Pesachim — Daf 3b

משום בניו אורחא הוא

והכתיב (שמואל א כה, כ) והיא רוכבת על החמור התם משום ביעתותא דליליא אורחא הוא ואיבעית אימא משום ביעתותא דליליא ליכא משום ביעתותא דדוד איכא ואיבעית אימא ביעתותא דדוד נמי ליכא משום ביעתותא דהר איכא

ובאורייתא מי לא כתיב טמא אלא כל היכא דכי הדדי נינהו משתעי בלשון נקיה כל היכא דנפישין מילי משתעי בלשון קצרה כדאמר רב הונא אמר רב ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום ר"מ לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה

וכל היכא דכי הדדי נינהו משתעי בלשון כבוד והא רוכבת ויושבת דכי הדדי נינהו וקאמר רוכבת רכבת כתיב

הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דרב חד אמר שויתינן האי שמעתא כדבר אחר מסנקן וחד אמר שויתינן האי שמעתא כגדי מסנקן ולא אישתעי רב בהדי דהאיך

הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דהלל וחד מינייהו רבן יוחנן בן זכאי ואמרי לה קמיה דרבי וחד מינייהו רבי יוחנן חד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה וחד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ומוסקין בטומאה אמר מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל ולא היה ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל

הנהו תלתא כהני חד אמר להו הגיעני כפול וחד אמר הגיעני כזית וחד אמר הגיעני כזנב הלטאה בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול

והא (תניא) אין בודקין מן המזבח ולמעלה

לא תימא שמץ פסול אלא אימא שחץ פסול ואי בעית אימא שאני התם דאיהו דארע נפשיה

ההוא ארמאה דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים אמר כתיב (שמות יב, מג) כל בן נכר לא יאכל בו (שמות יב, מח) כל ערל לא יאכל בו ואנא הא קאכילנא משופרי שופרי

אמר ליה רבי יהודה בן בתירא מי קא ספו לך מאליה אמר ליה לא כי סלקת להתם אימא להו ספו לי מאליה כי סליק אמר להו מאליה ספו לי אמרו ליה אליה לגבוה סלקא

אמרו ליה מאן אמר לך הכי אמר להו רבי יהודה בן בתירא אמרו מאי האי דקמן בדקו בתריה ואשכחוהו דארמאה הוא וקטלוהו שלחו ליה לרבי יהודה בן בתירא שלם לך ר' יהודה בן בתירא דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים

רב כהנא חלש שדרוה רבנן לר' יהושע בריה דרב אידי אמרו ליה זיל בדוק מאי דיניה אתא אשכחיה דנח נפשיה קרעיה ללבושיה ואהדריה לקרעיה לאחוריה ובכי ואתי אמרו ליה נח נפשיה אמר להו אנא לא קאמינא (משלי י, יח) ומוציא דבה הוא כסיל

יוחנן חקוקאה נפק לקרייתא כי אתא אמרו ליה חיטין נעשו יפות אמר להם שעורים נעשו יפות אמרו ליה צא ובשר לסוסים ולחמורים דכתיב (מלכים א ה, ח) השעורים והתבן לסוסים ולרכש מאי הוי ליה למימר אשתקד נעשו חיטין יפות אי נמי עדשים נעשו יפות:

it was natural on account of his sons. But it is written, And it was so, as she rode on her ass?1 — There it was natural through fear of the night. Alternatively, there was no fear of the night, but there was fear of David. Another alternative: there was no fear of David either, but there was the fear of the mountain. Yet is not ‘unclean’ written in Scripture?2 Rather wherever they are equal[ly convenient], [Scripture] discourses in a refined language; but wherever more words would be required, the shorter phraseology is employed. As R. Huna said in Rab's name — others say, R. Huna said in Rab's name on R. Meir's authority: one should always teach his pupil in concise terms. And where they are equal he discourses in refined speech? Yet surely ‘riding’ [rokebeth] and ‘sitting’ [yoshebeth] are alike [in length], yet ‘riding’ [rokebeth] is stated? — Rakebeth is stated. 3 Two disciples sat before Rab. one said, This discussion has made us [as tired] as an exhausted swine;4 while the other said, This discussion has made us [as tired] as an exhausted kid; and Rab would not speak to the former. There were two disciples who sat before Hillel, one of whom was R. Johanan b. Zakkai-others state, before Rabbi, and one of them was R. Johanan: One said, Why must we vintage [grapes] in cleanness, yet need not gather [olives] in cleanness? While the other said: Why must we vintage in cleanness, yet may gather [olives] in uncleanness?5 I am certain that the latter will be an authorized teacher6 in Israel, he observed; and it did not take long before7 he was an authorized teacher in Israel. There were three priests: one said, I received as much as a bean [of the shewbread]; the second said, I received as much as an olive; while the third said, I received as much as a halta'ah's tail.8 They investigated his pedigree9 and found a blemish of unfitness in him.10 But we learned: one must not investigate from the altar and above?11 — Do not say, a blemish of unfitness, but a baseness which made him unfit.12 Alternatively, there it was different, because he impaired his status himself. A certain Syrian [i.e., non-Jew] used to go up and partake of the Passover sacrifices in Jerusalem, boasting: It is written, there shall no alien eat thereof. . . no uncircumcised person shall eat thereof,13 yet I eat of the very best. Said R. Judah b. Bathyra to him: Did they supply you with the fat-tail? No, he replied. [Then] when you journey up thither say to them, Supply me with the fat-tail. When he went up he said to them, Supply me with the fat-tail. But the fat-tail belongs14 to the Most High!15 they replied. Who told you [to do] this? they inquired. R. Judah b. Bathyra. answered he. What is this [matter] before us? they wondered. They investigated his pedigree, and discovered that he was a Syrian, and killed him.16 Then they sent [a message] to R. Judah b. Bathyra: ‘Peace be with thee,17 R. Judah b. Bathyra, for thou art in Nisibis18 yet thy net is spread in Jerusalem.’ R. Kahana fell sick. [So] the Rabbis sent R. Joshua son of R. Idi, instructing him, Go and find out what is wrong with him.19 He went and found him dead.20 Thereupon he rent his garment and turned the rent behind him21 and went along weeping. He has died? asked they of him. I have not said it, he answered, ‘for he that uttereth evil tidings is a fool’.22 Johanan of Hukok23 went out to some villages.24 on his return he was asked, ‘Has the wheat crop been successful?’25 ‘The barley crop has been successful,’ he replied.26 ‘Go out and tell it to horses and asses,’ they retorted, ‘for it is written, Barley also and straw for the horses and swift steeds.’27 What then should he have said? — Last year the wheat crop was successful; or, the lentil crop is successful. phraseology is a matter which must also enter into consideration, v. Rashi. written defectively, as the defective form of yoshebeth has always a special meaning (Tosaf.). R. Han. reverses it: the full form of yoshebeth is required, as a particular deduction is made from it. other did not. officiate without full investigation in the first place. translation ‘after him’ must be retained in the text. public notice gave due warning of this. Josephus An’. XV, II, GR. ** 5.