGG; R. JUDAH SAID: FOR BOTH, WHEN THERE IS AS MUCH AS AN OLIVE; BUT THE SAGES RULE: HOLY FLESH, [THE STANDARD IS] AS MUCH AS AN OLIVE; WHILE LEAVEN, [THE STANDARD IS] AS MUCH AS AN EGG.22 GEMARA. But the following contradicts it: He who is on his way to partake of a betrothal feast in his father-in-law's house or to appoint a Sabbath station for a voluntary purpose must return immediately? Said R. Johanan, There is no difficulty: one is [according to] R. Judah: the other is [according to] R. Jose. For it was taught: The betrothal feast is a voluntary [function]; this is R. Judah's view. R. Jose said: It is a religious [function]. But now that R. Hisda said: The controversy is in respect of the second feast,23 but in respect to the first feast all agree that it is a religious [function], you may even say [that] both are [according to] R. Judah, yet there is no difficulty; one refers to the first feast, while the other refers to the second feast. It was taught, R. Judah said: I have heard only of the betrothal feast,24 but not of [the feast in connection with] espousal gifts.25 Said R. Jose to him: I have heard of [both] the feast of betrothal and [that] of espousal gifts. It was taught, R. Simeon said: Every feast which is not in connection with a religious deed, a scholar must derive no enjoyment thereof.26 What, for instance? — Said R. Johanan: E.g., [the feast at the betrothal of] the daughter of a priest to an Israelite,27 or the daughter of a scholar to an ignoramus. For R. Johanan said: If the daughter of a priest [marries] an Israelite, their union will not be auspicious. What is it?28 Said R. Hisda: [She will be] either a widow or a divorced woman, or she will have no seed [children].29 In a Baraitha it was taught: He will bury her or she will bury him, or she will reduce him to poverty. But that is not so, for R. Johanan said: he who desires to become wealthy, let him cleave to the seed of Aaron, [for it is all the more] that the Torah and the priesthood will enrich them? — There is no difficulty: one refers to a scholar;30 the other refers to an ‘am ha-arez.31 R. Joshua married a priest's daughter. Falling sick, he said, Aaron is not pleased that I should cleave to his seed [and] possess a son-an-law like myself. R. Idi b Abin married a priest's daughter, and there came forth from him two ordained sons — R. Shesheth the son of R. Idi and R. Joshua the son of R. Idi. R. Papa said: Had I not married a priest's daughter, I would not have become wealthy.32 R. Kahana said: Had I not married a priest's daughter, I had not gone into exile.33 Said they to him, But you were exiled to a place of learning! — I was not exiled as people are [generally] exiled.34 R. Isaac said: Whoever partakes of a secular feast eventually goes into exile, for it is said, and [ye that] eat the lambs out of the flock, and the calves out of the midst of the stall; and it is written, therefore now shall they go captive at the head of them that go captive. 35 Our Rabbis taught: Every scholar who feasts much in every place eventually destroys his home, widows his wife, orphans his young, forgets his learning,36 and becomes involved in many quarrels;37 his words are unheeded, and he desecrates the Name of Heaven and the name of his teacher and the name of his father, and he causes an evil name for himself, his children, and his childrens’ children until the end of time.38 What is it?39 Said Abaye: He is called, a heater of ovens. Raba said: A tavern dancer! R. Papa said: A plate licker. R. Sheimaiah said: A folder [of garments] and a man who lies down [to sleep].40 Our Rabbis taught: Let a man always sell all he has and marry the daughter of a scholar, for if he dies or goes into exile, he is assured that his children will be scholars. But let him not marry the daughter of an ‘am ha-arez, for if he dies or goes into exile, his children will be ‘amme ha-arez. Our Rabbis taught: Let a man always sell all he has and marry the daughter of a scholar, and marry his daughter to a scholar. This may be compared to [the grafting of] grapes of a vine with grapes of a vine, [which is] a seemly and acceptable thing. But let him not marry the daughter of an ‘am ha-arez; this may be compared to [the grafting of] grapes of a vine with berries of a thorn bush, [which is] a repulsive destruction of Jerusalem. called the tehum. But before the Sabbath commences he can appoint any spot within the tehum as the station where he will spend the Sabbath, and then he may proceed two thousand cubits beyond that spot; he does that by taking some food to the place, which he will eat on the Sabbath. University. tower in the Temple Mount.] the father-in-law's house. a priest's daughter be a widow, or divorced, and have no child (Lev. XXII, 12f). — Hence such a union was looked upon with disfavour, and R. Johanan maintains that the feast is not a true religious one. home, and to make it possible he must sell his furniture, etc. Seeing himself on the road to ruin, he wanders into exile, leaving his wife and children, widowed and orphaned, he wastes his time, so forgets his learning. This involves him in disputes on learning. Or, his poverty involves him in disputes with tradesmen because he cannot settle his bills. Again, the banqueting table itself is a fruitful source of quarrels (Rashi and Maharsha). The translation follows Maharsha, bar (rc) being understood as ‘a man who’. The alternative is Rashi's.