Pesachim — Daf 101a

אף ידי קידוש לא יצאו אלא לרב למה ליה לקדושי בביתיה כדי להוציא בניו ובני ביתו

ושמואל למה לי לקדושי בבי כנישתא לאפוקי אורחים ידי חובתן דאכלו ושתו וגנו בבי כנישתא

ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל אין קידוש אלא במקום סעודה סבור מינה הני מילי מבית לבית אבל ממקום למקום בחד ביתא לא

אמר להו רב ענן בר תחליפא זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דשמואל ונחית מאיגרא לארעא והדר מקדש

ואף רב הונא סבר אין קידוש אלא במקום סעודה דרב הונא קדיש ואיתעקרא ליה שרגא ועיילי ליה למניה לבי גנניה דרבה בריה דהוה שרגא וקדיש וטעים מידי אלמא קסבר אין קידוש אלא במקום סעודה

ואף רבה סבר אין קידוש אלא במקום סעודה דאמר אביי כי הוינא בי מר כי הוה מקדש אמר לן טעימו מידי דילמא אדאזליתו לאושפיזא מתעקרא לכו שרגא ולא מקדש לכו בבית אכילה ובקידושא דהכא לא נפקיתו דאין קידוש אלא במקום סעודה

איני והאמר אביי כל מילי דמר הוה עביד כרב לבר מהני תלת דעביד כשמואל מתירין מבגד לבגד ומדליקין מנר לנר והלכה כר"ש בגרירה

דתניא ר"ש אומר גורר אדם מטה כסא וספסל בשבת ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ

כחומרי דרב הוה עביד כקולי דרב לא הוה עביד

ור' יוחנן אמר אף ידי יין נמי יצאו ואזדא ר' יוחנן לטעמיה דא"ר חנין בר אביי א"ר פדת אמר ר' יוחנן אחד שינוי יין

They have not done their duty in respect of kiddush either. Then according to Rab, why he [the Reader] recite kiddush at home? — In order to acquit his children and his household [of their duty]. And [according to] Samuel, why must he recite kiddush in the synagogue?1 — In order to acquit travellers of their obligation, for they eat, drink, and sleep in the synagogue.2 Now Samuel is consistent with his view, for Samuel said: Kiddush is [valid] only where the meal is eaten. From this it was understood [by the disciples] that only [to adjourn] from one house to another [is forbidden],3 but [to adjourn] from one place to another in the same house is not [forbidden]. Said R. ‘Anan b. Tahlifa to them: On many occasions I was standing before Samuel, when he descended from the roof to the ground and then recited [again] kiddush.4 Now R. Huna too holds that kiddush is [valid] only where the meal is eaten. For [on one occasion] R. Huna recited kiddush and [then] his lamp was upset, whereupon he carried his utensils into the marriage chamber [baldachin] of his son Rabbah, where a lamp was [burning] recited kiddush [again], and then ate something, which proves that he holds: kiddush is [valid] only where the meal is eaten. Now Rabbah too holds: kiddish is [valid] only where the meal is eaten. For Abaye said: When I was at the Master's [sc. Rabbah's] house,5 and he recited kiddush, he would say to us: ‘Eat a little [here], lest by the time you reach your lodgings your lamps become upset, and you do not recite kiddush in the house where you eat, while you will not have discharged [your duty] with the kiddush of this place, because kiddush is [valid] only where the meal is eaten. But that is not so, for surely Abaye said: In all matters the Master [sc. Rabbah] acted in accordance with Rab, except these three, where he did as Samuel: [viz.,] one may light from lamp to lamp;6 one can detach [the fringes] from one garment for [insertion in] another garment;7 and the halachah is as R. Simeon in respect to dragging. For it was taught, R. Simeon said: A man may drag a bed, seat, or bench,8 providing that he does not intend to make a rut!9 — He acted upon Rab's stringent rulings,10 but he did not act upon Rab's lenient rulings. But R. Johanan maintained: They have done their duty in respect of wine too.11 Now R. Johanan is consistent with his view, for R. Hanin b. Abaye said in the name of R. Pedath in R. Johanan's name: Both for a change of wine home to them. benediction at home, for in R. Johanan's view their departure from the synagogue does not break the continuity, as they are regarded as having had their mind set upon the meal and the wine from when they heard kiddush.